בראשית הייתה חגורת הבטיחות, והאמת היא שעד היום זהו אחד מאמצעי הבטיחות החשובים ביותר במכונית, ודאי מבין אלה שיש לנו שליטה עליהם. אלא שבמהלך השנים נוספו לכלי הרכב שלנו עשרות מערכות ואמצעי בטיחות שמסתתרים תחת מאות ראשי תיבות שונים, ולא כולם חשובים לנו באותה מידה.
עד לפני כעשור נחלקו כל מערכות הבטיחות ברכב לשתי קטגוריות: בטיחות פאסיבית, כלומר כל אמצעי ההגנה שתוכננו והותקנו על-ידי יצרניות הרכב כדי לספק ליושבי הרכב הגנה בעת תאונה, ובטיחות אקטיבית, כלומר אמצעים שמסייעים לנהג ולמכונית להימנע מלכתחילה מתאונה. בשנים האחרונות נוספה קטגוריה חשובה שנמצאת על התפר בין הקטגוריות המסורתיות ונקראת "מערכות סיוע לנהג": אלה מבוססות על חיישנים שונים שבאמצעותם הן מזהות את הסביבה שבה נמצאת המכונית, ומגיבות בהתאם. מערכות סיוע לנהג מתריעות כאשר הן מזהות מצבים תאונתיים אפשריים, וחלקן פועלות עצמאית כדי למנוע תאונה או להקטין את הנזק שייגרם בה – למשל על-ידי בלימה או הסטת ההגה.
המכונית הבטוחה ביותר היא זאת אשר משלבת את מירב אמצעי הבטיחות של שלוש הקטגוריות, אבל בחיים האמיתיים רובנו נאלצים להתפשר וחייבים לבחור בין הרצוי למצוי. הדבר החשוב ביותר כדי לבחור נכון הוא להבין מה בעצם מנסים למכור לנו. קטלוגים רבים של יבואני רכב כוללים תחת סעיף ה'בטיחות' רשימה ארוכה של שמות ומונחים, אבל כאשר עוברים עליהם אחד לאחד מגלים שרובם מתארים מערכות שממילא נדרשות כמערכות חובה בימינו, או שהן הפכו כבר לסטנדרטיות ומוצעות בכל המכוניות החדשות.
דוגמא פשוטה לחלק הראשון היא 'מערכת בקרת יציבות' אשר כוללת ABS מפני שהיא מבוססת עליה – וכמעט תמיד מתוכנתת מראש יחד עם בקרת אחיזה, הגברת עוצמת בלימה, חלוקת לחץ בלימה ועוד. בקרת יציבות נדרשת בחוק, כלומר שאי אפשר למכור בארץ מכונית חדשה שלא כוללת אותה, ובכל זאת היא ממלאת מספר מכובד של שורות בקטלוג תחת סעיף הבטיחות.
מערכות שהפכו לסטנדרטיות הן, למשל, 6 כריות אוויר, ובחלק מן הדגמים שעדיין נמכרים עם 4 כריות תוכננו כריות הצד להגן גם על ראשי היושבים מלפנים (אך לא מאחור). למרות זאת, גם כריות האוויר תופסות לרוב 3 שורות, שכן כל זוג כריות מוצג שם בנפרד.
המילון שלפניכם מבאר את כל המושגים שקשורים למערכות בטיחות שמותקנות ומוצעות ברכב וכולל את השמות הלועזיים והעבריים שלהן, שמות נוספים שבהם הן נקראות, האם זאת מערכת חובה שממילא נדרשת בחוק או כזאת שהפכה לסטנדרטית, וכן את דעתנו המקצועית אודות מידת החשיבות שלה, כלומר כמה חשוב שתתאמצו עבורה. בנוסף מצוין אם יש אפשרות להתקין מערכת כזאת במכונית קיימת.
המילון מחולק לשלושה חלקים, בין השאר כדי להדגיש את העובדה שאין דרך להשוות בין החשיבות של מערכת סיוע לנהג לבין תועלת של מערכת פאסיבית, והיום אנחנו מפרסמים כאן את חלקו הראשון שכולל את מערכות הסיוע לנהג.
• בלימת חרום אוטומטית (AEB): הפעלה עצמאית של הבלמים כדי למנוע התנגשות ולכל הפחות להפחית את המהירות ואת עוצמת הפגיעה.
בעתיד זאת תהיה מערכת סטנדרטית, ולאחר מכן גם תידרש בחוק, אבל כעת היא נכנסת בהדרגה ועדיין לא מוצעת בכל דגם. לדעתנו זאת מערכת הסיוע לנהג החשובה והמומלצת ביותר, וצריך להתאמץ בשבילה. שמות נוספים למערכת: (Front assist, City safety). לא כל המערכות זהות, לכן לא קל להשוות ביניהן: חלקן מיועד לפעול במהירויות עירוניות, אחרות במהירויות בינעירוניות, ויש שפועלות בכל המהירויות.
האם אפשר להתקין במכונית קיימת: לא. המערכת מחוברת לבלמי הרכב ולכן חייבת להיות מותקנת במהלך ייצור המכונית.
