Ad

הצד השני של מטבע המרמה בביטוח רכב

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

גם כאשר השופטת לא כל כך מאמינה לעדויות המבוטח והסובבים אותו היא דורשת מחברת הביטוח הוכחות משמעותיות כדי לבסס טענה למעשה מרמה. חברת אליהו לא עמדה בנטל ההוכחה, ולא תקבל בחזרה פיצוי ששלמה למבוטח

לא אחת אנחנו נתקלים במקרים שבהם מנסות חברות הביטוח "לנפנף" את המבוטחים שלהן ולא לשלם להם תגמולי ביטוח בטענה שהמבוטחים ניסו או מנסים להונות אותן.

במקרים שונים מסתיימים מצבים כאלה בפשרה, כאשר חברת הביטוח משלמת למבוטח חלק מן הסכום שנתבע ממנה תוך שהיא מנצלת את כוחה אל מול מבוטח שאין לו כח למלחמות ומאבקים משפטיים ממושכים, ולפעמים אנחנו מלווים מקרים שהגיעו אל בתי משפט, שם נפסק ש"שיטת מצליח" לא תמיד מצליחה – אזי נאלצות חברות ביטוח לשלם למבוטח את מה שמגיע לו.

אבל בתוך כל זאת צריך גם לזכור שלא כל המבוטחים ישרים כמו סרגל, ושחוקרים מטעם חברות ביטוח חושפים לא פעם ולא פעמיים ניסיונות הונאה.

הפעם אנחנו מביאים בפניכם מקרה מאד גבולי, שלא לומר מוזר, אשר הותיר טעם מר בפי השופטת פנינה לוקיץ' מבית משפט השלום בקריות.
המיוחד במקרה זה הוא שחברת הביטוח אליהו שילמה למבוטח שלה, שהוא גם אחיו של סוכן הביטוח שטיפל בפוליסה, את הפיצוי שנתבע על-ידו בגין תאונה שבה היה מעורב עם מכוניתו.

כעבור זמן, כאשר גם הצד השלישי שהיה מעורב בתאונה (בעל הרכב שנפגע על-ידי המבוטח של חברת אליהו) תבע את נזקיו מן החברה, עלה אצל אנשי אליהו החשד שמדובר בתאונה מבוימת. זאת מפני שחלק מן העדויות החדשות – כך נטען בבית המשפט – לא עלו בקנה אחד עם עדויות שנמסרו למבטחת על-ידי המבוטח.

היות שהפיצוי, כאמור, כבר שולם, תבעה חברת אליהו את המבוטח בדרישה שישיב לה את הפיצוי הזה, בטענה שהלקוח רימה אותה.
כדי שלא להותיר אתכם במתח נאמר כבר כאן ועכשיו שהשופטת לוקיץ' דחתה את התביעה, בעיקר בגלל טענה משפטית, אולם היא לא הסתירה את סימני השאלה שעולים מן העדויות שהוצגו בפני בית המשפט.

המצב המשפטי, כפי שמתגלה בפסק הדין הזה, הוא שקיים הבדל מהותי ב"נטל ההוכחה" בין מצב שבו חברת ביטוח טוענת טענת מרמה לפני ששולם הפיצוי, לבין מצב שהטענה נטענת לאחר מכן, בעת שהחברה היא התובעת (ולא הנתבעת) שמבקשת להשיב לעצמה את כספה.

רושם לא מהימן

בפסק דינה מציינת השופטת את חוסר המהימנות לכאורה של העדים מטעם המבוטחת, ולמרות זאת החליטה לדחות את התביעה להחזר תגמולי הביטוח: "אציין כבר בפתח ניתוח העדויות", היא כותבת, "כי עדי הנתבעת לא הותירו עלי רושם מהימן והתגלו סתירות בין העדויות לעומת ההודעות שנגבו והדברים שנמסרו לחוקר, אולם למרות זאת, אני קובעת כי דין התביעה להידחות שכן לא מצאתי כי יש בסתירות אלו כדי להוות אותן "ראיות מוצקות לביום התאונה" כנטען, גם באם יש בהן להעלות ספק מסוים בגרסת הנתבעת להתרחשות התאונה.

