Ad

הפרדה בין גברים ונשים באוטובוסים? "אין כזה דבר, נקודה"

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

מצד אחד, משרד התחבורה אינו מכיר ב"קווי מהדרין", שבהם נהוגה הפרדה בין גברים ונשים. מצד אחר, בכיר במשרד אומר שיש כ-50 קווים כאלה. ובעצם, המשרד מבטיח שהוא מפקח על התנהגות הנוסעים בקווים האלה, אך בפועל לא מתבצעת ביקורת חיצונית על קווי האוטובוס בישראל מאז סוף 2013. מבולבלים? גם חברי הכנסת

"המדינה לא מאפשרת הפרדה. אין כזה דבר. אנחנו לא מאפשרים הפרדה, נקודה". את הדברים הברורים האלה אמר דרור גנון, בכיר באגף התחבורה הציבורית במשרד התחבורה, בדיון שערכה בסוף יולי הוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת. לכאורה, הדברים אינם דורשים פירוש או הרחבה: לפי גנון, אין הפרדה בין גברים ונשים בתחבורה הציבורית, "נקודה".

אלא שאותו גנון, באותו דיון, נשאל "כמה קווים מופרדים יש במדינת ישראל", וענה כי "היום יש משהו כמו 50". אז מתברר שיש קווים מופרדים, נכון? לא ברור, כי בהמשך הדיון גנון גם ציין כי "אנחנו לא מפרידים את הקווים. בואו נעשה סדר. משרד התחבורה לא מתייחס אליהם כאל קווים מופרדים".

חברות וחברי הוועדה היו מבולבלים למדי בשלב הזה של הדיון, וביקשו לדעת – בין השאר – מה עושה משרד התחבורה כדי למנוע הדרת נשים והפרדה בתחבורה הציבורית. "אנחנו מונעים את העניין הזה", הבטיח גנון, "אנחנו גם פועלים בחומרה רבה במידה ומתגלה כזו בעיה, שמישהו אומר למישהו לשבת מאחור, או פונה למישהי בצורה כזו או אחרת".

אולם, כאשר נשאל על-ידי יו"ר הוועדה, ח"כ עליזה לביא, "אתם עושים ביקורות?", נראה שגם גנון כבר התבלבל. "(אנחנו) עושים ביקורות", ענה – אך מיד תיקן את תשובתו: "בשלב הזה אנחנו נמצאים כרגע בהליך של מכרז, שאמור להסתיים בחודש ספטמבר, כך אני מקווה". ובמלים פשוטות: כרגע אין בקרה (ולמעשה – מאז הרבעון האחרון ב-2013), ואין מי שמפקח על רמת השירות בתחבורה הציבורית בכלל, ועל קווי המהדרין בפרט.

האופטימיות של בג"ץ מול המציאות
הבלבול בוועדה לקידום מעמד האישה הוא תוצאה ישירה של פסיקת בג"ץ בעניין קווי המהדרין מ-2011, לפיה ההפרדה בין גברים ונשים באוטובוסים אסורה – אך מותרת. הכיצד? השופט אליקים רובינשטיין קבע שהפרדה בכפייה היא אסורה על-פי חוק, אך הפרדה "מרצון" תהיה מותרת.

"אנו תקווה שפסק דין זה יסייע, בסופו של דבר, ליצירת חברה ראויה יותר השומרת על כבודן וכבודם של כל חברותיה וחבריה", כתב השופט רובינשטיין באופטימיות. "איננו יודעים מה תהא השפעתו הישירה והעקיפה של פסק דין זה, אך יודעים אנו… כי איננו יכולים להשלים עם הפליה כופה כלפי נשים".

גם בהנחה שהפרדה "מרצון" בתחבורה הציבורית היא מצב רצוי או ראוי, הבעיה היא שאין מי שייפקח על התנהגות הנוסעים בקווי אוטובוס שבהם נהוגה הפרדה בין גברים ונשים. כך העיד גנון ממשרד התחבורה, וכך יודע כל מי שעוקב אחר פעילות משרד התחבורה, שמנסה כבר יותר משנתיים לבחור חברת בקרה חיצונית שתבצע ביקורות סמויות וגלויות בכל קווי האוטובוס, ובכלל זאת בקווי מהדרין.

כמות קווי המהדרין פחתה?
"פסק הדין מכשיר את השרץ ויוצר מצב גרוע יותר", הזהירה יו"ר נעמת, טליה לבני, בעקבות החלטת בג"ץ. ונראה שלפחות מבחינה מספרית, אזהרותיה של לבני התגשמו. רק במרץ האחרון דיווח צוות במשרד המשפטים כי "כמות קווי מהדרין פחתה מאז פרסום ההמלצות (בעניין הדרת נשים, ש.ה) וכעת עומד מספרם על שלושה בירושלים, אחד בבית שמש, וכן שישה קווים בעיר החרדית ביתר עילית". כלומר, צוות של משרד המשפטים דיווח על עשרה קווי מהדרין בלבד, לעומת "משהו כמו 50" עליהם דיווח גנון ממשרד התחבורה בוועדה לקידום מעמד האישה.

בהנחה שהפער בין דיווח הצוות של משרד המשפטים והנתון שהציג גנון ממשרד התחבורה היה תוצאת טעות מקרית, נראה שממילא המציאות אינה ממתינה לכך שפקידי הממשלה יתעשתו. משרד התחבורה משקיע מאמצים רבים בשיפור התחבורה הציבורית הייעודית למגזר החרדי, ולכן צפוי גידול דרמטי במספר הקווים שבהם תונהג – בפועל – הפרדה בין גברים ונשים.

"בשנים האחרונות מושקע מאמץ גדול לשפר את רמת שירותי התחבורה הציבורית הניתנת לאוכלוסייה החרדית באופן שייתן מענה הולם לאתגרים (ייחודיים במגזר החרדי, ש.ה)", הבהירו לאחרונה בחברת ייעוץ הפועלת בשם משרד התחבורה. "במסגרת פעילותו, שם המשרד בשנים האחרונות דגש מיוחד על שיפור התחבורה הציבורית המשרתת את יישובי האוכלוסייה החרדית. מדובר על תוספת שירות באמצעות פתיחת קווים חדשים, תגבור שירות של קווים קיימים ושיפור תשתיות במטרה לקלוט את נפחי השירות הגדלים והולכים".

את הסיכום הטוב ביותר למצב הלקוי אפשר למצוא בדבריה של יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה. "לא ברור לי", אמרה ח"כ לביא בכעס בדיון שערכה הוועדה. "אם יש קווים במדינת ישראל שהם מופרדים, וזאת הבנה ומגמה לאפשר לקווים פרטיים – למשל בבית"ר עלית, בירושלים, למשל (ב)קרית צענז באשדוד… אז אני רוצה לדעת – אם זה בסדר, ואם יש חברות פרטיות והמדינה מאפשרת (את זה), אז אנחנו צריכים שהדברים יהיו ברורים ומוכרים… אני מאוד לא מבינה מה קורה".

  • Ad
  • Ad
  • Ad
    שינוי גודל פונט
    ניגודיות