• בקרת עייפות (FW): מבוססת על מחשב הדרך ומציגה לנהג התרעה על משך זמן ממושך שבו מנוע המכונית מונע, דבר שעלול להעיד על משך זמן ארוך מידי מאחורי ההגה ועל פוטנציאל לעייפות והירדמות מסוכנת של הנהג.
זאת לא מערכת שנדרשת בחוק וגם לא מערכת סטנדרטית, והחשיבות שלה בינונית עד נמוכה בהשוואה למערכות אחרות. לא כל הנהגים מודעים לרמת העייפות שלהם, אבל לכולם יש שעון. אין אפשרות להתקין מערכת כזאת במכונית קיימת, אבל אפשר להשתמש בטלפון הנייד לאותו צורך ולהכניס תזכורת.
• בקרת שיוט אקטיבית (ACC): בקרת שיוט אקטיבית היא אמנם אמצעי נוחות יותר מאשר אמצעי בטיחות, אבל עצם הימצאותה מעיד לרוב על קיומה של מערכת בלימה חרום אוטונומית (AEB) מן הסוג היותר מתוחכם, ולכן גם היותר מומלץ. בקרת שיוט אקטיבית מאפשרת לנסוע במהירות קבועה, כמו עם כל בקרת יציבות, אבל כאשר מתקרבים לכלי רכב שנוסע במהירות נמוכה יותר היא מפחיתה אוטומטית את מהירות הנסיעה ומתאימה אותה לקצב התנועה.
חלק מן המערכות מסוגלות להאט את המכונית עד לעצירה מוחלטת וחלק מאלה גם מאיצות אותה שוב לאחר שהיא עומדת, ואלה נקראות "סייען פקקי תנועה". מה שחשוב מבחינתנו זה שברוב המקרים מתבססת בקרת שיוט אקטיבית על חיישן רדאר שהוא חיישן יקר יותר מאשר חיישן מצלמה, והוא כלול בדרך כלל במערכות היקרות יותר. בקרת שיוט אקטיבית אינה מערכת חובה וכנראה גם לא תהיה כזאת, היא גם לא סטנדרטית וכנראה שגם לא תהיה כזאת עד לקראת תחילת עידן המכונית האוטונומית.
היות שזאת מערכת נוחות, ורמת התפקוד שלה משתנה בין דגם לדגם, לדעתנו החשיבות שלה בינונית לכל היותר ולכן לא מאד חשוב להתאמץ עבורה. קיימים בעולם "קיטים" להתקנת מערכת כזאת במכונית קיימת אולם הם עדיין לא נפוצים וקשה להעריך את יעילותם.
• היגוי אקטיבי (LKA): נקרא גם "סייען שמירת נתיב" ומבוסס על מערכת התרעת סטייה מנתיב הנסיעה (LDW). כאשר המערכת מזהה שהמכונית עומדת לחרוג מגבולות נתיב הנסיעה היא מפעילה התרעה קולית, או אור קולית, או מרעידה את גלגל ההגה, ואם הנהג לא מגיב לה היא מסובבת את גלגל ההגה כדי לשמור על המכונית במרכז הנתיב. מערכות מתוחכמות במיוחד מתוכנתות לעצור את המכונית בצד הדרך אם הן מזהות חוסר תגובה מוחלט מצד הנהג.
רוב המערכות מתריעות אם הן מזהות שהנהג לא נוגע בהגה למשך פרק זמן ארוך, וחלקן גם מפסיקות לפעול לאחר מכן כדי למנוע מצב שבו נהג נוהג בלי לאחוז בהגה. מערכת זאת לא נדרשת בחוק ועדיין לא הפכה לסטנדרטית, אולם היקף החדירה שלה גדל משנה לשנה. לדעתנו זאת מערכת חשובה שכדאי להתאמץ עבורה, ואין כל אפשרות להתקין אותה במכונית קיימת.
• התרעת התנגשות (FCW): התרעה קולית, או אור קולית, במקרה שבו מתקרבים במהירות גבוהה מידי לרכב נע או לעצם קשיח. רכיב זה הינו חלק אינטגרלי ממערכת הבלימה האוטונומית (AEB) אבל לא להיפך: יש מערכות התרעת התנגשות שלא מחוברות לבלמים. בשלב זה התרעת התנגשות עדיין לא נדרשת בחוק (למעט בכלי רכב ציבוריים וכבדים) אבל היא הופכת יותר ויותר סטנדרטית ובעתיד הלא רחוק תהיה מנדטורית. שמות נוספים למערכת: 'ניטור מרחק לפנים', CPA.
מדובר במערכת חשובה מאד ויעילה ביותר, זאת אחת ממערכות הסיוע לנהג החשובות מכולן וכזאת שבהחלט חשוב להתאמץ כדי לכלול אותה בכל מכונית חדשה. אפשר להתקין מערכת התראת התנגשות גם במכונית קיימת, למשל מערכת מסוגה של 'מובילאיי', אולם במרבית המקרים יש יתרון למערכת מקורית אשר עברה את כל הבחינות של יצרנית הרכב ומתוכננת לפעול ללא תקלות לכל אורך חיי המכונית.
