Ad
אל הגשר המחודש שעל הנחל הכחול

טיול לסופ"ש: אל הגשר המחודש שעל הנחל הכחול

במהלך ימי קורונה שוקם הגשר שנבנה מעל שפך נחל תנינים לרגל ביקור הקיסר הגרמני ומלך פרוסיה וילהלם השני בסתיו 1898. זאת הזדמנות מעולה לבקר באחד החופים היפים בארץ ובישוב ג'סר א זרקא.
אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בישוב הערבי היחיד על חוף הים התיכון בישראל, גִ'סְר אֶ־זַּרְקָא, מקווים לבצע מהפך: כיום זה אחד הישובים העניים ביותר בארץ, על כל מה שכרוך בכך, אבל בעתיד הם מקווים לנצל את המיקום המושלם שלהם כדי להיות פנינה תיירותית ומקום מסביר פנים למבקרים.

 

אל הגשר המחודש שעל הנחל הכחול

 

לאנשי ג'סר יש לכאורה את כל מה שצריך כדי לשגשג: מיקום אידאלי על חוף הים, מדרום לשפך נחל תנינים המשוקם, סכר עתיק מן המאה הרביעית לספירה, נמל דייגים קטן, נגיעות של היסטוריה קרובה ורחוקה, ורמת נגישות טובה ממש במרכז הארץ. מצד שני – אחרי כמעט 100 שנים של התברברות והתדרדרות זקוקים כ-15,000 תושבי הישוב ליד מכוונת, ולהרבה תמיכה כדי לצאת ממעגל העוני ולהתרומם מן המקום ה-127 בטבלת דרוג הישובים בישראל.

כמדור טיולים אין לנו עניין בוויכוח פוליטי, וטיול סוף השבוע שלנו אל ג'סר מתמקד בגשר מעניין אחד ששוקם בסמוך לישוב בשנה שעברה. אבל פטור בלא כלום אי אפשר, לכן נביא כאן מספר עובדות כדי להוכיח ששיפור רווחת אנשי ג'סר יועיל לכלל אזרחי ישראל.

 

 

היסטורית, ג'סר א זרקא אמור היה להיות דוגמא ומופת לדו-קיום יהודי-ערבי. תושביו המקוריים – חמולות שהגיעו בימי הברון רוטשילד מעבר הירדן, מהשומרון, מהחורן שבסוריה, ממצרים ומסודאן, הצטרפו אל כ-15 בתי אב שהיו נצר לקבוצות ששרדו לאורך כ-500 שנים בשולי ביצת 'כבארה'. ביצה זאת התהוותה בדלתא של נחל תנינים כתוצאה של הרס התשתיות הרומיות והביזנטיות באזור בידי הממלוכים.

 

אל הגשר המחודש שעל הנחל הכחול

 

בשנות ה-20 של המאה הקודמת יובשה ביצת כבארה ואדמותיה הופקדו בידי תושבי זכרון יעקב, אחת מ"מושבות הברון". אנשי הברון, אשר לצורך ייבוש הביצה הביאו ארצה סודאנים שסבלו מאנמיה חרמשית ולכן לא הושפעו ממחלת המלריה, רכשו באמצעות חברת פיק"א אדמות רבות באזור קיסריה. בשנת 1926 הם יישבו את ערביי הכבארה במיקום הנוכחי של הישוב, על רכס כורכר במקום שבו פעלה מאות שנים קודם לכן מחצבה רומית עתיקה, והעניקו לכל משפחה שטח אדמה של כ-30 דונמים.

לא נכנס כאן לסיבות שהובילו במלך השנים להתדרדרות המקום, אבל נציין שבמלחמת השחרור זכו התושבים להגנת אנשי זכרון יעקב ובנימינה ונותרו במקומם. ההתדרדרות הכלכלית והחברתית, שבשיאה נרשמו אחוזי אבטלה מן הגבוהים בישראל, הביאה לכך שבמהלך תקופות חיכוך בין האוכלוסייה היהודית לערבית השתתפו צעירי הישוב במהומות, חסמו את כביש החוף, ואף הביאו להרג של נהג כתוצאה מהשלכת אבנים.

ג'סר א-זרקא כיום נמצא במוקד תשומת הלב של מספר יזמים מקומיים ואחרים, ושל ארגונים חברתיים חוץ ממשלתיים, ואלה מקווים לפתח בו מיזמים תיירותיים שימשכו אליו מבקרים ויעודדו קשרים ויחסים טובים בין תושבי המקום לשאר תושבי הארץ. רבים מתושבי ג'סר מקווים להעלות את הישוב שלהם אל מפת התיירות של ישראל, ובין השאר לנצל לטובה את העובדה ששביל ישראל חוצה את היישוב לרוחבו. בשנת 2013 נפתחה בישוב אכסניה לתיירים ובשנים האחרונות מבוצעות בישוב יוזמות חברתיות שונות להקמת מוקדי משיכה. אחד הפרויקטים המעניינים, למשל, הוא צביעת רבים מבתי הכפר בכחול, בין השאר כדי לשנות את התדמית האפרורית, והמאיימת, של הישוב.

