וולוו הכריזה היום על הפעלת צי מכוניות אוטונומיות, שעליהן יותקן מגוון מערכות לזיהוי הסביבה ונהיגה עצמאית. היעד: להציג מכונית אוטונומית סדרתית בעוד חמש שנים
יצרנית המכוניות וולבו הכריזה היום, במסיבת עיתונאים בעיר גוטנבורג, בשבדיה, על השקת צי של 100 קרוס אוברים מדגם XC90 בעלי יכולת נהיגה אוטונומית.
על כל כלי רכב יותקן מגוון של מספר מערכות לזיהוי הסביבה, ומיזוג המידע שמתקבל מכולן יאפשר להן לנוע בבטחה בתוך תנועה אמיתית, על דרכים ציבוריות.
"אנחנו נכנסים לטריטוריה לא נודעת בתחום הנהיגה האוטונומית," אמר ד"ר פיטר מרטנס (Mertens), סגן נשיא בכיר למחקר ופיתוח בוולבו במסיבת העיתונאים. "בעת שאנחנו עושים את הצעד המרגש הבא לפיילוט בשטח ציבורי, ומתוך שאיפה לאפשר לאנשים רגילים לשבת מאחורי ההגה כשהם נוהגים בתנועה רגילה ובכבישים ציבוריים, אנחנו עושים דבר שלא נעשה עד היום".
ההכרזה החדשה של וולבו היא, למעשה, על שלב שני בתוכנית שכבר מתנהלת בשבדיה מזה כשנה תחת השם "פרויקט נהג אותי" (Drive Me), ובו שותפים גם משרדי ממשלה ורשויות מקומיות. מטרת שלב זה היא להעלות בתוך שנתיים 100 מכוניות נהיגה עצמית, כשהן נהוגות בידי לקוחות רגילים (או נוהגות את הלקוחות, תלוי איך מתייחסים לזה). הלקוחות אמנם לא ירכשו את המכוניות אבל גם לא יקבלו אותן במתנה, אלא יחכרו אותן במסגרת תוכנית ליסינג.
בארבעים עיניים
על כל מכונית יותקן הרבה מאד ציוד ומכשור אשר יכלול חיישנים שיבחנו את כל סביבת המכונית וייצרו תמונת 360 מעלות של סביבתה. בין השאר ישולבו מכ"מים מרובים, מצלמות וחיישני לייזר, וכל הנתונים ימוזגו ויעובדו באמצעות מערך מחשבים אשר ייצר "מפת זמן אמת" של הסביבה ושל כל האובייקטים הנייחים והניידים, כמו גם היצורים החיים שבתוכה.
לתוך כל זה ישולב מידע מבוסס מיקום על בסיס GPS ומפה דיגיטלית תלת ממדית ברזולוציה גבוהה אשר תתעדכן באופן רציף עם נתוני זמן אמת מתשתיות שונות.
בחלקו התחתון של הפגוש הקדמי של המכונית מותקן רדאר שסורק את הדרך קדימה למרחק של 150 מטרים, ובחלקה העליון של השמשה הקדמית מותקנת מצלמה משוכללת שמכסה שלושה טווחים שונים.
המערכת מזהה ומפענחת את כל תמרורי התנועה, כמו גם את עיקולי הכביש ועצמים שונים – ניידים ונייחים, שנמצאים על הכביש.
ארבעה מכ"מים מותקנים מאחורי הפגוש הקדמי והאחורי (אחד בכל פינה של המכונית), ואלה אמונים על גילוי אובייקטים מכל הכיוונים, במטרה לייצר יכולת גילוי היקפית, 360 מעלות סביב הרכב.
בנוסף, ארבע מצלמות מותקנות על המכונית: שתיים תחת מראות הצד, אחת בפגוש האחורי ואחת בשבכה הקדמית, ותפקידן של אלה הוא לאתר אובייקטים בטווח קרוב כמו גם לזהות את סימוני הנתיבים.
