Ad

באמפר, חתול, וארבעה מומחים: מה פוצץ את מכסה המנוע של אינפיניטי?

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

יבואנית אינפיניטי התעקשה ללכת לבית משפט לאחר שכשל במערכת ההגנה על הולכי רגל גרם לפתיחת מכסה המנוע. התוצאה: היא תשלם פיצויים ושכר טרחה בסך 74,000 שקל והמומחים מטעמה יצאו קצת מגוחכים

ראשיתו של הסיפור בנסיעה שגרתית יותר או פחות של ש.מ. ברחובות העיר עפולה, שבמהלכה הופעלה במכונית האינפיניטי שלו מערכת ההגנה על הולכי רגל אשר מקפיצה את מכסה המנוע כדי לצמצם את הנזק בעת פגיעה באדם.

בסופו של הסיפור חייבה השופטת מירב קלמפנר נבון מבית המשפט השלום בחיפה את חברת קרסו מוטורס, יבואנית אינפיניטי, לפצות את הלקוח שלה ב-50,500 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד בסך 24,000 ש"ח.

בין לבין חלפו שנתיים ועשרה חודשים שבמהלכם התעקשה היבואנית שלא להכיר בנזק כפגם ייצור, כפי שנפסק על-ידי בית המשפט, פנתה אל שני מומחים שחוות דעתם ספגו ביקורת לא נעימה מאת השופטת, ולקחה את הסיכון לנזק תדמיתי לא קל למותג היוקרה שהיא מייבאת, וגם בכך כנראה שהפסידה.

על חלק מן העובדות אין מחלוקת: מערכת הקפצת מכסה המנוע במכוניתו של ש.מ. ("POP UP ENGINE HOOD"), אשר אמורה לפעול כאשר המחשב שמפעיל אותה מזהה פגיעה בהולך רגל, הופעלה מבלי שהייתה פגיעה כזאת.

הלקוח טען שהמערכת, אשר מופעלת באמצעות מטען פירוטכני (או "מערכת נפצים", כפי שזו הוגדרה בבית המשפט), הופעלה באופן אוטומטי בעת שעלה על מהמורת מהירות עירונית ('באמפר' או 'גבשושית'), ולכן מדובר בפגם בתכנון או בייצור של המכונית, ולא בתאונה.

היבואנית מצידה טענה שהנזק נגרם כתוצאה של תאונה ולא של פגם יצור, לאחר שהלקוח פגע בחתול, ולכן היא פטורה מלשאת בעלות הנזק.

הצדדים נפגשו לראשונה בעניין זה באמצע אוקטובר 2012, כאשר ש.מ. נסע ברחובות עפולה ועלה עם מכוניתו על מהמורת מהירות ומכסה המנוע נפתח, כאמור.
ש.מ. התקשר באופן מידי אל מרכז השירות של קרסו מוטורס, שם הנחו אותו לגרור את הרכב למוסך המרכזי של החברה בראשון לציון.

לאחר בדיקת הרכב הודיעה היבואנית לש.מ. שתיקון הנזק יעלה לו 40,674 ש"ח, היות שלא מדובר בתקלה אלא ב"אירוע תאונתי", ולנוכח זאת פנה ש.מ. אל חברת הביטוח "מנורה מבטחים" שבה מבוטחת המכונית. אלא ששמאי מטעם חברת הביטוח לא מצא במכונית נזק תאונתי, ולכן החברה דחתה את התביעה לפיצוי.

ש.מ. נאלץ לשלם מכיסו תמורת התיקון, והגיש תביעת נזיקין כנגד קרסו מוטורס וחברת הביטוח. הוא טען שהיה אם ייקבע שמדובר בכשל במערכות הרכב אזי האחריות לנזק חלה על היבואנית, ואם מדובר באירוע תאונתי הרי שהאחריות לפיצוי תחול על חברת הביטוח.

