משטרת ישראל היא אמנם המשטרה הטובה ביותר בישראל, אבל אחת מתוך לא מעט תופעות פשיעה שהיא לא מצליחה להתמודד איתן היא גניבות רכב וגניבות של חלקי רכב. התוצאה: כמה עשרות אלפי בעלי רכב ניזוקים מידי שנה ואילו גנבי הרכב חוגגים.
היום (ה') פרסמו משטרת ישראל ורשות המיסים הודעה משמחת מאד מבחינת בעלי הרכב בישראל, מפני שהיא מוכיחה ש"כאשר רוצים – יכולים": אפשר לצמצם מאד את גניבות הרכב ואת הגניבות מרכב – אך זאת רק בתנאי שגודעים את שורש הבעיה ולא מסתפקים בכיסוח עשבים.
אתמול (ד'), כך מספרים לנו אנשי המשטרה ורשות המיסים, פעל צוות משותף שלהם בעיר טירה ב"בית עסק" שעסק להערכתם ב"פירוק, עיבוד וייצוא של ממירים קטליטיים גנובים". מהות ה"עבודה" של בית העסק הזה הייתה, לפי החשד, רכישת ממירים קטליטיים גנובים מגנבי רכב, פירוק שלהם לגורמים, מיצוי המתכות היקרות מתוכם, ויצוא שלהן לחו"ל. בעלי ה"עסק", תושבי טירה בשנות ה-30 לחייהם, עוכבו לחקירה, ובמידה שהם יורשעו יש לקוות שיקבלו עונשים מתאימים לנזקים האדירים שגרמו לבעלי הרכב.
כמובן שמה שמעניין בסיפור הזה הוא לא ההצלחה המרשימה של משטרת ישראל – כי אין כזאת – אלא הדרך שבה התגלגלה הפרשה עד למעצר, וגם הסיבה שבגינה נעצרו מפרקי הממירים והאישומים שבהם הם מואשמים. רמז: משטרת ישראל לא עקבה אחר פעילות פירוק הממירים וכלל לא ניסתה לבחון כיצד התגלגלו מאות ממירים קטליטיים מפורקים אל "עסק" שפעל לאור יום וללא מפריע בחוצות עיר בישראל.
מסתבר שהחשד כנגד החשודים התעורר במשרדי המע"מ האזורי בנתניה ואצל יחידת חקירות מכס ומע"מ בחיפה כאשר הסתבר שבעלי העסק עשו שימוש ב"חשבוניות מעוררות חשד" וקיבלו באמצעותן החזרי מע"מ בהיקף של מיליוני שקלים. החשד נבע מכך ש"החשבוניות הציגו עסקאות ליבוא של מתכות יקרות בסכומי קניה נמוכים משמעותית מהסכומים שהופיעו בחשבוניות הייצוא של אותו עסק".
במילים אחרות, החשודים נעצרו לא בגלל שבעסק שלהם מונחים לאור יום ארגזים שבתוכם נמצאים מאות ממירים קטליטיים מפורקים, אלא מפני שהתכשיטים האלה לא הסתפקו בשותפות בגניבה אלא גם רימו את שלטונות המס עם חשבוניות מזויפות. אגב, כדי להבין באילו סדרי גודל מדובר – החשודים עוכבו (אך לאחר מכן שוחררו בתנאים מגבילים) והוקפאו החזרי מע"מ שהם דרשו בהיקף של 3.7 מיליון שקלים (מה שמייצג לכאורה מחזור של כ-32 מיליון שקלים).
אז ראשית לכל כל הכבוד לאנשי מע"מ נתניה ולחוקרי חקירות מכס ומע"מ חיפה על הערנות שגילו, והלוואי שהם יהיו ערניים כלפי כל העוסקים בפשיעה, ובפרט כלפי כל מי שמייצא לחו"ל מתכות נדירות ויקרות כמו רודיום, פלדיום ופלטינה שנמצאות בתוך ממירים קטליטיים. תודה גם לשוטרי היחידה המרכזית מחוז חוף, לשוטרי יס"מ ולשוטרי תחנת טירה אשר ביצעו את המעצר וסיפקו לנו את התמונות.
שנית, תמיד ראוי לזכור ולהזכיר ש"במקום לרדוף אחרי יתושים עדיף לייבש את הביצה": גנבי הממירים הקטליטיים הם החולייה האחרונה, ודווקא החלשה ביותר, בתעשייה שמגלגלת מאות מיליוני שקלים, אולי אף יותר, וגורמת נזק עצום לבעלי הרכב. העניין הוא שאם לא יהיה מי שיקנה מהגנבים את "הסחורה" הם ייאלצו להחליף עיסוק.
תמיד ראוי גם להזכיר שבשלהי שנות ה-20 של המאה הקודמת, בתקופה שזכתה בארה"ב לכינוי "תקופת היובש", שלט בעולם התחתון של שיקגו בחורצ'יק שנודע בשם 'אל קפונה'. האיש, שנחשד במהלך השנים בחיסולים של גנגסטרים יריבים, וזכה בחסות של משטרה מושחתת, סיים את הקריירה שלו לאחר שהורשע ונידון ל-11 שנות מאסר בכלא. אל קפונה מעולם לא הואשם ברצח, גביית דמי חסות, סחיטה או סחר באלכוהול או סמים, אלא ישב בכלא בגלל עבירות מס, והכל בזכות כח משימה מיוחד של משרד האוצר הפדרלי האמריקני (עוד על הפרשה הזאת בסרט 'הבלתי משוחדים' בכיכובם של רוברט דה נירו, קווין קוסטנר, שון קונרי ואנדי גרסיה).
קצת עצוב לראות את התמונות שפרסמו היום אנשי רשות המיסים והמשטרה מפני שבתוך הארגזים וה"באלות" הענקיות האלה נמצאים המון זעם, תסכול, כעס וכסף של בעלי רכב שנפגעו מהזבלים שזחלו מתחת לכלי הרכב שלהם וגנבו מהם את הממירים. יחד עם זאת, בסופו של דבר מדובר בבשורות משמחות לסוף השבוע.
לקריאה נוספת:
גניבת ממירים קטליטיים: האם ממשלת ישראל תלמד מקנדה?
