Ad

האם הונדה תפרוש ובכל זאת תישאר בפורמולה 1, ואיך זה קשור לעתיד מנוע הבעירה הפנימית?

שתי קבוצות המרוצים של רד-בול לא יכולות לקנות מנועים מאף אחת משלוש הספקיות הקיימות בפורמולה 1, והפתרון שמסתמן הוא שהונדה אמנם תפרוש מהסדרה אבל תשאיר את המנוע שלה בידיים אחרות
אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בתחילת החודש, כפי שדיווחנו כאן, הטילה הונדה פצצה רבת עוצמה ומשמעות בעולם הספורט המוטורי כאשר הכריזה על פרישתה מפורמולה 1, תוך שהיא מותירה בקרקס הזה רק שלושה ספקיות אחרות של מנועים: מרצדס, פרארי ורנו.

 

 

קבוצות המרוצים רד-בול (זו שזכתה בארבע אליפויות בין השנים 2010-2013) ואלפא טאורי (למעשה 'טורו רוסו', קבוצת המרוצים השנייה של רד-בול) נותרו ביום בהיר אחד ללא ספקית מנועים (למעשה מסוף העונה הבאה), וימים ספורים לאחר מכן החמיר מצבן כאשר מרצדס הכריזה ש"אין לה מספיק כושר ייצור" כדי לספק להן מנועים. רד-בול, אחת הקבוצות החזקות והמקצועיות ביותר בפורמולה 1, ניצבה בפני שוקת שבורה, ולו מפני שבעבר כבר רכשה מנועים מפרארי ומרנו, ובגלל שהיחסים שלה עם רנו הסתיימו בטונים צורמים.

פחות מחודש לאחר מכן כבר מסתמן פתרון למשבר הזה, והוא מעניין גם מכיוון שעולות ממנו שלוש וחצי אפשרויות לחזרתם לזירה של שמות גדולים מן העבר, גם מפני שכל האפשרויות האלה אינן יצרניות רכב, גם מכיוון שמהלך כזה עשוי (או עלול) לעצור את פיתוח מנועי הבעירה הפנימית בפורמולה 1, ובעיקר מכיוון שהונדה אמנם תפרוש מהקרקס המהיר בעולם אבל רוחה, וגם חלקים מגופה, יישארו שם בהיעדרה.

בסוף השבוע האחרון, במהלך הגרנד פרי של פורטוגל, התראיין כריסטיאן הורנר, מנהל קבוצת רד-בול לרשת 'סקיי ספורט', ואמר שהכיוון שמסתמן ("האפשרות הסבירה היחידה", כפי שהוא ניסח זאת) יהיה לנסות ולהסכים עם הונדה על מהלך שבמסגרתו רד-בול תקבל את הקניין הרוחני למנוע של הונדה, אבל זאת רק בתנאי שהגוף המחוקק של פורמולה 1 "יקפיא" את תקנון המנועים ולא יאפשר פיתוח נוסף שלהם בשנים הקרובות. בכך אישר, למעשה, הורנר שמועות שנפוצו קודם לכן לפיהן רד בול תנסה לשמור על המנועים של הונדה בחיים, וזאת באחד משני מסלולים אפשריים. המסלול הפחות סביר – בגלל העלויות שכרוכות בו – הוא להטמיע את פעילות מחלקת מנועי הספורט של הונדה בתוך הפעילות של רד-בול, וזאת באמצעות רכישת חברה טכנולוגית שמתמחה בבניית מנועים מיוחדים.

מרצדס, למשל, כאשר החליטה לחזור בכל הכח לפורמולה 1, רכשה את חברת 'אילמור הנדסה' הבריטית אשר הוקמה בשנות השמונים על ידי מריו איליאן ופול מורגן – שני מהנדסים שפרשו מחברת ההנדסה המפוארת קוזוורת'. אילמור תכננה ובנתה מנועי V10 שהתבססו על מנועי מרצדס, ואלה הניעו את מכוניות קבוצת מקלארן מאז 1995 ועד שזכתה איתם באליפויות בשנים 1998 ו-1999.