 

הגשר על הנחל הכחול

מדריכי טיולים רבים נוהגים לספר את סיפור הקמתם של ארבעה גשרים מעל נחלים בשפלת החוף לקראת ביקורו של הקיסר הגרמני ומלך פרוסיה וילהלם השני בסתיו שנת 1898 כדי לאפשר את תנועת פמלייתו מנמל חיפה ועד לירושלים. לקראת אותו ביקור ביצעו העות'מנים, שנזקקו מאד לתמיכת הגרמנים לנוכח מצבה המתפורר של האימפריה שלהם, את אחד ממבצעי הבניה ותיקון התשתיות הנרחבים ביותר שבוצעו במהלך השילטון שלהם בארץ ישראל. אחד הגשרים – באורך כ-90 מטרים – הוקם מעל שפך נחל תנינים, והאגדה האורבאנית קושרת את שם הכפר ג'סר עם הגשר הזה. האמת כנראה שונה.

 

אל הגשר המחודש שעל הנחל הכחול

 

בתקופה הרומית, במקביל להתרחבות של העיר קיסריה, נבנה סכר גדול באחת הנקודות הצרות שעל נחל תנינים, מזרחית לשפך, וזאת כחלק ממפעל המים האדיר של העיר המתוכננת ביותר בארץ באותו עידן. הסכר אגם את מי הנחל במאגר גדול שממנו הם הוזרמו דרומה, לקיסריה. ג'סר, ככל הידוע, קיבלה את שמה בשנת 1926 על שם הסכר הזה. אגב, גם המחצבה שבשטחה הוקם הישוב מתוארכת לתקופה הרומית, וממנה נחצבו רבות מן האבנים ששימשו לבניית העיר קיסריה.

בחלקו המערבי של נחל תנינים, בעידן של לפני שאיבת מקורות המים בישראל, זרמו מים בכל ימות השנה, וצבעם הכחול הקנה לו את השם 'ואדי א-זרקא', כלומר הנחל הכחול. לאחר שיקום נחל תנינים והפסקת הזרמת שופכין זורמים בו מים נקיים, די מלוחים, ואלה עשירים בצמחים ובדגים. בתקופות קדומות שרץ הנחל תנינים – האגדות מספרות שאלה יובאו אליו ממצרים, אולם האחרון שבהם ניצוד בשנת 1912 והזכר היחיד שנותר מהם הוא שם הנחל.

בשנה שעברה, בשיא הקורונה, בוצע פרויקט מרשים במימון החברה לפיתוח קיסריה, רשות הטבע והגנים, קרן אדמונד דה רוטשילד והקרן לשטחים פתוחים במינהל מקרקעי ישראל. ברבות השנים נשטף, נסחף ונהרס גשר האבן שהוקם לקראת ביקור הקיסר, ובמסגרת הפרויקט שוקמו הגשר על ארבע הקשתות המרשימות שלו. כעת אפשר לחצות את הנחל גם בסמוך לשפך שלו, ונוצר חיבור מחדש בין ג'סר לבין חוף מעגן מיכאל.

בסמוך לגשר, שמיועד להולכי רגל ולרוכבי אופניים, נבנתה טיילת באורך 650 מטרים שמוליכה דרומה. הטיילת היפה מטפסת מערוץ הנחל לגובה של כ-20 מטרים אל רצועת הכורכר שבהמשכה שוכן מרכז הישוב המקורי, וממרום הגבעה יש תצפית נפלאה על נמל הדייגים הקטן של הכפר, אל חוף הים ואל הסלעים שלמטה. החוף עצמו הוא אחד היפים והפראיים מבין חופי ארצנו, והוא נסתר מהעין ונח בשלווה פסטורלית למרגלות הישוב. בחוף המפורץ יש בריכות רדודות וגלי הים מתרפקים בנעימות על הריף ועל המזח הסלעי שתחום את הנמל הקטן ומגן על סירות הדייגים.

 

אל הגשר המחודש שעל הנחל הכחול

 

מן היפים באתרי החוף

השפך של נחל תנינים מסיים מסע באורך כ-24 קילומטרים של נחל תנינים אשר מנקז את אזור רמת מנשה. צפונית לנחל משתרע חוף בתולי שמגיע אל שמורת הטבע מעגן מיכאל, ומדרום לו נמתח מסלול הליכה מענג לאורך החוף עד לקיסריה. אם תצטיידו בסנדלים תוכלו לשוטט על הריף הדוקרני בין בריכות קטנות שבהם משייטים יצורי ים זעירים, וחובבי הצמחים יזכו בפריחה העונתית המרהיבה של עשרות חבצלת חוף שפורחת כעת בלובן פרחיהן.

 

אל הגשר המחודש שעל הנחל הכחול

כך מגיעים: ב'וויז' – חוף ג'סר א זרקא

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי.

  • Ad
  • Ad
  • Ad
  • Ad