תערוכת ז'נבה היא התערוכה של ה"ביוקר". חשיפות והשקות של לא מעט דגמים סדרתיים ועממיים חוסות בצל הזוהר והילת העושר של מותגי על ו'סופר פרימיום' אשר מייצרים קומץ אקסקלוסיבי של צעצועים לאלפיון העליון של האנושות.
ז'נבה 2019, שנפתחה היום (ג') לעיתונאים ומחרתיים לקהל הרחב, לא יוצאת דופן מבחינה זאת, וכרגיל מוצג בה שפע של מכוניות אקזוטיות שמרימות את הרף המוטורי כלפי מעלה. בין אלה אפשר למצוא מכוניות סופר ספורטיביות ויקרות אבל נאמנות למגמה הירוקה / חשמלית שמאפיינת כעת את הנתיב שבו מתגלגלת תעשיית הרכב כולה. ליקטנו עבורכם מספר דוגמאות שיגרמו לכם לרייר.
בוגאטי LA VOITURE NOIRE
בוגאטי מציינת 110 שנים להיווסדה, ומנהליה לא מסתפקים במהדורה מיוחדת של שירון ספורט, היות שזאת תיוצר במספר המוני מידי של 20 יחידות. לא משהו ממש אקסקלוסיבי במונחים של מותג העל היקר בעולם. לכן, בז'נבה השנה הם חושפים מכונית יחידה במינה שנקראת LA VOITURE NOIRE – או, בתרגום מצרפתית, פשוט: "המכונית השחורה".
הבסיס שלה הוא אמנם שירון, והיא מונעת על ידי מנוע ה-W16 שמניע את גרסת הספורט ומספק 1,500 כ"ס, אבל שאר חלקי המרכב שונים לחלוטין. לדברי אנשי החברה, המכונית עוצבה בהשראת בוגאטי 57 SC 'אטלנטיק', שנחשבת לאחת המכוניות היפות ביותר בכל הזמנים, וגם לאחת הנדירות והנחשקות ביותר בהיסטוריה של בוגאטי.
ל"מכונית השחורה" מוצמד תג מחיר פנטסטי של 11 מיליון אירו לפני מיסים, וזה גורם ל'שירון ספורט', שעולה קצת יותר מרבע מזה, להיראות "עממית". ככל הנראה אנחנו מדברים כאן על המכונית החדשה היקרה ביותר בתולדות האנושות (וזאת מתוך השערה שהם לא ניפחו את מחיר המחירון רק כדי לתת ממנו הנחה לחברות ליסינג).
פרארי F8 טריבוטו
כל דגם חדש של פרארי הוא חגיגה לאוהבי רכב, אבל בשנים האחרונות פרארי מתקשה לחדש לנו באמת ומסתפקת ב'אבולוציה זוחלת' לדגמים שלה. מצד שני, כאשר רוב החידושים בעולם הרכב קשורים כיום כך או אחרת במכוניות אוטונומיות או חשמליות – יכול להיות שעדיף שפרארי תהפוך פתאום לשמרנית… מכל מקום, השנה נחשפה בז'נבה 'F8 טריבוטו', מחליפת ה-488 GTB, ואחרי '812 סופרפאסט' נדמה כאילו שמגירת השמות בשולחנם של אנשי פרארי נותרה די ריקה…
העיצוב נראה כמו שדרוג למשפחת 488, אבל קווי גוף וחיתוכים מודגשים יותר, וכונסי אוויר צדדים מוגדלים, עושים את ההבדל. שינויים אירודינמיים במרכב אפשרו, לטענת פרארי, להגדיל את כוח ההצמדה של המכונית ב-15%. המנוע הוא אותו V8 כפול מגדשים בנפח 3.9 ליטר המוכר והוא ממוקם במרכז השלדה, אבל ההספק שלו זינק ל-720 כ"ס שמתקבלים ב-8,000 סל"ד. זאת תוספת של 50 כ"ס בהשוואה ל-488, ובה בשעה הופחת משקל המכונית ב-40 ק"ג, כך ש-F8 מתברכת ביחס משקל/הספק קיצוני של 1.8 ק"ג לכ"ס. נתוני הביצועים הם 2.9 שניות בזינוק ל-100, ו-7.8 שניות ל-200 קמ"ש. המהירות המרבית היא 340 קמ"ש. תהיו בטוחים שזה מספיק בהחלט כדי לגרום לאוהבי פרארי המעושרים לסור לסוכנות הקרובה ולעשות טרייד אין על ה-488 המזדקנת שאצלם בחניה.
למבורגיני הורקאן ספיידר EVO
כחודש וחצי לאחר שלמבורגיני חשפה את מתיחת הפנים להורקאן EVO מגיע תורה של הורקאן ספיידר לעבור תהליך זהה. העיצוב המוצלח עבר שינויים מינוריים, בעיקר בחזית המחודדת יותר שכוללת כעת חיתוכים בולטים לכונסי האוויר מלפנים ובצדדים. מנוע ה-V10, בנפח 5.2 ליטר, נותר אטמוספירי אבל ההספק שלו – 640 כ"ס – לא השתנה ביחס לגרסאות הביצועים של הורקאן מלפני מתיחת הפנים.
