Ad

גם בעל עבר פלילי זכאי לפיצוי מחברת ביטוח

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בית משפט השלום בתל-אביב דחה את טענת חברת הביטוח שומרה לפיה היא לא חייבת לפצות מבוטחים שלא הצהירו אודות עברם הפלילי. המפקח על הביטוח בוחן כעת את הסוגיה

האם חברת ביטוח רשאית לשאול בטופס הצעת הביטוח אם לרוכש הפוליסה יש עבר פלילי, ולהתנות בכך את הנפקת הפוליסה?

סוגיה זו בדיוק נבחנת בימים אלה על-ידי המפקח על הביטוח, וכאילו ב"הרמה להנחתה" ניתן לאחרונה פסק דין בעניין זה ממש על-ידי בית משפט השלום בתל-אביב.

חברת הביטוח שומרה סרבה לפצות שני מבוטחים שלה – שניהם בעלי עבר פלילי, אחד בתחום הסמים והאחר בתחום עבירות רכוש, תקיפה וגניבת מכוניות – לאחר שמכונית המאזדה שביטחו בחברה נגנבה.

לטענת חברת שומרה, המבוטחים ניסו להונות אותה בכך שכאשר רכשו את הפוליסה, ומילאו את השאלון הסטנדרטי שממלא כל מועמד לביטוח, הם טענו שאין להם עבר פלילי בעוד שבפועל הם הורשעו בפלילים.
חברת הביטוח טענה שלו היה ידוע לה שהשניים הורשעו בפלילים כלל לא הייתה מבטחת אותם, וכן שאף מבטח סביר לא היה מבטח אותם בתנאים כאלה.

אלא שהשופט הבכיר אלי ספיר, מבית משפט השלום בתל-אביב, סבור אחרת, ולכן דחה את טיעוני חברת הביטוח.

במהלך הדיון טענו המבוטחים שאמו של אחד מהם ניהלה את המו"מ מול סוכן הביטוח, והיא זו שמסרה את המידע השגוי. אלא שבהמשך התברר ששני המבוטחים הם מי שסיכמו את התנאים מול סוכן הביטוח ומסרו לו את הפרטים המטעים.

עוד עלה בדיון שבפני המבוטחים הוצג שאלון ובו 19 שאלות, כשלצד כל שאלה שני ריבועים, האחד עם הכיתוב "כן" והשני עם הכיתוב "לא". נוסח אחת השאלות הוא: "האם המציע או הנוהגים ברכב הורשעו בגין עבירה פלילית ב-7 השנים האחרונות (למעט עבירות תנועה)? אם כן, פרט", והתשובה שסומנה בטופס הייתה "לא".

למרות זאת, ספיר פסק שחברת הביטוח לא הצליחה להוכיח שהמידע הלא נכון שמסרו לה המבוטחים נמסר מתוך כוונה להונות אותה. לדבריו מוכיחה זאת העובדה שהשניים מסרו מרצונם לחוקר של חברת הביטוח אודות עברם הפלילי, ולא ניסו להסתירו.

בנוסף, לדעתו לא הצליחה חברת הביטוח להוכיח את הטענה לפיה מבטח סביר כלל לא היה מבטח את התובעים אפילו תמורת פרמיה גבוהה יותר, לו ידע אודות עברם הפלילי.

"משלא הוכחה כוונת מרמה", כותב ספיר, "היה על הנתבעת להוכיח, בהתאם לסעיף 7(ג)(2) לחוק חוזה הביטוח, כי מבטח סביר לא היה מתקשר באותו חוזה, אף בדמי ביטוח מרובים יותר, אילו ידע את המצב לאמיתו.
בהתאם ל"הלכת סלוצקי", היה על הנתבעת במקרה זה להביא תצהיר של אקטואר או איש מקצוע אחר הבקי בתחום הביטוח, לפיו למיטב ידיעתו, לא מוצעת בשוק הביטוח בישראל פוליסה הנותנת כיסוי למבוטח עם עבר פלילי בסמים. משלא עשתה כן, לא הצליחה הנתבעת לעמוד בנטל המוטל עליה, כי היא פטורה מאחריות ולכן דין התביעה להתקבל".

בסופו של יום חויבה חברת שומרה לפצות את המבוטחים בסכום של 47,000 שקל (הערך המלא של הרכב שנגנב) בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגניבה, הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום של 7,000 ש"ח + מע"מ.

במשרד המפקח על הביטוח בודקים בימים אלה את השאלה האם חברת ביטוח רשאית בכלל לשאול שאלה בנוגע לעברו הפלילי של מועמד לביטוח, ופסק הדין יוכל לתמוך בטענה ששאלה כזאת כלל לא רלבנטית כל עוד שאין תעריף ביטוח מיוחד למורשעים בפלילים שמבקשים לבטח רכוש.

תא"מ 23774-03-13

  • Ad
  • Ad
  • Ad