דחיית התביעה, כאמור, מבוססת ברובה על מצב משפטי: "כעת מתהפכות היוצרות" קובעת השופטת: "בעוד שעד לביצוע התשלום, במידה והיה מתקיים הליך משפטי, הנטל על המבוטח להטות את מאזן ההסתברויות להוכיח את התרחשות התאונה, ודי בכך שלא עמד בנטל כזה כדי להביא לדחיית התביעה (אפילו לא הוכחה מרמה מצדו), הרי שלאחר ביצוע התשלום, התביעה נסמכת על טענת המרמה, שעל התובעת להוכיח במידה הנדרשת, וככל שזו לא הוכחה, דין התביעה להידחות. גם באם נותר ספק בלב בית המשפט בדבר התרחשות התאונה, אולם אין די בראיות על מנת להטות את מאזן ההסתברויות להוכחת מרמה".

עם זאת, השופטת קובעת ש"לא ניתן לקבל כי בכל מקום בו עולה חשד לביום, על בסיס סתירות מסוימות (שאינן כל כך ביחס לעצם התרחשות התאונה אלא ביחס לנסיבות האופפות אותה), יקבע כי מדובר בתביעת מרמה, תוך ייחוס מעשה מרמה הן בעצם ביום התאונה והן בהגשת תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגינה… "מהראיות שהוצגו בפני אינני יכולה לקבוע כי ניתן ע"י התובעת הסבר אחר להתרחשות הנזק ברכבים ולא ברור לי באם כוונת התובעת הייתה כי התאונה כלל לא התרחשה, דהיינו לא היה בכלל אימפקט בין שני הרכבים אלא נבנתה גרסה ביחס לתאונה על מנת להתאים לנזקים קודמים שהיו בשני הרכבים, או שמא טענתה היא כי אולי התרחשה תאונה אולם זו "יזומה" מטעם מאן דהוא מתוך כוונה לגרום את הנזק, מבלי שמ. היה מעורב בה, וזאת בניסיון לייחס לתאונה נזק מתאונה/ות אחרות.

אודה כי יש בראיות כדי להצביע על חשד, די מבוסס, לכך שהנזקים הנטענים בג'יפ אין מקורם, באופן מלא, בתאונה הנטענת. עם זאת, לא מצאתי בחומר הראיות בסיס מספיק לביסוס הטענה כי הנזק ברכב המבוטח מקורו באירוע אחר, או לחלופין, באירוע יזום על ידי מי מהמעורבים.

נכון הדבר… כי גרסתו של מ. ביחס לאירוע… לא הייתה הגרסה המוצקה והעקבית ביותר, ובהחלט נוצר אצלי הרושם כי קיימת אפשרות סבירה שמ. כלל לא היה מעורב בתאונה הנטענת. אלא שלא מצאתי כי יש די בראיות שהובאו בפני כדי לקבוע כי אפשרות זו סבירה יותר מהאפשרות האחרת לפיה התאונה אכן ארעה כפי שתיאר אותה מ.
ואדגיש שוב, כי קביעתי זו באשר לדיות הראיות נעשית לאור קביעתי דלעיל כי הנטל מוטל על התובעת להוכיח את טענת המרמה וכי על הראיות להיות במשקל סגולי גבוה על מנת לקבוע זאת, שכן קביעה כי התאונה כלל לא התרחשה וכי מ. לא היה מעורב בה משמעה ייחוס כוונת מרמה למ. ולנתבעת".

בסיכומו של יום נדחתה התביעה והמבוטחת לא תצטרך להחזיר את הכספים שקיבלה. עם זאת, לא נפסקו הוצאות לטובת אף אחד מהצדדים.

תא"מ 21935-03-13

  • Ad
  • Ad
  • Ad
  • Ad