בבית המשפט העליון בלונדון, בריטניה, החל השבוע אחד ההליכים המשפטיים החשובים ביותר בשנים האחרונות בהקשר של תעשיית הרכב, והוא עלול להטיל על פיג'ו-סיטרואן, רנו, ניסאן, מרצדס ופורד עול דומה לזה שפולקסווגן עדיין מתאמצת להשתחרר ממנו גם אחרי תקופה כל כך ארוכה.
חמש היצרניות האירופאיות והיפנית נתבעות בטענה שממש כמו היצרנית הגרמנית – גם הן התקינו במערכות ניהול המנועים בחלק מכלי הרכב שלהם "מתקני רמאות" (Defeat Devices) שכל מטרתם להונות את מבחני הרישוי שמאשרים את עמידתם בתקני זיהום האוויר. הפרשה החדשה קיבלה כבר את הכינוי "דיזלגייט 2.0" והיא מאיימת לחשוף תמונה מטרידה מאוד לגבי התנהלות תעשיית הרכב כולה.
השלב הראשון בהליך הנוכחי בבריטניה צפוי להימשך כשלושה חודשים ולאחריו סביר שכולנו נדע אם היצרניות, כמו גם יצרניות נוספות, יעמדו בקרוב בפני גל של תביעות פיצויים בהיקף של מיליארדי דולרים. על פי לוח הזמנים שפורסם צפוי שלב הראיות להסתיים עוד לפני חג המולד בדצמבר השנה, טיעונים משלימים יוגשו עד לחודש מרץ 2026 ופסק דין משוער יפורסם בקיץ 2026.
חמש יצרניות הרכב מכחישות שביצעו עבירה, ומתעקשות שהמכוניות שלהן עומדות בתקנות ובחוקי הגנת הסביבה, אלא שעורכי דין שמייצגים כ-1.6 מיליון בעלי רכב בריטים טוענים שהן הטעו ביודעין את הצרכנים, ולכן דורשים פיצויים שמוערכים בכ-6 מיליארד ליש"ט.
ההליך הנוכחי לא עוסק רק בפיצוי כספי אלא באחריותיות (Accountability), ובמקביל לו מתנהלים בבריטניה קמפיינים של ארגונים סביבתיים שאנשיהם מפגינים מחוץ לבית המשפט ודורשים התנצלות מיצרניות הרכב. את אחד הקמפיינים האלה מוביל ארגון שנקרא "אמהות למען ריאות" שטוען שחריגות נרחבות מרמות זיהום האוויר בדרום לונדון גרמו לתחלואה נרחבת בדרכי הנשימה של ילדים ולמקרי מוות מרובים כתוצאה מכך.
לא רק פולקסווגן: כך עובדת השיטה
בדרך כלל, כאשר מדברים על "שערוריית דיזלגייט" מתכוונים לפולקסווגן, אשר נחשפה במערומיה בארצות הברית ממש בימים אלה בשנת 2015. לאחר שפרשה זאת נחקרה ונטחנה עד דק מכל כיוון הסתבר שקבוצת הרכב הגרמנית התקינה בכ-11 מיליון כלי רכב תוכנות שמזהות מצב שבו מכונית עומדת לבדיקת זיהום אוויר, ורק במצב כזה ניהלה את המנוע כך שיפלוט פחות זיהום אוויר על חשבון ביצועים נמוכים יותר. לעומת זאת, בעת נהיגה רגילה פלטו מנועי הדיזל האלה כמויות גבוהות בעשרות מונים של תחמוצות חנקן שפוגעות בבני אדם ובכל יצור חי.
חשיפת הפרשה אילצה את פולקסווגן לרכוש בחזרה כלי רכב משומשים, לשלם קנסות עתק, לפעול בדרכים שונות למען הציבור ולפצות לקוחות במדינות רבות. הנזק הכלכלי הישיר לקבוצת פולקסווגן נאמד ביותר מ-30 מיליארד אירו, לא כולל נזקים תדמיתיים קשים, ובעקבות פרשה זאת היא הפכה ליצרנית אירופאית מובילה בתחום הרכב החשמלי.
יש להדגיש שפולקסווגן נשאה באשמה ובעלויות הפיצויים כמעט לבדה, וזאת על אף שהיו לה "שותפות לעבירה" – בדגש על חברת 'בוש' הגרמנית אשר בנתה עבורה את המערכות האלקטרוניות שבאמצעותן בוצעה "הונאת דיזלגייט". ככל הידוע – בוש לא הורשעה בדין אבל שילמה פיצויים בהיקף של מאות מיליוני דולרים בהסדרי פשרה שעליהם חתמה מבלי להודות באשמה. נדגיש שבעקבות פרשת דיזלגייט נפתחו באיחוד האירופאי חקירות גם כנגד יצרניות רכב נוספות, בהן גם חלק מ"כוכבות" ההליך החדש, ועל אף שאלה לא הובילו לתוצאות דומות – חלק מן היצרניות נתבעו ואף הפסידו או התפשרו בהליכים שונים במדינות שונות.