שני מכ"מים נוספים, ארוכי טווח, ממוקמים בפגוש האחורי של המכונית במטרה לזהות מה קורה מאחור, וזאת כדי לאפשר למכונית לעבור בביטחה בין נתיבי נסיעה מבלי להפריע או לפגוע בתנועה שמאחור.
סביב המכונית מותקנים שנים עשר חיישנים קוליים וזאת כדי לזהות אובייקטים קרובים לרכב, בעיקר בעת תנועה במהירויות נמוכות ובסביבה צפופה. בין השאר יכולים חיישנים אלה לסייע בזיהוי הולכי רגל ובעלי חיים בקרבת הרכב, ולסייע בהתגברות על מצבים בלתי צפויים כמו הולכי רגל שמתפרצים לכביש.
מפה דיגיטלית תלת ממדית בחדות גבוהה מאפשרת ל"נהג האוטומטי" לזהות את סביבתו ולהשוות אותה לנתיב הנסיעה המתוכנן. על המפה מצוינים הגובה, עקמומיות הכביש, מספר הנתיבים, גיאומטריה של מנהרות, מסילות ברזל, מחלפים, כניסות ויציאות לכבישים מהירים וכיוצא באלה, ואנשי וולבו טוענים שרמת הדיוק בתיאור הסביבה היא במקרים רבים בקנה מידה של סנטימטר.
כלי משלים למפה הדיגיטלית הוא GPS ברמה גבוהה מאד של דיוק, אשר מסונכרן עם חיישני תאוצה ועם ג'יירוסקופ, וזאת כדי "להתמקם" באופן מדויק על המפה הדיגיטלית.
לאורך כל "חייה" מחוברת המכונית האוטונומית עם מרכז שליטה ובקרה שמקבל מידע מ"שירות ענן" אשר מחובר למרכז בקרה של רשויות התנועה, וזאת בין השאר כדי להבטיח שמידע אודות התשתיות והתנועה מעודכן בזמן אמת.
מי נתן לה לנהוג?
"נהיגה אוטונומית תשנה מן היסוד את הדרך שבה אנו מתייחסים לנהיגה, ובעתיד נוכל לבחור בין נהיגה אוטונומית לנהיגה עצמאית", אומר ד"ר מרטנס. "כך תהפוך נסיעה שגרתית לעבודה מהפסד של זמן לזמן איכות, וייפתחו בפנינו הזדמנויות חדשות לעבודה ולהנאה".
מבחינה חוקית, וכל עוד שלא תתקיים חקיקה חדשה שתתאים לפיתוחים הטכנולוגיים החדשים, האחריות לנהיגה עדיין מוטלת על מי שיושב מאחורי ההגה. אלא שמהנדסי וולבו מספיק מפוכחים כדי להבין שאי אפשר לצפות מנהג שמרוכז בענייניו להיות דרוך ומוכן למצבי חרום, ובמקרה שאלה מתרחשים לסמוך על כך שהוא יוכל להגיב אליהם באופן מהיר ונכון.
"די קל לבנות מדגימים טכנולוגיים של מכוניות אוטונומיות", אומר ד"ר אריק קואלין (Erik Coelingh), מומחה טכני של וולבו. "האתגר האמיתי הוא לעצב מערכת מספיק חזקה וחסינת-תקלות כדי שתוכל להגיב היטב לתרחישים שונים, חלקם לא צפויים, בתנועה. מערכת שמספקת ביצועים ברמה של 99 אחוזים היא לא מספיק טובה, ועלינו להיות הרבה יותר קרובים ל-100 אחוזים לפני שנוכל לתת למכוניות נהיגה עצמית לנוע בשטחים ציבוריים יחד עם משתמשי דרך אחרים. הגישה שלנו דומה לזו של תעשיית התעופה, עם ארכיטקטורה שכוללת מערכות גיבוי להבטחת פעולה תקינה גם במקרי כשל של חיישנים או מערכות שונות".
