יצרנית הרכב הסינית BYD עשויה להשיק סוללות בטכנולוגיה חדשה של נתרן-יון כבר ברבעון השני של 2023, ואלה יניע גרסאות של דגמי דולפין, שחף ו'קין'. כך דווח אתמול (ה') בעיתונות המקומית בסין.
יצרנית הסוללות הסינית CATL אמנם הייתה היצרנית הראשונה שחשפה סוללות בטכנולוגיה הזאת כבר לפני יותר משנה, אולם עד היום היא לא הכניסה אותן לייצור סדרתי אצל אף יצרנית רכב, וזה עשוי להותיר את הבכורה בידי BYD שהיא גם יצרנית סוללות וגם יצרנית רכב.
מן הדיווחים בסין עולה ש-BYD תייצר סוללות נתרן-יון (סודיום-יון) בייצור המוני כבר ברבעון השני של השנה הבאה, כלומר בתוך כחצי שנה, וזאת בתום מחזור פיתוח לא קצר יחד עם חברת FinDreams. הפרסומים מצטטים מקורות בחברת BYD שטוענים שהם יהיו אחראים על תהליך הייצור הסדרתי ועל הפצת הסוללות ברגע שאלה יסיימו את השלב הנוכחי, שמוגדר כ"שלב אימות הדגימה". עם זאת, לאחר פרסום הידיעות מיהרו אנשי BYD להכחיש אותן או מפני שהן לא נכונות או כדי שלא לחשוף תוכניות עסקיות או להעיר דובים מרבצם.
קין (Qin) ודולפין הם דגמי מכוניות חשמליות טהורות בגודל בינוני ובתמחור עממי ש-BYD משווקת בסין, ואילו "שחף" היא מכונית סדאן קטנה ועוד יותר זולה שתושק בסין בשנה הבאה. השקת סוללות מטכנולוגיה חדשה דווקא במכוניות לא יקרות במקום, כמקובל, במכוניות פרימיום, עשויה להוכיח שלאחר תהליך התיעוש של הטכנולוגיה היא תהיה פחות יקרה מטכנולוגיית הליתיום-יון הנפוצה כעת בתעשייה.
BYD עשויה להיות החברה הראשונה בעולם שתשתמש בסוללות נתרן-יון במכוניות מייצור סדרתי, וזה יקרה כנראה פחות משנתיים לאחר ש-CATL חשפה את סוללת הנתרן-יון הראשונה שלה והצהירה שהשיגה צפיפות אנרגטית של 160 וואט-שעה לקילוגרם. לשם השוואה, צפיפות האנרגיה של סוללות ליתיום-יון כמעט כפולה – כ-300 וואט-שעה לקילוגרם, ואילו צפיפות האנרגיה של סוללות עופרת-חומצה עומדת על כ-30-50 וואט שעה לקילו. טכנולוגיה נפוצה אחרת היא ליתיום-ברזל-פוספט, וזו משמשת את BYD, וצפיפות האנרגיה שלה נמוכה מזו של ליתיום-יון אבל טובה מזו של נתרון-יון.
סוללות נתרן-יון, כשמן כן הן, מבוססות על נתרן – אחד החומרים הנפוצים והזמינים ביותר – ולא על ליתיום שהוא לא רק יקר ונדיר אלא גם דליק ומסוכן. יתרון משמעותי של סוללות נתרן-יון הוא עמידות טובה בטעינה מהירה, וגם בעבודה בתנאי קור קיצוני שבדרך כלל משביתים סוללות ליתיום. אז נכון, צפיפות האנרגיה שלהן משמעותית פחות טובה מזו של ליתיום-יון, אבל חומרי הגלם, ברובם, זמינים יותר והמחיר הכולל של סוללה נמוך משמעותית.
מאז מחצית שנת 2020 ועד היום הזניק הביקוש לחומרי סוללה את מחיר הליתיום בעולם למחיר גבוה פי 14 ביחס לנקודת המוצא, וזה מייקר מאד את מחירי הסוללות ואת מחירי הרכב החשמלי.
באמצע השנה שעברה הבטיחו קברניטי CATL שכבר החלו לבנות את תהליכי התיעוש של סוללות נתרן-יון במטרה להכניס אותן לייצור סדרתי עוד לפני פרוץ שנת 2023. באותה עת הם הבטיחות שהדור השני של סוללות כאלה יגיע לצפיפות אנרגיה של כ-200 וואט-שעה לקילוגרם.
לקריאה נוספת:
סוללות חשמליות יכולות לפעול במשך 100 שנים. כך קובע מחקר חדש
האם הסינים פיצחו את סוד הסוללות לרכב חשמלי?
