קבוצת פולקסווגן הודיעה על מינויה של כריסטין וולבורג לסמנכ"לית המותג (CBO) של חטיבת פולקסווגן, תפקיד חדש לגמרי שבמסגרתו היא תגבש אסטרטגיה לחוויית המותג הגלובלית של אחד ממותגי הרכב המפורסמים ביותר בעולם. מינוי זה מבוצע כחלק ממאמץ רחב יותר של פולקסווגן לבסס את עצמה כמובילה טכנולוגית בתעשיית הרכב עד לשנת 2030.
וולבורג תדווח ישירות לתומאס שפר, מנכ"ל חטיבת פולקסווגן שהוא גם חבר במועצת המנהלים של קבוצת פולקסווגן, והיא תהיה אחראית לחיזוק המודעות למותג ולחוויית הלקוח "בכל נקודות המגע" – החל מן התפעול של כל כלי רכב וכלה בשפת המותג, הנראות של אולמות התצוגה (C.I.), שיטות מכירה ומסעות פרסום.
הרקע הנרחב של וולבורג במכירות, שיווק וניהול מותגים משחק תפקיד מרכזי במשימה הנכבדת שמוטלת על כתפיה: שיפור מעמדה של פולקסווגן בשוק הרכב העולמי. וולברג צברה ניסיון עם מותגים ידועים כמו מרצדס-בנץ ו Berliner Verkehrsbetriebe (BVG) – חברת התחבורה הציבורית הראשית של העיר ברלין אשר מנהלת את הרכבת הקלה והכבדה, אוטובוסים, מעבורות, שירותי תחבורה שיתופית ועוד.
לא פחות חשוב: המינוי שלה מהווה אבן דרך משמעותית נוספת לשילוב נשים בתעשיית הרכב.
לוקחות את ההגה לידיים
אישה אחת, ברטה בנץ, תיזכר לעד בדברי ימי תעשיית הרכב כמי שדחפה, תרתי משמע את קידום והמצאת המכונית הממונעת הראשונה בעולם, וזה היה כבר בשנת 1888. כעבור 126 שנים, בשנת 2014, נטלה אישה אחרת – מארי בארה, את ההגה של יצרנית הרכב הגדולה ביותר בארה"ב, ג'נרל מוטורס, והייתה לאישה הראשונה שממנכ"לת יצרנית רכב.
למרות זאת – במהלך כ-130 שנות תעשיית הרכב כפי שאנחנו מכירים אותה – היא נחשבת לתעשייה גברית לחלוטין כמעט בכל התחומים שבהם היא נוגעת.
מינויה של כריסטין וולבורג הוא חלק ממגמה חדשה ורחבה של מספר גדל והולך של נשים ששוברות מחסומים ולוקחות על עצמן תפקידים רבי השפעה בקרב יצרניות הרכב עצמן, כמו גם אצל ספקיות המשנה לתעשייה.
מארי בארה, מנכ"לית ג'נרל מוטורס, הוכיחה בעשור האחרון שהיא לא רק מחממת כיסא אלא מנווטת חברת ענק אשר שנים ספורות קודם למינויה יצאה מן המשבר הגדול בתולדותיה ונמצאת בתקופת שינויים דרמטית בתחומי הרכב והתחבורה. בארה הובילה את ג'נרל מוטורס ולקחה הימורים נועזים בתחומי פיתוח וייצור רכב חשמלי, בשיתופי פעולה עם יצרניות אחרות ובפיתוחים בתחומי התוכנה והקישוריות.
מנהלת חשובה נוספת בתעשיית הרכב היא לינדה ג'קסון, אשר התמנתה פחות או יותר במקביל למארי בארה וכיהנה כמנכ"לית סיטרואן בין השנים 2014 ל-2020 לפני שעברה בשנת 2021 לנהל את פיג'ו. ג'קסון סיימה את תפקידה כמנכ"לית פיג'ו בתחילת החודש הנוכחי, לאחר כ-20 שנות קריירה בפיג'ו-סיטרואן (שני המותגים האלה שייכים כיום לקבוצת סטלנטיס).
במהלך כהונתה בסיטרואן מילאה ג'קסון תפקיד מרכזי בשינוי הגלובלי של המותג תוך התמקדות בשינוי שפת המותג, שיפור הנגישות שלו ובניית מיתוג של חברה חדשנית וממוקדת לקוח.
ערב מינויה של ג'קסון נמצאה סיטרואן ב"ימי הביניים" שלה, לאחר שנגנזה תוכנית להפוך אותה למותג 'לואו קוסט' – והיא נדרשה לפלס לה דרך חדשה. בתקופתה של ג'קסון יישמה סיטרואן שינויים משמעותיים והדגמים השונים גדלו פיזית בתוך כדי הטמעת שפת עיצוב רעננה ומודרנית שהצעירה לא רק את המראה אלא בעיקר את קבוצת הגיל של קהל הלקוחות שאליו המותג פונה.
גם בפיג'ו ג'קסון הובילה שינוי עיצוב חשובים לדגמים החדשים, ובמקביל הובילה את אסטרטגיית ה"התחשמלות" של המותג כחלק מן האסטרטגיה הכוללת של קבוצת סטלנטיס.
