ממשלת ארצות הברית תשקיע 3.9 מיליארד דולר במהלך העשור הקרוב בקידום טכנולוגיות וחוקים שיאפשרו נהיגה אוטונומית של כלי רכב. כך הבטיח בסוף השבוע שר התחבורה האמריקני אנתוני פוקס בנאום שנשא בתערוכת המכוניות של דטרויט.
פוקס נשא את נאומו לצד כמה מקברניטי תעשיית הרכב והחלפים, בהם נציגי פורד, גוגל ודלפי, ובו לא רק הביע אמון מוחלט בעתידה של המכונית האוטונומית אלא גם הבטיח סכום כסף גדול שמוכיח ש"הממשל שם את הכסף היכן שהמילים שלו נמצאות".
פוקס נשא את נאומו בדטרויט יומיים בלבד לאחר נאומו השנתי של נשיא ארה"ב ברק אובמה "על מצב האומה", שבו הצהיר – במעורפל אמנם – על תמיכת הממשל ב"מערכת תחבורה של המאה ה-21".
בין ההצהרות החשובות בנאומו של פוקס ראויות לציון מיוחד האמירות לפיהן "ממשלת ארה"ב אופטימית במיוחד לגבי (העתיד וההיתכנות של) כלי רכב אוטונומיים", וכן ההבטחה שלו שמשרד התחבורה יטפל ברגולציה הנחוצה כדי להפוך את המכונית האוטונומית מחלום למציאות כבר במהלך העשור הקרוב.
מבחינה מעשית מדובר ככל הנראה בפריצת הדרך הגדולה והחשובה ביותר בתחום הנהיגה האוטונומית מאז שגוגל הכריזה על הפרויקט שלה בתחום הזה, היות שהחסמים המשמעותיים ביותר מפני מכוניות שנוהגות את עצמן בעצמן הם לא טכנולוגיים אלא רגולטיביים.
פוקס הבטיח שסכום הכסף הגדול יוקצה באופן רשמי כבר בהצעת התקציב הממשלתית לשנת 2017 ויחולק על-פני העשור הבא.
רוב התקציב ישמש לניהול "תכניות פיילוט למכוניות אוטונומיות במסדרונות מוגדרים" במדינות השונות בארה"ב – ובעברית: הממשל יתמוך בפרויקטים ניסיוניים מעשיים, וגם בניהול הרגולציות שנדרשות בכל מדינה ומדינה.
המטרה המרכזית של התוכנית היא לוודא שמכוניות אוטונומיות יהיו בטוחות לשימוש, וכן שהתשתית האמריקנית מוכנה עבורן.
גם אם בשלב ראשון נשמעת התכנית החדשה מעט מעורפלת – האמריקנים לא מתכוונים לסחוב אותה לאורך שנים אלא התחייבו על לוח זמנים קשיח: בתוך שישה חודשים מרגע ההכרזה אמורה להיות מוצגת תכנית פרטנית עם "קווי מתאר" והגדרות מדויקות לפעולה, והיא תרד לרזולוציה מקומית כך שתוכל להיות מופעלת בכל מדינה שתחפוץ בכך.
כבר בשלב המיידי יהיה שיתוף פעולה בין מנהל הבטיחות הפדרלי האמריקני (NHTSA) לבין התעשייה כדי לנסח את ההנחיות המדויקות ל"פרישה בטוחה והפעלת כלי רכב אוטונומיים".
מיד לאחר מכן יגישו כל הגורמים שמעוניינים בכך (יצרניות רכב, ספקיות חלפים וחברות טכנולוגיה שונות) "בקשות פרשנות" ו/או "בקשות פטור" כדי לקבל מן הממשל האמריקני אישורים למפרע לניסוי מערכות שונות, או פטור מהגבלות חוקיות שונות כדי שיוכלו להתקדם עם ניסויים טכנולוגיים.
דוגמא שבה השתמש פוקס כדי להמחיש את העניין היא מערכת החניה האוטונומית שב.מ.וו. הציגה לא מכבר עם מכוניות סדרה 7 שלה. במקרה זה פנתה ב.מ.וו. אל משרד התחבורה ואל מנהל הבטיחות וביקשה מהם הבהרות לגבי חוקיות השימוש במערכת, וזאת כדי לקבל מהם אישור שהיא מתאימה לתקני הבטיחות הפדרליים.
במהלך חצי השנה הקרובה יפעלו משרד התחבורה האמריקני ומנהל הבטיחות בדרכים הפדרלי כדי לפתח תכנית עבודה מסודרת ומובנית מול יצרניות הרכב וספקיות החלפים.
