Ad
כך תשמרו על מערכת הקירור ברכב

חם לך? גם למנוע חם: כך תזהו ותתקנו תקלות במערכת הקירור

תקלות שאפשר למנוע במערכת הקירור הן בין הסיבות הנפוצות ביותר להרס של מנועים. כך תזהו אותן ותטפלו בהן לפני שייגרם נזק של הרבה אלפי שקלים.
אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

מכוניות מודרניות תוכננו לעמוד בעומסי חום גבוהים מאד בתוך כדי יצירת סביבה קרה ונעימה בתוך תא הנוסעים. אבל לא צריך קיץ ישראלי לוהט כדי שמשהו ישתבש והמנוע שלנו לא יצליח לקרר את עצמו: מנוע בעירה פנימית זקוק למערכת קירור יעילה שתסלק ממנו עודפי חום. תקלה במערכת זאת עלולה לגרום נזק בלתי הפיך שידרוש מאיתנו "אוברול" חלקי או מלא, או אפילו החלפת מנוע, וזה עלול להסתכם בסכום ארבע ספרתי גבוה או חמש ספרתי.

 

כך תשמרו על מערכת הקירור ברכב

 

איך זה עובד, מה עלול להשתבש?

מבחינה פיזיקלית מנוע בעירה פנימית הוא יצור די מטופש, מפני שכדי לפעול ביעילות מרבית הוא זקוק מצד אחד לטמפרטורות עבודה גבוהות ומצד שני לטמפרטורות נמוכות. לצורך זה הוא מבעיר דלק בלחץ ובחום גבוהים במיוחד, ובה בשעה משקיע אנרגיה בקירור חלקים שעלולים להתעוות, להיסדק או להתפוצץ.

מערכת קירור כוללת נוזל קירור, מיכל התעבות, משאבה, צנרת פנימית, צנרת חיצונית, מקרן חום ("רדיאטור"), מאוורר חזק, מד חום, שסתומים וחיישנים. אחת ההסתעפויות של המערכת מוליכה אל רדיאטור קטן שנמצא בתוך מערכת האוורור/מיזוג של המכונית, וזו מספקת בחורף אוויר חם לתוך תא הנוסעים. כל כשל של אחד הרכיבים האלה פוגע בתפקוד מערכת הקירור וזה יגרום לזינוק של חום המנוע ולנזקים שתוארו.

נוזל קירור אוסף אנרגיה (חום) מתוך המנוע ומשחרר אותה בתוך הרדיאטור בדרך פשוטה מאד: הוא זורם דרך מסבך צינורות מתכת שמתוכנן כך שיתקבל שטח פנים גדול ככל האפשר, בשעה שמאוורר חזק מזרים אוויר על חלקם החיצוני ושואב משם את החום. מערכת הקירור פועלת בתנאי חום ולחץ, והיא בנויה ממתכות שונות וחלקי גומי שמתבלים עם הזמן. שימוש בנוזל קירור לא איכותי, או חלילה במים רגילים, מותיר בתוכה משקעים, ואלה סותמים את מעברי המים.

סימני מצוקה

מערכת הקירור היא מערכת סגורה, כלומר שנוזל הקירור אמור להישאר בתוכה באותה כמות מהרגע שהוא הוכנס לתוכה ועד להחלפתו. ירידה במפלס הנוזל מעידה על דליפה במערכת הזאת, וחשוב לטפל בה באופן מיידי. רדיאטור, צנרת ומשאבת מים יכולים לשרוד שנים ללא בעיות, אבל חשוב להיות קשובים וערניים לשלושה תסמינים נפוצים שמעידים על בעיה. סימן האזהרה הברור ביותר הוא ירידה של מפלס נוזל הקירור או – חמור יותר – "שלולית" של נוזל קירור מתחת לרכב. נוזל קירור איכותי צבוע בדרך כלל בירוק, צהוב או אדום, וכאשר נתקלים ברטיבות מתחת לרכב (למשל במקום שבו הוא חנה או חונה) צריך לוודא אם מדובר בנוזל קירור או במי עיבוי ממיזוג האוויר (ואז אין בעיה). אם נתקלים בשלולית "צבעונית", או במה שנראה כמו מים עם חלודה או שמן – זה סימן ברור לדליפה שצריך לטפל בה באופן מיידי.

