Ad

הצלחה? כ-200 דו"חות לנהגים שנסעו בנתיבי תחבורה ציבורית

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

לפני כשבוע וחצי החל משרד התחבורה להפעיל קו אוטובוס חדש, שנוסע בתוואי העתידי של הרכבת הקלה. כדי להגביר את מהירות נסיעתו, הוגברה האכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית, ובמהלך שלושה ימים נרשמו יותר מ-200 דו"חות לנהגים. האם כך מתכנן המשרד לשפר את רמת השירות לנוסעי האוטובוסים?

עשרה ימים לאחר הפעלת "הקו המקדים" בגוש-דן – קו אוטובוס שנוסע בתוואי העתידי של הרכבת הקלה – במשרד התחבורה מסכמים בסיפוק את האכיפה נגד נהגים שנוסעים בניגוד לחוק בנתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים). לפי נתונים שפרסם המשרד אתמול (א'), במהלך שלושה ימים נרשמו יותר מ-200 דו"חות לנהגים שנסעו בניגוד לחוק בנתיב התחבורה הציבורית שבו נוסע הקו החדש.

במשרד מציינים כי בשלושת הימים הראשונים להפעלת הקו ניתנו דו"חות אזהרה בלבד, ורק לאחר מכן החלה המשטרה לרשום דו"חות רגילים. עוד אומרים שם כי בימים הקרובים יוצבו "שלטי אזהרה מיוחדים לאורך הנת"צ, שיאפשרו להטיל קנסות מוגדלים, בגובה של 500 שקלים, על נהגים שיחנו את רכבם בנתיב התחבורה הציבורית". למה לא הוצבו שלטים שכאלה לפני הפעלת הקו? לשאלה זו אין תשובה בהודעת המשרד.

מאחר שקו האוטובוס החדש עובר בצירי תנועה מרכזיים בחמש ערים גדולות – תל-אביב, רמת-גן, פתח-תקווה, בני-ברק ובת-ים – קשה לראות בנתוני האכיפה עדות להצלחה גדולה. בשעות העומס עוברים בצירי תנועה אלה אלפי כלי רכב, ורבים מהנהגים ממשיכים לעשות שימוש בנתיבים המיועדים לתחבורה ציבורית, גם לאחר הגברת האכיפה עליה מדווח משרד התחבורה.

אם לא יחול שינוי מהותי במצב התנועה בנתיבי התחבורה הציבורית, ובכך מודים גם בכירים במשרד התחבורה, מהירות הנסיעה של הקו החדש – כמו מהירות הנסיעה של קווי אוטובוס אחרים – תהיה נמוכה, ולא יושג שיפור משמעותי (אם בכלל) ברמת השירות לנוסעים.

זה לא מבצע חד-פעמי?
"לא מדובר במבצע חד-פעמי של משטרת התנועה", הבטיח אתמול מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, מאיר חן, "אלא בפעילות מתמשכת על פני כל השנה שתשפר את השירות לציבור ותחזיר את היתרון של התחבורה הציבורית על הרכב הפרטי". למרבה הצער, ניסיון העבר מלמד שהבטחות מעין אלה אינן מתגשמות.

באוקטובר 2010 הצהיר שר התחבורה, ישראל כץ, על הגברת האכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית, במטרה להגביר את מהירות הנסיעה של האוטובוסים ולשפר את השירות לנוסעים. חודשים ספורים לאחר מכן, בדיון במליאת הכנסת, הודה השר כי המבצע הסתיים מוקדם מהצפוי: "ניסיתי לתגבר את משטרת התנועה… זה לא דבר שצלח", הסביר. "בסופו של דבר, זה היה לכמה חודשים. לאחר מכן זה לא קרה".

השר כץ לא היה הראשון שלא הצליח להגביר את האכיפה בנת"צים – גם קודמו בתפקיד, שאול מופז, כשל בכך. באוקטובר 2006 הצהיר מופז כי יפעל להקמת יחידה מיוחדת במשטרה, שתפעל באזור נתיבי איילון ובין השאר תאכוף את החוק נגד נהגים שנוסעים בנת"צים. אולם, יחידת המשטרה לא הוקמה, האכיפה לא תוגברה ומהירות הנסיעה של האוטובוסים לא השתנתה.

מי שמבקש הוכחות נוספות מוזמן להרחיק עד שנת 2000, אז פרסם מבקר המדינה דו"ח חמור בנושא התמודדות המדינה עם תאונות הדרכים. בפרק שעסק באכיפה בנת"צים, נחשף כי פרויקט משותף למשרד התחבורה ומשטרת ישראל, שנועד להגביר את האכיפה בנת"צים, נכשל. "חלק מהשוטרים שנועדו לפרויקט נת"צ הועסקו בכל המשימות של סיירי תנועה בערים, ולאו דווקא בפרויקט נת"צ", כתב המבקר. "סמנכ"ל בכיר במשרד התחבורה התריע על כך לפני ראש אגף התנועה, וציין כי הוא רואה בעובדה זו 'שערורייה והפרת התחייבות'".

מצלמות במקום שוטרים?
כפתרון לבעיית האכיפה "האנושית" בנתיבי תחבורה ציבורית, מנסה משרד התחבורה כבר מאז העשור הקודם לקדם פרויקטי אכיפה אלקטרונית. בשנת 2007 התקבלה החלטת ממשלה, לפיה משרד התחבורה יקדם הצבת אמצעי אכיפה אלקטרוניים בנת"צים – או, בעברית פשוטה, מצלמות שיפיקו דו"חות מצולמים לנהגים שנוסעים בניגוד לחוק בנתיבי התחבורה הציבורית.

למשרד התחבורה נדרשו יותר משלוש שנים ליישם את החלטת הממשלה: ב-2010 הופעלה מצלמה ראשונה (בתל-אביב), וב-2011 הופעלו בסך הכל שש מצלמות אכיפה בנת"צים בכל הארץ. "מה שאנחנו עושים, בתיאום עם המשטרה, זה לעבור לאכיפה אלקטרונית", הסביר השר כץ לפני יותר משלוש שנים. "אנחנו מתכוונים בהדרגה להכניס את זה לעוד מקומות, ויש לזה יתרון. קודם כול, לא צריך לאכוף מיד ולעצור באמצע הדרך את הרכב ולהקשות על התנועה. דבר שני, זה מדויק, ויש גם הרתעה".

ומה קרה מאז? מעט מאוד. תוכנית של משרד התחבורה להתקין עשרות מצלמות נוספות נגנזה, וניסיון להעביר את האחריות להצבת המצלמות לידי הרשויות המקומיות מעוכב כבר תקופה ארוכה, בגלל חילוקי דעות בין משרדי הממשלה וכמה מהעיריות הגדולות. וכך נשארת האכיפה בידי המשטרה, שהצליחה לרשום כ-200 דו"חות במשך שלושה ימים באחד מצירי התנועה העמוסים בישראל.

  • Ad
  • Ad
  • Ad
  • Ad