החתול נעלם

בכתב הגנתה טענה קרסו מוטורס שבמכונית לא היה כל פגם או ליקוי, ושהפעלת "מערכת הנפצים" נגרמה בעת פגיעה ברכב או פגיעה חיצונית באירוע תאונתי שבו ניזוקו חלקה התחתון והקדמי של המכונית. אלה, לטענתה, נזקים שאינם מכוסים על-ידי האחריות.

נציג קרסו מוטורס אף טען שבעת הפנייה אליה לא טען התובע שעלה על מהמורת מהירות אלא שפגע בחתול, וכן שעל המכונית נמצאו גם פגיעות פח מאירועים קודמים, אשר יש בהם כדי ללמד על נהיגה בלתי זהירה של בעל הרכב. בנוסף, לטענתה מצא שמאי מטעמה נזק מעיכה בלוחית הרישוי הקדמית, שפשוף בחלק התחתון השמאלי של הפגוש הקדמי, וגלגל קדמי שמאלי חילופי ולא מקורי של הרכב – פגיעות שגרמו, לטענה, להפעלת מערכת הנפצים.

חברת הביטוח מנורה מבטחים טענה שש.מ. לא דיווח לה על תאונה כלשהי, ולכן היא פטורה מלפצות אותו.

במהלך הדיון בבית המשפט העיד ש.מ. שכאשר התקשר למחלקת השירות לאחר התאונה, ונשאל ממה נגרם הנזק, הוא ענה בסרקסטיות שפגע בחתול.
נציג היבואנית אף טען ששיחה זו הוקלטה, וכלל לא נזכרה בה טענה לפיה הלקוח עלה על מהמורת מהירות. אלא שקרסו לא המציאה הקלטה כזאת לבית המשפט ועל כך אמרה השופטת קלמפנר: "טענת הנתבעת בעניין זה נותרה איפוא בלא ראיה תומכת".

ש.מ. העיד מפורשות שלא פגע ברכבו באף חפץ, אדם, קיר, מדרכה או אף עצם שהוא ביום האירוע, וכן שלא מצא כל פגיעה אחרת במכונית למעט מכסה המנוע שהתרומם.

"בעדותו של המנהל הטכני מטעמה של קרסו מוטורס", מתארת השופטת, "הוא הודה כי המידע באשר לקרות האירוע ניזון מדיווח הלקוח, ולא יצא איש מטעמם על מנת לשחזר את האירוע. הנה כי כן, בהתאם לעדויות ולראיות אשר הובאו בפני בית המשפט, אני קובעת כי האירוע נשוא כתב התביעה אירע כפי שתואר בידי התובע כאשר נסע ברכבו בעיר עפולה, עלה על גבשושית בכביש ולפתע שמע רעש חזק ונפתח מכסה המנוע. פתיחת מכסה המנוע אירעה בשל הפעלת מערכת הנפצים המותקנת ברכב נשוא התובענה. אני דוחה טענת קרסו מוטורס בדבר פגיעה בחתול אשר היה בכביש, טענה אשר אף בעדויות עדיה של קרסו מוטורס לא נמצאו לה סימוכין".

השופטת קיבלה את עדותו של השמאי אשר סלוצקי, אשר בדק את המכונית ואת מקום מהמורת המהירות עבור ש.מ, והעיד בין היתר שהגבשושית המדוברת היא מה שמכונה "באמפר" סטנדרטי, ואף נמוך, דוגמת אלו הנמצאים לרוב בכבישי הארץ.

סלוצקי קבע שגם לו היה הרכב פוגע בגחונו בגבשושית לא הייתה פגיעה כזו אמורה להפעיל את מערכת הנפצים שצריכה להיות מופעלת כאשר החיישנים שלה חשים רמה מסוימת של תאוצה שלילית שנוצרת כתוצאה מן המכה. להערכתו מדובר בכשל וליקוי במערכת אשר הביאו להפעלת שווא שלה.