נוזל הקירור מוזן לתוך "מיכל התעבות" שמטרתו לאפשר ללחצים להיצבר כאשר המערכת חמה, לכן חשוב להשאיר בו חלל אוויר. מיכל זה בנוי מפלסטיק שקוף למחצה עם סימונים ברורים לגובה נוזל מרבי ומינימלי. כאשר המנוע קר צריך לוודא שמפלס הנוזל נמצא בין הסימונים, ובמידת הצורך להוסיף נוזל קירור. עדיף לבדוק את מפלס הנוזל לפחות אחת לחודש.

 

כך תשמרו על מערכת הקירור ברכב

 

סימן אזהרה שני הוא התחממות יתר של המנוע, ואם מד החום ("טרמוסט") תקין אפשר לזהות אותה במד החום על לוח המחוונים. טבעי שמד החום יצביע על טמפרטורות נמוכות בתחילת נסיעה עם מנוע קר וטמפרטורות גבוהות יותר כעבור מספר דקות, וטבעי שהמחוג ינוע כלפי מטה בטווח סביר כאשר הרדיאטור נכנס לפעולה. יחד עם זאת – חשוב שהמחוג יימצא כל הזמן בטווח הנורמלי ומתחת לאזור האדום, וכדאי לשים לב למיקום ולתנועה שלו.

כאשר מאיצים במהירות, או כאשר עומדים זמן רב בפקק, טבעי שחום המנוע יעלה ושהמאוורר ייכנס לפעולה, אבל דווקא בנסיעה מהירה ממושכת צריך לצפות שהמחוג יימצא בנקודה אופטימלית בטווח התקין, מכיוון שהרדיאטור מקבל זרם אוויר חיצוני. אם המחוג מזנק מהר כלפי מעלה מיד לאחר התנעה, ונותר במיקום גבוה בתוך או סמוך לטווח האדום – קיימת סבירות גבוהה לתקלה ברדיאטור או במאוורר, בטרמוסטט, או אפילו במשאבת המים.

סימן אזהרה שלישי וחמור מכל הוא כאשר מחוג מד החום כלל לא מטפס ולא מגיב – וזה מעיד על תקלה בטרמוסטט, במשאבת המים, או – חמור מכל: על כך שכל המים נזלו החוצה מן המערכת והטרמוסטט לא מקבל כל קריאה. במצב כזה חשוב לבדוק מיידית את מצב מיכל ההתעבות.

דליפה או סתימה

אחת התקלות הנפוצות, כאמור, היא אובדן נוזל קירור, לרוב בגלל סדק ברדיאטור או במיכל העיבוי, או בגלל קרע באחד מצינורות הגומי או במחברים שלהם, או בגלל כשל של משאבת המים. אם הדליפה קלה אפשר יהיה לזהות את קיומה על-ידי בדיקה קבועה של מפלס נוזל הקירור במיכל ההתעבות, אבל לא תמיד יהיה קל לאתר את המקור שלה. כדי לבדוק את הבעיה צריך לבצע בדיקת לחץ במוסך, וזאת בדיקה פשוטה שנועדה לאתר דליפות מן המערכת.

כאשר רדיאטור מתיישן, בעיקר אם זה רדיאטור מאיכות ירודה, נוצרת חלודה בתוך מסבך הצנרת שלו, והיא מונעת בתוך הרדיאטור עד שהיא נתקעת באזור שסותם את זרימת הנוזל. עד גבול מסוים אפשר לנקות את הרדיאטור, אבל מעבר לכך, ובעיקר אם מתחילות להיווצר נזילות, צריך להחליף אותו.

במכוניות ישנות יותר קיימת גישה ישירה לרדיאטור, עם פקק ייעודי, אבל ברוב המכוניות המודרניות קשה להגיע לשם והממשק היחיד של הנהג הוא דרך מיכל ההתעבות. בכל מקרה, כל התעסקות עם מערכת כזאת – למעט במצב חרום – חייבת להתבצע כשהמנוע קר. חשוב להיזהר מנוזל קירור רותח שעלול לפרוץ ולגרום לכוויות קשות או לפגיעה בעיניים. כאשר קיימת גישה ישירה לרדיאטור אפשר לבדוק את זרימת נוזל הקירור בתוכו, אבל רק לאחר שהמנוע התקרר ונח ללא פעולה לפחות במשך שלוש שעות.