כיום, כאמור, מוטמעים היסודות של 'אילמור' בחטיבת המנועים של קבוצת הפורמולה 1 של מרצדס, אלא שהטמעת הנדסת מנועים בתוך המערך של רד-בול', שממילא עסוק בפורמולה 1, מתאימה ליצרניות רכב ממוסדות (בעיקר כאשר חלק מן ההוצאות שלה מכוסות באמצעות מכירת מנועים לקבוצות אחרות) – אבל כנראה כבדה מידי על קבוצת מרוצים עצמאית.

האפשרות האחרת – שמסתמנת כסבירה יותר מיום ליום – היא לסכם עם הונדה על רכישת או קבלת הזכויות לשימוש במנועים והמשך הפיתוח שלהם באמצעות חברת הנדסה עצמאית, ובתחום הזה מסתמנות בערך שלוש וחצי אפשרויות מובילות.

פול מורגן, שותפו של מריו איליאן ב'אילמור', היה גם טייס חובב של מטוסים "ותיקים", ובשנת 2001 הוא נהרג בתאונת טיסה כאשר הטיס מטוס 'הוקר'. איליאן, שותפו, מכר כאמור את 'אילמור' למרצדס, אבל לא פרש מהתעשייה אלא חבר לדמות חשובה אחרת מעולם המרוצים – האמריקני רוג'ר פנסקה. יחד איתו הם הקימו חברה חדשה אשר החלה את דרכה בפיתוח וייצור מנועים על בסיס מנועי הונדה למרוצי ה'אינדי' האמריקנים. מנועים אלה זכו להצלחות רבות, ואף משלו בכיפה באמצע העשור הקודם, אך לאחר מכן הם חברו אל ג'נרל מוטורס וכיום הם בונים מנועים ל'אינדי' על בסיס מנועי שברולט (מה שעלול לסבך את העניינים מול הונדה). איליאן, אגב, סייע בשנים 2015-2016 לרנו ולרד בול בפיתוח הדור הקודם של מנועי הטורבו-בנזין ההיברידיים, ואף שיתף פעולה בשנה שעברה עם הונדה בפתרון בעיית רעידות שהייתה להם במנוע הנוכחי.

 

 

אחד השמות הגדולים בהנדסת מנועים בכלל, ומנועי ספורט מוטורי בפרט, היא חברת קוזוורת' הבריטית שממוקמת לא הרחק מן המטה של קבוצת רד-בול ב'מילטון קיינס', אנגליה. קוזוורת' היא ככל הנראה ספקית המנועים העצמאית המפורסמת ביותר בתולדות הספורט המוטורי, לאחר שמסוף שנות ה-60 ולאורך שנות ה-70 שלטו המנועים שלה ללא עוררין במסלולי הפורמולה 1.

כיום מספקת קוזוורת' מנועים היברידיים לאליפות מכוניות הסלון הבריטית וגם מנועים ייחודיים עבור אסטון מרטין ולקוחות נוספים. אם אנשי רד-בול יצליחו להפקיד את תוכנית המנועים של הונדה בידי קוזוורת' זה יכול להיות זיווג משמיים, ואולי אפילו לשמר את הסמל של הונדה במרוצים.

האפשרות הכי מעניינת מבין האפשרויות הסבירות היא חבירה אל חברת מוגן מוטורספורט (Mugen). חברה יפנית זאת הוקמה בשנת 1973 על ידי הירוטושי הונדה, בנו של סויצ'ירו הונדה אשר ייסד את חברת הונדה. מוגן משפרת מנועים מתוצרת הונדה ובונה חלקי מרכב ושיפורים למכוניות ספורט שמבוססות על דגמי הונדה, אך למרות הקשרים המשפחתיים והעסקיים החברה הזאת לא שייכת לחברת הונדה (הירוטשי עצמו, מצד שני, הוא היורש של אחזקות אביו בהונדה, ולכן גם בעל המניות היחיד הגדול ביותר בחברה).

