ביום חמישי התגלגלה שברולט אימפלה האחרונה מקו ההרכבה במפעל המטרמק של ג'נרל מטורס, לא הרחק ממטה החברה בדטרויט, וכך בא הקץ על אחד מן הסמלים האמריקנים המפורסמים ביותר בשישים השנים האחרונות.
'אימפלה' נוצרה בשנת 1958 כגרסת האבזור הבכירה של שברולט 'בל אייר' – מכונית הסדאן הגדולה הפופולרית ביותר של שברולט ובכלל. כבר באותה שנה הפכה למכונית הנמכרת ביותר באחד מפלחי השוק הפופולרים ביותר בארה"ב בשעתו. בשנת 1959 נמכרו ממנה 440 אלף יחידות, ועד אמצע שנות השישים נמכרו ממנה מיליון יחידות. 'אימפלה' נחשבה ל"מכונית הדגל" של שברולט והייתה הדגם הנמכר ביותר של המותג עד לאמצע שנות ה-80, בין השאר מכיוון שהיא הוצעה במחירים משתלמים באופן יחסי, לפחות בארצות הברית. בשנת 1985 הופסק ייצורה של 'אימפלה' בפעם הראשונה למשך כמעט עשור.
שברולט החזירה את 'אימפלה' לחיים בשנים 1994 עד 1996 והרגה אותה שוב, אבל בשנת 2000, כאשר מי שגדלו כילדים בתוך מכוניות כאלה הפכו לרוכשי מכוניות, ולנוכח גל הרטרו העולמי, הועלה המותג בשנית מתהום הנשייה למשך כמעט 20 שנים. הניסיון הצליח לא רע בכלל, ובין 2002 ל-2007 טיפסו המכירות של אימפלה מגזרת ה-200 אלף בשנה אל יותר מ-300 אלף. עם זאת, לאחר משבר הדלק והמשבר הכלכלי של 2008-2009, ולאחר מכן לנוכח המעבר החד אל קרוסאוברים, התדרדרו המכירות של הדגם הזה אל מתחת לקו ה-100,000 בשנה בשנת 2016, ואל פחות מ-45,000 בסיכום השנה שעברה.
הפעם נפרדים האמריקנים והעולם משברולט אימפלה כמכונית סדאן, אבל זה לא אומר שהמותג עצמו לא ישוב אלינו אי פעם בעתיד כשהוא מודבק לאחוריו של קרוסאובר כזה או אחר. פיאט-קרייזלר הייתה הראשונה שהבינה שהלקוחות נטשו את מכוניות הסדאן לטובת קרוסאוברים וטנדרים והפסיקה את הייצור של קרייזלר 200 ודודג' דארט החדשה בשעתו, ואחריה הכריזה פורד שתפסיק לייצר את כל מכוניות הסדאן שלה למעט את 'מוסטאנג' האייקונית והרווחית.
בימים הקרובים יתחיל הפירוק של קו ההרכבה של 'אימפלה' במפעל המטרמק, והוא מוסב לייצור של רכב חשמלי. באופן כמעט סמלי, אחד הדגמים החשמליים הראשונים שייבנו שם יהיה האמר החשמלי החדש, שגם אותו מחזירה שברולט מעולם המתים. במקביל, שברולט תבנה באותו מפעל את המכוניות השיתופיות של החברה, שיופעלו במסגרת פרויקט 'קרוז'. פרשנים לא מעטים של שוק הרכב האמריקני סבורים ששברולט לא תוותר על מותג הדגם 'אימפלה' כל כך מהר, וכמו את 'האמר', גם אותו היא עשויה להשיב לחיים בגלגול כזה או אחר, מן הסתם כרכב חשמלי.
פחות בחירות
במקביל למחיקה הנמשכת של פלח השוק של מכוניות נוסעים החלה ג'נרל מוטורס לצמצם באופן משמעותי את רשימות האבזור של כל הדגמים שלה. כך, למשל, לשברולט אקווינוקס שמוכר גם אצלנו, בישראל, ולאחיו לבית GMC, 'טריין', היו עד לא מכבר כ-200 קומבינציות של אפשרויות אבזור שונות. כעת – במטרה לצמצם את עלויות הייצור, צמצמה שברולט את הרשימה הזאת לפחות ממאה אפשרויות בלבד.
נשיא ג'נרל מוטורס, מארק ראוס, אשר נאם לאחרונה באירוע לאנליסטים של שוק ההון, הסביר שכבר במהלך 2019 צמצמה החברה את סך החלקים שמשמשים אותה בייצור רכב בכ-3,500, שמהווים כ-12% מכלל החלקים, ושבמהלך 2020 היא מתכננת לצמצם 25% נוספים.
המשמעות, מבחינת הלקוחות, היא שיהיו להם פחות אפשרויות של רמות אבזור, צבעים חיצוניים ופנימיים, מנועים, תיבות הילוכים וכיוצ"ב.
למשל, מספר החלקים המשותפים ל'אקווינוקס' ול'טריין' בדור הבא שלהם יגדל ומספר החלקים הייחודיים לכל אחד מהם יפחת, מספר רמות האבזור יקטן משמונה לשש, מספר אפשרויות השילוב בין מנועים לתיבות הילוכים יפחת מ-11 ל-5 בלבד, וכל אלה – נוסף לחיסכון הכספי הניכר בעלויות הנדסה, רכש, תכנון ייצור ומלאי חלקים – יכינו את החברה ואת לקוחותיה לעידן הרכב החשמלי שבו ממילא יש פחות משמעות ליחידות ההנעה.
