Ad

חברי הכנסת יצאו לפגרה, הנהגים נענשים בחומרה יתרה

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

משרדי המשפטים והתחבורה מסכימים כי עונש חובה של 24 חודשי פסילה על נהיגה בשכרות הוא עונש מוגזם כאשר רמת האלכוהול גבוהה אך במעט מן המותר בחוק, והם גם פועלים לשינוי החוק ולקביעת מדרג שכרות וענישה בהתאם. אז למה הכנסת לא משנה את החוק? בעיקר כי יש פגרה, ואיש לא ממהר

עד לפני כשבוע, לב' הייתה סיבה לא רעה להיות שבע רצון: למרות שהורשע בגין נהיגה בשכרות, גזר הדין שהטיל עליו בית המשפט לתעבורה בירושלים היה קל יחסית. במקום פסילה לתקופה של שנתיים, כפי שקובע החוק, החליט השופט אברהם טננבוים להטיל על ב' פסילה בפועל לשישה חודשים בלבד, ובנוסף נקבע שיחויב בביצוע 250 שעות שירות לתועלת הציבור (של"צ).

בשבוע שעבר התהפך גורלו של ב': בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את ערעור המדינה, וביטל את גזר הדין של השופט טננבוים. השופט ארנון דראל יישם את ההלכה שקבע בית המשפט העליון, לפיה "נהיגה בשכרות הינה אחת מן הגורמים המרכזיים לגרימתן של תאונות דרכים… לפיכך מדיניות הענישה בעבירות אלה מחייבת את בתי המשפט לנהוג ביד קשה בנהגים שיכורים".

בהחלטה, שבה ביטל את גזר דינו של ב', ציין השופט דראל כי רק נסיבות מיוחדות מאפשרות לשופט לחרוג מעונש המינימום הקבוע בחוק. לדבריו, אורח חיים נורמטיבי ועבר "נקי" אינם יכולים להיחשב נסיבות מיוחדות. לפיכך קבע השופט דראל שרישיונו של ב' יפסל לתקופה של שנתיים, ועונש השל"צ – שב' כבר החל בביצועו – יבוטל לאלתר.

כל שופטי המחוזי טעו?

ב' אינו היחיד שגורלו מתהפך בבית המשפט המחוזי. מזה כמה שנים מתנהל מאבק (לא סמוי) בין בית המשפט המחוזי ובית המשפט לתעבורה בירושלים. בצד אחד של הזירה המשפטית ניצב השופט טננבוים, משופטי התעבורה הבולטים בישראל: לדבריו, רבים מהנהגים שמורשעים בשכרות הם אזרחים נורמטיביים, ועונש המינימום הקבוע כיום בחוק פוגע בהם באופן בלתי מידתי. לכן הוא בוחר לנקוט קו שיפוטי חריג, וממיר חלק מעונש הפסילה בשירות למען הציבור תוך קיצור משמעותי של הפסילה בפועל.

בנוסף, השופט טננבוים מיישם בפסקי הדין שלו מעין "מדרג שכרות" – התאמה בין חומרת העונש ורמת השכרות של הנהג. אם כמות האלכוהול שבגינה מורשע הנהג גבוהה רק במעט מהרף הקבוע בחוק, רישיונו יפסל לתקופה קצרה משמעותית מהעונש הקבוע בחוק.

מן הצד האחר של הזירה המשפטית ניצבים כמה משופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, שמותחים ביקורת חריפה (ולעתים בוטה) נגד השופט טננבוים, ומבטלים – בזה אחר זה – את גזרי הדין שבהם הוא מרשיע נהגים בנהיגה בשכרות. באחד מפסקי הדין שבו ביטל גזר דין של טננבוים, כתב (באירוניה גלויה) השופט הבכיר אמנון כהן "האם כל שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים טעו, ורק כבוד השופט אברהם טננבוים צודק?".

אז מי צודק?

לפי החוק היבש התשובה לשאלה (הרטורית) שהציג השופט כהן היא כמובן "לא": החוק קובע פסילת מינימום לשנתיים למי שמורשע בנהיגה בשכרות, וכך צריך לפסוק כל שופט. אלא שהחוק בעייתי, ועל כך מתלונן לא רק השופט טננבוים. גם משרדי המשפטים והתחבורה סבורים שהחוק כיום מחמיר שלא לצורך.

הצעת חוק ממשלתית, שנועדה ליישם רפורמה מקיפה בענישת עבירות תנועה, מאמצת את אותו "מדרג שכרות" שמיישם השופט טננבוים בפסיקותיו. "קיים הבדל משמעותי בין רמת הסיכון שיוצר נהג שבגופו רק מעט אלכוהול מעל המותר, לבין רמת הסיכון שיוצר מי שבגופו רמת אלכוהול בריכוז העולה פי כמה על המותר", מסבירים במשרדי הממשלה בהצעת החוק, "ועונש המינימום (כיום, ש.ה) אינו רגיש דיו להבדלים אלה". במקום אחר אף מגדירים שם את עונש המינימום הנהוג כיום כ"גורף ומחמיר".

השופט טננבוים מרבה להזכיר את הצעת החוק הממשלתית בפסיקותיו בעניין נהגים שיכורים. לדבריו, מאחר שהמדינה עצמה מעוניינת ליישם את "מדרג השכרות" (ואף מקדמת אותו בפועל), יש לראות בו משום הכוונה והדרכה לשופטים כבר כיום. מנגד, שופטי המחוזי נוקטים גישה הפוכה, ולפיה יש לקיים רק את החוק: בהחלטה שבה בוטל גזר הדין של ב', כתב השופט דראל "הצעת החוק, כשמה כן היא – הצעת חוק, והיא איננה הדין הנוהג, אלא הדין המוצע".

הבעיה היא שהצעת החוק הזו כבר מעלה אבק: היא גובשה והוגשה (ואף אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה) כבר בתקופת הממשלה הקודמת, וכעת היא מקודמת (שוב) על-ידי סגנית שר התחבורה, ציפי חוטובלי. למעשה, ההצעה ליישם "מדרג שכרות" נולדה אף לפני שהחל קידום הצעת החוק הממשלתית, ויישומו נשקל כבר בעשור הקודם.

אבל מתברר שבמקום לפתור בעיה שפוגעת באזרחים נורמטיביים וגורמת להתמשכות מיותרת של הליכים משפטיים, במשרדי הממשלה וועדות הכנסת מעדיפים לעשות דברים אחרים. למשל, לצאת לפגרת הפסח – למרות שהצעת החוק הממשלתית אושרה (בפעם השנייה) בוועדת השרים לענייני חקיקה כבר בשנה שעברה, ולמרות שההצעה אושרה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, עד כה קיימה ועדת הכלכלה של הכנסת רק דיון אחד בעניינה.

ומה יעשו נהגים שהורשעו בשכרות "קלה" עד שיחזרו חברי הכנסת מפגרת הפסח (באמצע מאי) וימצאו זמן לדון בשינוי החוק הבעייתי? הם יוכלו רק לקוות שדינם ייגזר לפי גישת "בית טננבוים" המקלה ולא לפי גישת "בית כהן" המחמירה.

  • Ad
  • Ad
  • עוד באתר

    Ad
    שינוי גודל פונט
    ניגודיות