מוגן משפרת ומריצה דגמים שונים של הונדה באליפות הסופר GT, ובתחילת שנות ה-90 הריצה מכוניות עם הסמל של הונדה בפורמולה 3000. לאורך שנות ה-90 והעשור הראשון של האלפיים סיפקה מוגן מנועי הונדה גם בפורמולה 1, בין השאר לקבוצות ג'ורדן, טירל, פוטוורק, לוטוס וליג'יה. מבין כל האפשרויות הפתוחות, נראה שחבירה מסוג זה תהיה המועדפת על הונדה עצמה, ובוודאי תזכה לברכתה.

 

 

"חצי אפשרות" נוספת היא חבירה לחברת AVL האוסטרית שמקום מושבה, בעיר גרץ, קרוב מאד להנהלה של רד-בול עצמה (להבדיל מקבוצת המרוצים שלה, שנמצאת באנגליה). AVL היא חברת הנדסה אשר בין השאר מבצעת פרויקטים שונים עם מספר יצרניות רכב, ביניהן גם פרארי, והקשרים שלה לעולמות הפורמולה 1 נוגעים ראשית לכל למתקני הבחינה שלה (דינמומטרים למיניהם) ולהתמחות שלה במערכות היברידיות למנועים חזקים. בין השאר, AVL סייעה בעבר לרד-בול לבחון את מנועי רנו ואף סייעה להונדה בפרויקט הפורמולה 1.

מבין האפשרויות שצויינו כאן זאת כנראה הכי פחות סבירה גם מכיוון שלפי הדיווחים הסתיים בעבר הקשר בינה לבין הונדה "בטונים צורמים", ובעיקר מכיוון ש-AVL היא שותפה טכנולוגית של חטיבת הספורט המוטורי של ניסאן – 'ניסמו'.

ללכת בלי, להרגיש עם

אנשי הונדה רמזו בשבועות האחרונים במספר הזדמנויות שהם תומכים בפתרון המסתמן, וזה הגיוני כי אחרי שהחברה השקיעה כל כך הרבה כסף וידע בפרויקט הזה אין כל היגיון לתת לכל זה להעלות אבק באיזה מחסן או, במקרה הטוב, לקשט מוזיאון כלשהו. העניין הוא שתקנות המנועים הנוכחיות, שנכנסו לתוקף לפני כשבע שנים עם המעבר ליחידות הנעה היברידיות, צפויות להשתנות בשנת 2026 ולהכניס את כל המעורבים לסדרת השקעות מטורפת. בשלב זה נראה שלאף אחד מן המעורבים, אולי חוץ מאשר למרצדס, אין יותר מידי מוטיבציה להשקיע הון במנועי בעירה פנימית, ודאי לא לרנו שממילא מתנדנדת ושוקלת פרישה.

 

 

המשמעות היא שכדי שלקבוצות של רד בול יהיו מנועים גם אחרי 2021, וכדי שהם יישאו את הסמל של הונדה, לא מספיק שהונדה תסכים למכור או למסור את הטכנולוגיה שלה – נדרשת גם "הקפאה" של התקנות הנוכחיות והפסקת מירוץ החימוש בין ספקיות המנועים. בראיון לסקיי ספורט אמר שלשום הורנר ש"יהיה הגיוני שרד בול תהיה למעשה ספקית מנועים עצמאית רק אם תהיה הקפאה. זה פשוט יהיה בלתי אפשרי לממן את היקפי ההשקעות בפיתוח שמושקעים כיום במנועים האלה".

מצד שני, הפסקת האבולוציה של מנועי בנזין בפורמולה 1, ולא משנה מה הסיבה שתגרום לה, עשויה להקפיא את הטכנולוגיה הנוכחית לעדי עד. לא סביר שבעידן שבו ממילא מתקיים מעבר להנעה חשמלית תהיה מוטיבציה להשקיע השקעות נוספות בהנדסת מנועי בעירה.

  • Ad
  • Ad
  • עוד באתר

    Ad
    שינוי גודל פונט
    ניגודיות