לטענת סלוצקי, לולא היה מדובר בליקוי הרי שפגיעה בפגוש הרכב צריכה הייתה להפעיל גם את כריות האוויר, ואלה לא נפתחו. המכה שש.מ. חש בעת המקרה נבעה, לדבריו, מעצם פתיחת מכסה המנוע וזאת מבלי שהייתה פגיעה בפגוש המכונית.

ש.מ, באמצעות החברה שבבעלותו (שעל שמה רשומה המכונית) מינה גם את השמאי צבי ברודט לחוות את דעתו, וגם ברודט קבע שלא מדובר באירוע תאונתי.

אינפיניטי בארץ הפלאות

היבואנית, קרסו מוטורס, הגישה מטעמה חוות דעת של השמאי עמוס ז'ורבסקי, שלגביו מציינת השופטת קלמפנר "יודגש כי תחום מומחיותו של מר ז'ורבסקי הוא שמאות בלבד, והוא אינו מתמחה בהנדסת רכב".

ז'ורבסקי קבע שבחלקו השמאלי תחתון של פגוש המכונית קיים שפשוף, ובחוות דעתו הוא הסביר שהמכונית עברה על הגבשושית וכתוצאה מכך נטה גחונה לעבר הכביש עד ליצירת מגע, אשר גרם לשפשוף.

לדעתו, הצמיג הרזרבי שהותקן על הרכב אמנם זהה בקוטרו לצמיג רגיל, אבל גורם לחוסר איזון בהתנהגות הרכב בעת פגיעה במכשול כלשהו. "כך הגיע השמאי זורבסקי למסקנה כי הפעלת מנגנון מערכת הנפצים נגרמה עקב היווצרות תנאים המדמים פגיעה בהולך רגל בעת מעבר הרכב על פס ההאטה ולא עקב כשל במנגנון", מסכמת השופטת, אבל מוסיפה מיד ש"בחקירתו הנגדית בבית המשפט הודה השמאי כי אמנם עמד על קיום שפשוף בצדו השמאלי של גחון הרכב נשוא התובענה, אלא שחמק מעיניו באורח מפליא, יש לומר, שפשוף זהה בצד ימין של הגחון…

עוד הודה השמאי בפה מלא כי אין לו את הכלים בהכשרתו לבחון את מערכת הנפצים אשר בה מעורבים מחשב, חיישנים וחלק מכאני. הוא אף לא בדק את המערכת אך הסביר בחוות דעתו כיצד היא עובדת בהסתמך על מסמכים אשר מצא באינטרנט באשר למערכת זו… השמאי ז'ורבסקי אינו בעל הכישורים המתאימים לחוות דעתו על נסיבות הפעלת מערכת הנפצים. את מסקנותיו כי המערכת הופעלה כתוצאה מפגיעת גחון הרכב בכביש הוא הסיק שלא בהתבסס על ממצא מדעי כלשהוא אלא בהתאם להגיונו שלו. הוא אף הודה בכנות כי אינו יודע באם אכן פגע גחון הרכב בכביש, אך מעצם העובדה כי מערכת הנפצים הופעלה הוא מסיק כי הייתה פגיעה בכביש…."

קרסו מוטורס הגישה לבית המשפט גם את חוות דעתו של מהנדס הרכב דוד נמרי, ובה הוא טוען ש"היות ונורת הבקרה לא נדלקה, הרי שלא הייתה כל תקלה חשמלית במערכת", כמו גם שמערכת הנפצים עשויה להיות מופעלת בגלל פגיעה בתחתית הרכב או הפגוש כדוגמת שפשוף מהכביש או מפס האטה בעת או לאחר מעבר על פס ההאטה ("באמפר").