 

כך תשמרו על מערכת הקירור ברכב

 

לאחר שהמנוע התקרר פותחים את הפקק של הרדיאטור, מתניעים את המנוע, ומאירים באמצעות פנס חזק לתוך הרדיאטור. לאחר שהמנוע פועל למשך שתיים או שלוש דקות אמור הטרמוסטט לפתוח את מעבר הנוזל וצריכה להיראות זרימה בתוך הרדיאטור. כאמור, ברוב המכוניות המודרניות אין גישה ישירה לרדיאטור אבל אפשר לראות את מצב נוזל הקירור במיכל ההתעבות. אם הנוזל נראה עכור, בגווני חלודה או שמן, או אם הזרימה נראית לא אחידה – כנראה שהרדיאטור סתום וצריך לנקות או להחליף אותו.

בדיקה שאפשר לבצע רק במכוניות שבהן יש גישה סבירה לרדיאטור היא מישוש וחיפוש "נקודות קרות". לאחר נסיעה מכבים את המנוע (זהירות, הוא חם!), פותחים את מכסה המנוע ומקשיבים. אם נשמע צליל מזכיר רתיחה – כנראה שישנם בתוך הרדיאטור אזורים חסומים. לאחר מכן מעבירים בזהירות יד במרחק קטן מן הרשת החיצונית של הרדיאטור – אבל נזהרים שלא לגעת בה, ובעיקר בחלקו העליון. אם נראה שהחום לא אחיד, וישנם אזורים יותר חמים ופחות חמים – ישנה סבירות גדולה שהרדיאטור סתום.

החדשות הטובות הן שרדיאטור סתום לא בהכרח חייב החלפה, ואם אין בו סדקים או דליפות אפשר פשוט לנקות אותו. לצורך זה – כאשר המנוע קר – פותחים את הפקק העליון (או את מיכל העיבוי) ואת החיבור התחתון של הרדיאטור, ומזרימים מים מצינור גינה מלמעלה למטה. בשלב ראשון אמורים לצאת מים עכורים שנראים כמו מרק חלודה, ולאחר כמה דקות אמורים לצאת מים צלולים. בשלב זה צריך לאפשר לכל המים לצאת, לחבר מחדש את הצינור התחתון ולמלא נוזל קירור למערכת. אם שטיפה לא פתרה את הבעיה – חייבים להחליף רדיאטור.

משאבת מים, טרמוסטט

משאבת המים מזרימה את נוזל הקירור, והיא מופעלת ישירות על-ידי המנוע או באמצעות "רצועת האביזרים" שלו. משאבה עלולה לקרוס כתוצאה מבלאי, או בגלל פגיעה ברצועת האביזרים או התעקמות של ציר או מיסב ("פולי"). במקרים רבים אפשר יהיה לזהות נזילת נוזל קירור ממקום סמוך למנוע עצמו, או לשמוע רעש חריג מן המנוע. ברוב המקרים – כפי שתואר קודם – הסימן למשאבת מים פגומה יהיה חוסר סדירות של טמפרטורת המנוע.

יש משאבות שבנויות משני חלקים עיקריים וביניהם יש אטם שמתבלה עם הזמן, ובכל מקרה יש במשאבות אטם או אטמים שאחד מהם עלול לכשול. אפשר לשפץ משאבה, לקנות משאבה משופצת או לקנות משאבה חדשה – אבל כמעט תמיד נדרש פירוק של לא מעט חלקים כדי להגיע ולהחליף משאבה ולכן זה תיקון שצריך לבצע במוסך מורשה.

 

 

רדיאטור מערכת אוורור

כאמור, אחת ההסתעפויות של מערכת הקירור היא אל רדיאטור קטן שממוקם לרוב בחלקו האחורי של הדאשבורד, מתחת לשמשה הקדמית. עם הזמן עלול להיווצר סדק שיגרום לנזילת נוזל קירור, והוא עלול לנזול דרך תא הנוסעים או ישירות לתא המנוע. ברוב המקרים אפשר לסתום את הצנרת שמוליכה לרדיאטור הזה ולהשקיע זמן ברכישת רדיאטור מפירוק או מחו"ל, מפני שהתיקון לא דחוף ופער המחירים עשוי להיות גדול.

צינורות

כאמור, צנרת הגומי היא אחת מנקודות התורפה של המערכת, מפני שהגומי מתבלה, מתייבש ונסדק עם הזמן ועם החשיפה המתמדת לחום. צינורות מקוריים עלולים להיות יקרים ללא כל פרופורציה לעלות הייצור שלהם, ואפשר להשיג צינורות תואמים או מאד דומים במחירים שפויים. חשוב להקפיד על התאמה מרבית של צינור לייעוד המקורי שלו (מבחינת אורך, עובי, וחיבור להסתעפויות שונות.

 

  • Ad
  • Ad
  • Ad
    שינוי גודל פונט
    ניגודיות