מעבר לאטלנטי מונתה לאחרונה כריס פיואל כמנכ"לית המותג האמריקני החשוב ראם (RAM), וזאת בנוסף לתפקידה כמנכ"לית מותג קרייזלר. עם שני הכובעים האלה היא מובילה שם את המעבר של המותגים לעידן החשמל, ולכל הפחות היא עשתה את זה עד שטראמפ שיבש את הכל.
"מעבר לכביש", בעיר דירבורן, אלנה אן פורד היא מנהלת חווית הלקוח הראשית של חברת פורד, והיא גם האישה הראשונה בשושלת הארוכה של משפחת פורד שמחזיקה בתפקיד ניהולי בחברה.
בצד השני של העולם, בסין, נדמה ששילוב נשים בתפקידי מפתח הוא טבעי יותר, וזאת לנוכח המורשת הקומוניסטית. ואכן, ביצרנית הרכב BYD יש לא מעט נשים בעמדות השפעה, פועל יוצא מכך שוואנג צ'ואנפו, מייסד BYD ומנכ"ל החברה, הדגיש לאורך השנים את החשיבות שהוא מייחס לשוויון מגדרי. צ'ואנפו טיפח תרבות שאפשרה לנשים לשגשג בתפקידי מנהיגות במחלקות שונות, למשל בהנהגת צוותי הנדסה, מחקר ופיתוח ומכירות.
מנהלות נשים תופסות עוד ועוד עמדות השפעה גם בקרב ספקיות המשנה לתעשיית הרכב ואחת הדוגמאות הבולטות היא ד"ר הילדגרד וורטמן, שהייתה בעבר מנהלת בכירה באאודי ומונתה בשנת 2019 כאישה הראשונה במועצת המנהלים של ספקית החלקים העצומה ZF.
מה ההבדל?
מינוי נשים לתפקידי מפתח מתקבל בתעשיית הרכב בתערובת של התלהבות וספקנות, ועל אף שהכיוון הכללי הוא יותר חיובי מאשר שלילי – קל לראות שזאת תעשייה שבה יש יותר אנשים שקשה להם לבלוע את השינוי מאשר, למשל, בתעשיית ההי-טק.
תומכי הגיוון המגדרי מצביעים על כך שנשים מנהיגות מביאות נקודות מבט חדשות, בדגש על התמקדות רבה יותר בלקוחות ובמשתמשים. בתוך הארגונים נוטות נשים לקדם מנהגי עבודה בדגש על איזון בית-עבודה, רווחת העובדים והכלה – ואלה עולים בקנה אחד עם ערכים משתנים של כוח העבודה בימינו.
אנליסטים שונים טוענים שתעשיית הרכב, שעוברת שינוי משמעותי עם הכניסה לעידן הרכב החשמלי ותחת המתקפה האדירה של תעשיית הרכב הסינית – תהנה מן "הרוח הנשית" שנשים כמו כריסטין וולבורג יכולות להביא לשולחן. לדוגמה, הרקע של וולבורג הן בתעשיית הרכב והן בחוויית הלקוח מעלה תקוות גדולות בכל הקשור לחוויית המותג העתידית בדגש על הבנה עמוקה של הצרכים המשתנים והדרישות של לקוחות.
עם זאת, יש מי שטוענים שלתעשיית הרכב יש עדיין דרך ארוכה לעבור עד שנשים ייקחו חלק שווה, ולכל הפחות משמעותי, בכל הרמות של הארגונים השונים. נשים בתפקידים בכירים עדיין מייצגות אחוז קטן בלבד מכלל תפקידי ההנהגה, ועצם העובדה שאנחנו מקדישים לכך כתבה מעידה על כך.
"תקרת הזכוכית" בתעשיית הרכב בנויה בגובה נמוך מידי ביחס לתעשיות אחרות וזאת למרות שבכל המדינות המפותחות נשים נוהגות כמעט במחצית כלי הרכב (אבל מבצעות פחות מ-35% מן הקילומטראז' המצטבר) ומשפיעות על יותר מ-80% מהחלטות הרכישה.
קיים קונצנזוס לפיו מנהיגות נשית מביאה ערך מוסף לארגונים באופן כללי, וזה נכון לא פחות גם בתעשיית הרכב.
במבט קדימה אין ספק שתעשיית הרכב תראה עוד ועוד נשים שלוקחות על עצמן תפקידי מנהיגות בכירים, במיוחד בעולם שמשתנה במהירות ודורש רגישות ותשומת לב למגמות חברתיות ולדרישות של לקוחות. לאחר עשרות שנים שבהן נהגה תעשיית הרכב להתאים את הלקוחות למה שהיא רצתה לייצר היא נאלצת להתאים את עצמה בימינו למה שלקוחות רוצים לקנות – ובעידן כזה נדרשת יכולת הרבה יותר מדויקת להקשיב ולהפנים.
צריך לצפות לראות יותר נשים לא רק כנושאות תפקיד בראשות מותגים ויצרניות רכב אלא בעיקר בעמדות השפעה על החלטות בתחומי פיתוח מוצרים, קשרי לקוחות ושיווק, וגם בתחומים טכניים כמו הנדסה ועיצוב.
לקריאה נוספת:
פורצת דרך: נהגת המרוצים ברברה סקינר
נשים נפגעות באופן חמור יותר בתאונות דרכים מאשר גברים
גברים מפרארי ונשים מוולוו: על מגדר, כוחות סוס ומה שביניהם