בנקודה זו מצאה השופטת משחק מילים שנראה כאילו נלקח מסיפורי אליס בארץ הפלאות: כאשר הופנה מר נמרי לספר הרכב באנגלית עלה שהאמור בחוות דעתו לא מופיע שם… אמנם נכון כי ספר הרכב באנגלית מדבר על "באמפר", אשר בשפה העברית נתקבע לו הפירוש "פס האטה". אך המשמעות הנכונה של המילה האנגלית "באמפר" הינה "פגוש הרכב", בעוד שהמינוח בשפה האנגלית לפס האטה הינו "ספיד באמפ"… מכל אלו יוצא כי כאשר ספר הרכב מדבר על הפעלת מערכת הנפצים בעת פגיעה ב"באמפר" הכוונה היא לפגיעה בפגוש הרכב ולא לפגיעה בפס האטה. "המומחה נמרי חזר בו איפוא מקביעתו הנחרצת", מציינת השופטת.

"בחקירתו הנגדית בפני בית המשפט הודה נמרי כי יתכנו הפעלות שווא של המערכת. יחד עם זאת טען בתוקף כי בכל המקרים בהם טיפל או היה מודע להם חברת הביטוח שילמה את הנזקים בהתייחסה אליהם כאל אירוע תאונתי.

עם זאת, השופטת מציינת כי נמרי לא הציג בפני בית המשפט נתונים לאותם מקרים שמצוטטים בחוות דעתו, ומחקירתו במהלך הדיון עולה שהוא כלל לא בדק את הרכב נשוא התובענה, ולא בדק את מחשב הבקרה ואת נורית החיווי של מערכת הנפצים. מעדותו עולה כי ניתן היה לפנות ליצרן הרכב על מנת שייתן אינדיקציה מדוע המערכת הופעלה ואיזה חיישן מבין השלושה המותקנים בחזית הרכב הפעיל את המערכת, אך על אף האמור, לא נערכה פניה שכזו.
בסיכומו של עניין הודה המהנדס נמרי בפה מלא כי מערכת הנפצים היא מערכת רגישה ואינה מושלמת", נכתב בפסק הדין.

חרג מתחום מומחיותו

על סמך דברים אלה קבעה השופטת כי "בחינת כלל חוות הדעת של המומחים מעלה כי פתיחת מערכת הנפצים היא תוצאה של כשל במערכת. מסקנה זו מסתמכת על האמור בחוות דעתו של מר סלוצקי, העוסק בחקר הכשל האלקטרוני והחשמלי, אשר נתן חוות דעתו לבקשת התובעים שהינם אדישים לתוצאתה.

לתובעים אין הדבר משנה מיהו זה אשר יישא בנזקיהם בגין הרכב נשוא התובענה, בין אם תהיה זו הנתבעת 1 (קרסו מוטורס) או הנתבעת 2 (מנורה מבטחים) ולפיכך יש ליחס המשקל המתאים לחוות דעתו של מר סלוצקי… לא אוכל לומר כן על ממצאי השמאי מר ז'ורבסקי, אשר חרג מתחום מומחיותו בחוות דעתו, כפי שפורט בהרחבה לעיל ועל אף שהצהיר כי אינו יודע אם גחון הרכב פגע בכביש, הוא מסיק זאת מעצם העובדה שמערכת הנפצים הופעלה. ממצאי מר נמרי אשר מתמחה ביעוץ בנושא הרכב, בחוות דעתו, נסתרו אף הם בחקירתו הנגדית והוא הודה בפה מלא כי מדובר במערכת רגישה אשר מתחוללים בה כשלים והפעלות שווא.

"אני קובעת איפוא כי האירוע נשוא התובענה אירע כאשר במהלכה של נסיעה בכביש ולאחר שרכב התובע 1 עלה על גבשושית בכביש, נפתח מכסה המנוע בפתאומיות בשל כשל במערכת הנפצים אשר הייתה מותקנת ברכב".

בסיכומו של יום פטרה השופטת את חברת הביטוח מתשלום פיצוי וחייבה את חברת קרסו מוטורס בתשלום הנזק המלא בסך 50,500 שקל, 6,000 ש"ח הוצאות משפט, 8,000 שקל כשכר טרחת עו"ד ו-10,000 ש"ח לחברת מנורה מבטחים כשכר טרחת עו"ד והוצאות משפט.

ת"א 23455-01-13

  • Ad
  • Ad
  • Ad