בחודש יולי השנה פסק בית משפט בהולנד שמתקני הונאה, כמו אלה שנטען לגביהם בתביעה החדשה, יצרו מניפולציה בתוצאות זיהום האוויר של מנועי דיזל מתוצרת אופל, פיג'ו, סיטרואן ו-DS שיוצרו בין השנים 2009 עד 2014.
כעת – אם תתקבל התביעה כנגד חמש היצרניות בהליך המשפטי הבריטי זה עשוי לקבוע אמת מידה משפטית כמעט לכל מותג רכב שנמכר בבריטניה ולגרור גל תביעות דומות גם כנגד ב.מ.וו, וולוו, טויוטה ויגואר – לנד רובר, אשר מתמודדות כבר עם טענות דומות.
בשנת 2022 קנסה רשות ההגבלים של דרום קוריאה את מרצדס בכ-16 מיליון דולר בגין פרסומים מטעים שקשורים בכמות הפליטות של מנועי דיזל, ואילו בית משפט פדרלי באוסטרליה קיבל את טענות התובעים עם טענות דומות לגבי מערכות שהותקנו בדגמים שונים של טויוטה ואמור לפרסם פסק דין סופי בשנה הבאה. במקביל, אגב, מתנהלות כיום חקירות דומות גם בצרפת, איטליה, ספרד ובמדינות נוספות.
ההשפעה עלינו בישראל: מנועי דיזל בדגמי 2009-2017
מסיבות לא ברורות הושחרה בשלב זה רשימת הדגמים שנדונים בתביעה מכתבי הטענות שפורסמו בבריטניה, ולכן אין לנו אפשרות לפרסם בשלב זה מי הם "החשודים המיידיים" שבהם עוסקת התביעה – כלומר רשימת דגמים רשמית ומאושרת. במקרה שבו תיקבע אשמה וההליך המשפטי ימשיך לשלבים הבאים שבהם גם ייפסקו פיצויים כספיים – תפורסם רשימה מפורטת של מנועים ודגמים שבהם הם הותקנו, וזה עשוי להוות בסיס לתביעות נזיקין רבות כנגד היצרניות גם במדינות נוספות ואף בישראל.
בפרסומים שונים בתקשורת העולמית נטען שהמסה העיקרית של כלי רכב שבהם מדובר יוצרה ככל הנראה בין שנת 2009 ועד לשנת 2018, כלומר גם אחרי התפוצצות פרשת דיזלגייט, ובחלק מן המקומות מדווח אף על מנועים שיוצרו עד לשנת 2020.
בפרסומים אלה נטען שדגמים מעורבים הם ככל הנראה כאלה שהותקנו בהם מנועי דיזל בנפחי 1.5 עד 2.0 ליטר, ומדובר (לפי אותם פרסומים) בדגמי ניסאן קשקאי, ג'וק, נואט ואקס-טרייל, אינפיניטי Q50, רנו קליאו, קפצ'ור, מגאן, סניק, גרנד סניק ואספאס, פיג'ו 308, 2008, 3008, 508, 5008 ופרטנר, סיטרואן C3, C4, C4 פיקאסו, גרנד פיקאסו, C5 איירקרוס וברלינגו, מרצדס-בנץ מסדרות C, E, GLC, V, GLS, GL, GLE, ML, ויטו, ספרינטר וסיאן, וכן פורד פוקוס, מונדיאו, קוגה, טרנזיט ועוד. כאמור – חמש היצרניות מכחישות את ההאשמות וטוענות שמערכות ניהול הפליטה במנועי הדיזל שלהן תוכננו בהתאם לחוק ומטעמי בטיחות ויעילות.
מנועי דיזל לא מאוד פופולריים בדגמים האלה בישראל אבל במהלך השנים נמכרו אצלנו עשרות אלפי מכוניות עם מנועים כאלה, ולמרות שלא הוצגו ראיות לכך שהם כללו מתקנים או תוכנות כאלה אין שום סיבה להאמין שבתחום הזה ישנם הבדלים בין כלי רכב שיוצרו עבור אירופה לבין כאלה שנשלחו לישראל.
לנוכח החשד הזה נדרש משרד התחבורה הישראלי לכל הפחות לבחון את הנושא, אלא שמתוך היכרות עם פועלו של המשרד הזה מאוד קשה להאמין שזה יקרה.
לקריאה נוספת:
רגע לפני מס הגודש ומס הנסועה: מה צריך ללמוד מן הנס של פריז?
מסנן חלקיקים או ממיר קטליטי: כך זה עובד ומה עלול להשתבש
תעשו פרצוף מופתע: צריכת הדלק האמיתית של הרכב שלכם הרבה יותר גבוהה ממה שמספרים באולם התצוגה