תכנית זאת צריכה להסתכם בקביעת "עקרונות להפעלה בטוחה" עבור מה שמכונה על ידי מנהל הבטיחות הפדרלי "רמה 4" של נהיגה אוטונומית – כלומר הרמה הגבוהה ביותר של אוטומציה, שבה מבצעות המכוניות את כל מטלות הנהיגה מבלי שאלה נשלטות בכלל על-ידי "נהג".
כאמור, החסם המשמעותי ביותר בדרך אל המכונית האוטונומית הוא המחוקק, ותחת סעיף זה נכנסים גם היחסים המורכבים בין יצרניות הרכב לבין גופי הבטיחות (NHTSA) ומשרד התחבורה.
בעוד שהממשל חייב לפקח על התעשייה ולמנוע מצבים כמו "פרשת סוויצ'גייט" של ג'נרל מוטורס, מנהלים בכירים בתעשייה מתלוננים על רגולציה מכבידה וגם חוששים לקחת סיכונים אישיים אשר יסבכו אותם במקרה של תקלות ותאונות.
כדי לפתור את הפלונטר הזה נדרשת מסגרת עבודה שקופה ויצירתית בין התעשייה לממשלה: התעשייה חייבת להיות זהירה כדי למנוע פגיעות בבני אדם, אבל הרגולטור צריך לבנות את התנאים שבהם יוכלו להתבצע ניסויים באופן חוקי – ובין השאר לפטור את העוסקים בניסויים מחקיקה שמגבילה אותם – והכל במטרה לזרז את הפיתוח הטכנולוגי.
התמריץ הבטיחותי
לארצות הברית יש סיבות רבות וטובות לשאוף להוביל את הפיתוח העולמי בתחום הנהיגה האוטונומית – ולו מפני שחברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר שנמצאות בחזית התחום הזה הן ענקיות האלקטרוניקה והאינטרנט האמריקניות.
בנוסף, עידוד ממשלתי יכול לתמוך גם בתעשיית הרכב האמריקנית, שלא זכתה להוביל את העולם בעשורים האחרונים באף תחום.
אבל בנוסף ליתרונות האפשריים לתעשייה, לנהיגה אוטונומית יש ככל הנראה גם ערך בטיחות עצום: במנהל הבטיחות הפדרלי מאמיניים שכלי רכב אוטונומיים עשויים להפחית את מספר התאונות הקטלניות שנגרמות בגלל "הגורם האנושי" בשיעור מדהים של 94%.
מארק רוסקינד, מנהל מנהל הבטיחות הפדרלי, אמר שהמנהל "ישתמש כל הכלים שעומדים לרשותו כדי להאיץ את הפרישה של טכנולוגיות שיכולות למנוע 94% מן התאונות הקטלניות שנגרמות בגלל טעות אנוש. אנחנו נעבוד עם אנשי משרד התחבורה והתעשייה כדי ליצור מדיניות לאומית עקבית… ולספק את האפשרויות ליצרנים שמבקשים לקדם את כלי הרכב האוטונומיים, כשמשימתנו העליונה בכל שלה היא לשמור על הבטיחות."
"אנחנו נכנסים לעולם חדש ונועז כאן", אמר פוקס בנאומו. "אנחנו צריכים שתהיה לנו רגל אחת מעוגנת בקרקע עם מה שאנחנו יודעים על בטיחות, ובמקביל לנהל את המעבר הזה (אל מכונית אוטונומית), ואנחנו צריכים "מנה בריאה" של למידה מהתעשייה".
תומכים בפיתוח הטכנולוגי
ארבעה מיליארד דולר למשך עשור אולי לא נשמע כמו סכום כסף עצום עבור הממשל האמריקני, והוא בטל בשישים לעומת סכום של כ-305 מיליארד דולר שהממשל אישר לאחרונה לטובת השקעה בתשתיות הדרכים ברחבי המדינה. אבל מדובר בסכום כסף דומה לזה שהושקע בתוכנית העידוד לאנרגיות מתחדשות – אשר גם היא פעלה בדיוק באותו אופן – עם תמיכה בפיילוטים מקומיים, והביאה תוצאות מאד חיוביות בתחומה.
מעבר לכסף מדובר גם בעניין ההצהרתי: ממשלת ארה"ב היא הממשלה הראשונה בעולם שמודיעה רשמית שעתיד התחבורה קשור באופן מובהק בניהוג אוטונומי, ובניסוחו של פוקס עצמו: "המציאות היא שפרישה נרחבת של כלי רכב אוטונומיים לחלוטין היא כעת אפשרית".
"אני אומר את זה באנגלית פשוטה", אמר פוקס: "בשנת 2016 נעשה את כל מה שאנחנו יכולים כדי לקדם חידושים בטוחים, חכמים, ברי קיימא (בתחום זה)… אנחנו אופטימיים לגבי כלי רכב אוטונומיים."