קיימים הבדלים שחשוב לשים לב אליהם בין מערכות שונות להתרעת התנגשות, והם קשורים לסוג החיישנים (מצלמה, רדאר, לייזר, אינפרא אדום) ומשפיעים על רמת הדיוק ועל יכולת הזיהוי שלה. מערכות טובות ומתוחכמות יותר כוללות זיהוי הולכי רגל וזיהוי רוכבי אופניים ואופנועים.
• התרעת כניסה לנתיב נסיעה חסום (BSW): מערכת שסורקת את הנעשה מצידי המכונית ומפעילה נורית כדי להתריע על הימצאותו של כלי רכב אחר בנתיב הנסיעה הסמוך. המערכת נועדה להתריע מפני מעבר נתיב שעלול לגרום לתאונה בכך שהיא "רואה" גם את הנעשה בשטחים ה"מתים" שאותם נהגים לא יכולים או מתעצלים לראות. המערכות המתוחכמות יותר יוצרות גם התרעה קולית או אור קולית כאשר נהג מסיט את ההגה לכיוון נתיב שיש בו תנועה, או מאותת לכיוון הזה, או אפילו מרעידות את ההגה.
מערכת זאת לא נדרשת עדיין בחוק ולא הפכה לסטנדרטית, ולדעתנו היא חשובה וכדאי להתאמץ עבורה. נכון להיום עדיין אין אפשרות להתקין מערכת כזאת במכונית קיימת. שמות נוספים למערכת: 'זיהוי כלי רכב ב"שטח מת", BSA.
• התרעת סטייה מנתיב הנסיעה (LDW): כאשר המערכת מזהה שהמכונית עומדת לחרוג מגבולות נתיב הנסיעה היא מפעילה התרעה קולית, או אור קולית, או מרעידה את גלגל ההגה.
בשלב זה התרעת סטייה מנתיב הנסיעה עדיין לא נדרשת בחוק (למעט בכלי רכב ציבוריים וכבדים) אבל היא הופכת יותר ויותר סטנדרטית ובעתיד הלא רחוק תהיה מנדטורית. מדובר במערכת חשובה מאד ויעילה ביותר, זאת אחת ממערכות הסיוע לנהג החשובות וכזאת שבהחלט חשוב להתאמץ כדי לכלול אותה בכל מכונית חדשה.
אפשר להתקין מערכת התרעת סטייה מנתיב הנסיעה גם במכונית קיימת, למשל מערכת מסוגה של 'מובילאיי', אולם במרבית המקרים יש יתרון למערכת מקורית אשר עברה את כל הבחינות של יצרנית הרכב ומתוכננת לפעול ללא תקלות לכל אורך חיי המכונית.
• התרעת תנועה חוצה מאחור (AEB אחורי): מערכת שסורקת את הנעשה מאחורי המכונית, לרוב באמצעות חיישני מצלמה, ואשר מתריעה בהתרעה קולית או אור קולית מפני התנגשות בעת נסיעה לאחור. אם הנהג מתעלם מן האזהרה המערכת בולמת את המכונית. זאת איננה מערכת שנדרשת בחוק ולא צפויה להפוך לסטנדרטית בעתיד הקרוב, היא בהחלט עשויה להועיל ולמנוע בעיקר פגיעה בהולכי רגל, ילדים ורוכבי אופניים, ולכן היא מומלצת במידת האפשר. עם זאת, היות שלרוב אפשר לקבל מערכת כזאת רק במכוניות יוקרה או במפרטי האבזור הגבוהים, אין לדעתנו הצדקה להתאמץ מאד ולרכוש אותה (אבל אם אפשר, כמובן שעדיף). אין אפשרות להתקין מערכת כזאת במכונית קיימת.
• חיישני חניה (PA): חיישנים אולטרא סוניים אשר מודדים את המרחק בין המכונית לעצמים או בני אדם בסביבתה, ומערכת שמתריעה בדרך כלל התרעה קולית כאשר המכונית מתקרבת אליהם יתר על המידה. המערכת השכיחה היא של חיישנים אחוריים, אך קיימים גם חיישנים היקפיים שחלקם מבוססי מצלמה.
זאת לא מערכת שנדרשת בחוק (למעט בכלי רכב כבדים) אבל היא די סטנדרטית, והתועלת הבטיחותית שלה נובעת מצמצום הסיכון לפגיעה בבני אדם. גם העלות-תועלת של מערכת כזאת גבוהה, היות שהיא זולה, וקל להתקין אותה גם במכונית קיימת.
• מצלמת חניה / מצלמת 360: מצלמת את השטח שמאחורי המכונית או מסביבה, ומשדרת את התמונה למסך המגע המרכזי. בשילוב עם חיישני חניה זאת מערכת יעילה שיכולה לצמצם פגיעה בבני אדם, היא לא נדרשת בחוק אלא רק בכלי רכב ציבוריים וכבדים ואפשר להתקין אותה גם במכוניות קיימות.
ברוב המקרים מוצעת מערכת כזאת ברמות גימור יקרות, לכן התועלת הבטיחותית שלה קיימת אבל לרוב לא מצדיקה את תוספת המחיר.
