Ad

חרדים בתחבורה הציבורית: "החלק הקדמי מיועד רק לאברכים"

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בית משפט השלום הרשיע אברך בהטרדה מינית, לאחר שקרא "פרוצה" לחיילת שעמדה בחלק הקדמי של אוטובוס ציבורי. פרוטוקול חקירת האברך מלמד שהפרדה בין גברים ונשים בתחבורה הציבורית רחוקה מלהיעלם, ובשנים הקרובות אף אפשר לצפות להחמרת המצב

ביום חמישי האחרון (6.3) הרשיע בית משפט השלום בירושלים אברך בעבירת הטרדה מינית, לאחר שכינה חיילת "פרוצה" במהלך נסיעה בקו אוטובוס של חברת אגד. הרשעת האברך מעידה לכאורה על כך שבמשטרה ובפרקליטות מיישמים את החלטת בג"ץ מתחילת 2011, לפיה הפרדה בין גברים ונשים מותרת "בהסכמה" בלבד, ומי שינסה לכפות הפרדה על נשים יואשם בעבירה פלילית.

אלא שבפועל, ההרשעה – שהגיעה יותר משנתיים לאחר האירוע שבו הטריד האברך את החיילת – מלמדת שהחלטת בג"ץ לא עשתה הרבה להפסקת ההפרדה בין גברים ונשים בקווי אוטובוס. כדי להבין מדוע החלטת בג"ץ לא באמת הועילה ראוי לקרוא את פרוטוקול חקירתו של האברך במשטרה.

אברכים לפנים, נשים מאחור
בחקירה הראשונה, שבה הודה בכך שקרא לחיילת "פרוצה", הסביר האברך את המניע להתנהגותו, ולמעשה הבהיר כי לא היה בה כל פסול. חשוב מכך, מהחקירה עולה תמונה ברורה באשר לתפיסה הרווחת בציבור החרדי באשר למקומן של נשים באוטובוסים:

חוקר: "אמרת לה מה?".
אברך: "אמרתי לה 'פרוצה', ואצלנו זו מילה עדינה לאדם שלא מתנהג בצניעות".
חוקר: "מה בהתנהגותה לא היה צנוע?".
אברך: "האוטובוס היה דחוס, והיא התעקשה לעמוד בין כל האברכים. זה הקו שלנו (הדגשה לא במקור, ש.ה), שהחלק הקדמי מיועד רק לאברכים והחלק האחורי לנשים…".

בחקירה נוספת, שנערכה באותו יום, חזר האברך על טענתו, לפיה החיילת התנהגה בצורה "פרובוקטיבית", ולכן קרא לה פרוצה. גם בחקירה השנייה אפשר למצוא עדות ברורה באשר לתפיסת הציבור החרדי באשר למקומן של נשים:

חוקר: "אם אותה אישה הייתה עולה לאוטובוס ונכנסת פנימה, האם הייתה אומר לה את אותם דברים?".
אברך: "לא. אם אישה הייתה עולה לאוטובוס ומשלמת לנהג ועוברת למקומה (הדגשה לא במקור, ש.ה), לא הייתי אומר לה כלום".
חוקר: "לפי דבריך, מקומה של האישה במקרה הזה הוא בחלק האחורי של האוטובוס".
אברך: "כן, והיה לה מקום שם…".
חוקר: "מי החליט שאישה שהחליטה לעלות לאוטובוס ולעמוד היכן שהיא רוצה היא פרוצה?"
אברך: "זה (קו) מהדרין… וזה לא צנוע".

לפי החלטת בג"ץ, לחברות התחבורה הציבורית אסור להפעיל "קווי מהדרין", ולמעשה אסור אף לקרוא לקו מסוים בשם "קו מהדרין". ככל שזה נוגע לבג"ץ ומשרדי הממשלה (שאימצו את ההחלטה), קווי המהדרין הפסיקו להתקיים.

אולם, דברי האברך אינם משאירים מקום לפרשנות: קווי המהדרין – קווים המשרתים יעדים של האוכלוסייה החרדית, אך משמשים גם ציבור חילוני – ממשיכים לפעול כבעבר, ונתפסים בקרב החרדים כקווים "שלהם". בקווים אלה, כך עולה מחקירת האברך, המצב הראוי (והמצוי) הוא הפרדה בין גברים ונשים.

כבר ב-2011 התריעו: בג"ץ הכשיר את השרץ

תחבורה ציבורית – הממומנת מקופת הציבור, ונועדה לשרת את כלל הציבור – נדרשת לעמוד בנורמות שקובעים חוקי היסוד, לפיהם שוויון הוא זכות חוקתית. כיצד אם כן אפשר להפעיל תחבורה ציבורית עבור ציבור שדורש הפליה של נשים? מהשאלה הזו בדיוק התחמק בג"ץ, כאשר קבע שאסורה הפרדה כפויה, אך מותרת הפרדה "מרצון" בקווי האוטובוס.

בשנים הקרובות צפוי המצב להחמיר: משרד התחבורה החל לאחרונה לקדם תוכנית-אב ייעודית לתחבורה ציבורית עבור המגזר החרדי, שכאמור מצפה (לפחות ברובו) לקבל שירות שונה מזה שניתן לשאר האוכלוסיה. הפרדה, כך אפשר להעריך, תהיה תופעה נפוצה יותר ולא פחות.

את מי שעוקב אחר הפעלת קווי המהדרין בשנים האחרונות ההתפתחויות האלה לא מפתיעות. למעשה, מיד עם פרסום החלטת בג"ץ בתחילת 2011, התריעה יו"ר נעמ"ת באותה עת, טליה לבני, מפני השלכותיה. "למרות האמירות היפות, פסק הדין מכשיר למעשה את השרץ ויוצר מצב גרוע יותר", אמרה לבני. "אין מדובר בהסכמה אמיתית, אלא בכפייה ובהשלטת טרור של גורמים חרדים על כלל ציבור משתמשי האוטובוסים, ובכללם גם נשים חרדיות אשר לא יוכלו להתנגד".

  • Ad
  • Ad
  • Ad
    שינוי גודל פונט
    ניגודיות