תוספת הכוח שיפרה את ביצועי התאוצה ל-100 קמ"ש (המכונית, אגב, שוקלת 1,542 ק"ג כלומר שהיא לא קלה במיוחד) ל-3.1 שניות, וכדי להגיע ל-200 קמ"ש זקוקה המכונית כפולת ההנעה הזאת ל-9.3 שניות. המהירות המרבית היא 325 קמ"ש, וסביר שזה מספיק מהר עבור רוב האנשים. כמו בגרסת הקופה, גם הורקאן EVO ספיידר קיבלה מערכת מתלים אקטיבית עם בולמים בעלי נוזל שיכוך מגנטי. יחידת הבקרה, שקובעת את אופי הפעולה שלהם בהתאם למצב הנהיגה, עודכנה, ולמכונית יש מעתה מערכת היגוי דינמית עם יחס העברה משתנה והיגוי אחורי.
את למבורגיני הורקאן EVO ספיידר תוכלו לפגוש, אולי גם לרכוש, באולמות התצוגה באירופה כבר באביב הקרוב, אבל רצוי להכין קודם לכן צ'ק על סך 202 אלף אירו, לפני תוספות.
מרצדס AMG GT R רודסטר
לחובבי הגג הנפתח והתצורה הקלאסית של מנוע קדמי והנעה אחורית מביאה מרצדס לז'נבה את גרסת R הקיצונית של AMG GT רודסטר. היא תיוצר במהדורה מוגבלת של 750 יחידות בלבד ותנסה לעורר עניין במכונית הסופר-ספורטיבית של חטיבת הביצועים של מרצדס, לרגל יום הולדתה החמישי. יחידת ההנעה זהה לזאת שמניעה את AMG GT R קופה: מנוע V8 כפול מגדשים מספק 585 כ"ס במקום 520 כ"ס במהדורת S, זו שעד עתה הייתה החזקה ביותר. תוספת הכוח מקצרת את משך הזינוק מעמידה ל-100 קמ"ש ל-3.6 שניות ומעלה את המהירות המרבית ל-317 קמ"ש.
נוסף לשינויים הקוסמטיים כוללת גרסת R חבילת עזרים אירודינמיים ובהם חרב קדמית שעשויה מסיבי פחמן, וזאת מתכווננת בהתאם למהירות. יש גם כנף אחורית שבנויה מסיבי פחמן ותפקידה לשפר את כוח ההצמדה. עוד בתפריט: מתלי קוייל-אובר (בולם משולב בקפיץ) אדפטיביים שניתנים לכיול אישי, ומערכת היגוי אחורי.
היספאנו סוייזה קארמן
אי שם בראשית המאה שעברה התברכה ספרד ביצרנית רכב אשר נמנתה בשעתו על עלית תעשיית הרכב, והייתה חביבה מאד על שועי עולם. שמה של החברה הוא היספאנו סוייזה (Hispano Suiza) – שזה בעצם "ספרד-שוויץ", ואפשר לומר שהיא הייתה "הרולס רויס של ספרד". כמו לרולס-רוייס, גם להיספאנו סוויזה היה קשר עמוק לעולם התעופה. לאחר מלחמת העולם השניה, בתקופת הגנרליסימו פרנקו, החברה הפסיקה לייצר מכוניות והתמקדה בייצור מנועי מטוסים תחת רישיון מרולס רויס. את אמצעי הייצור שלה העבירה החברה לחברה ממשלתית חדשה, אשר נקראה לימים… סיאט.
בשנת 1968 נמכרה היספאנו-סוויזה ליצרנית המנועים הצרפתית סנקאמה אשר מחקה, למעשה, את השם הספרדי. 50 שנים לאחר מכן יש מי שמאמינים שהשם ההיסטורי מצליח עדיין לעורר נוסטלגיה, ואולי אפילו יסייע לכמה אנשים עשירים לפתוח את הארנקים שלהם. קבוצת משקיעים רכשה את הזכויות על השם והמותג בעשור הקודם, ולאחר מספר ניסיונות להקים אותו מחדש – עם אב טיפוס למכונית-על שהונע באמצעות מנוע V10 של למבורגיני, היספאנו-סוויזה רואה סוף סוף אור עם חשיפת אב-טיפוס למכונית-על חשמלית.
לקארמן (Carman) יש עיצוב סופר אירודינמי, במיוחד בחלק האחורי שלה שבו מתחברת השמשה האחורית אל הזנב במבנה דמוי טיפה, והכנפיים האחוריות נמתחות לאחור באופן דומה. המנועים החשמליים מספקים 1,019 כ"ס, ולמרות שהסוללות שלה כבדות משקל – סך המשקל שלה די סביר: 1,690 קילוגרם. לתוצאה הזאת מסייע מרכב מונוקוק שבנוי מסיבי פחמן. אנשי החברה מצהירים שהתאוצה ל-100 קמ"ש אורכת פחות מ-3 שניות, אבל המהירות המרבית מוגבלת ל-250 קמ"ש כדי שלא לרוקן מהר מידי את הסוללות ולאפשר טווח נסיעה סביר (שטרם פורסם, נכון לעכשיו). היספאנו סוויזה תייצר 19 יחידות בלבד, והיא דורשת תמורת כל אחת מהן סכום צנוע של 1.5 מיליון אירו, וזה באמת סכום אטרקטיבי לעומת מחירה של בוגאטי שירון סופרספורט.
פינינפארינה באטיסטה
סדנת העיצוב האיטלקית המהוללת פינינפארינה, כיום בבעלות יצרנית הרכב ההודית מהינדרה, רוצה נתח מן השוק הגדל של מכוניות-על חשמליות. היצירה החדשה שלהם נושאת את השם באטיסטה, על שמו של מייסד העסק – באטיסטה פארינה, אביו של סרג'יו פינינפארינה האגדי. עיצובה של באטיסטה חושף קווי דמיון לדגמי פרארי השונים, וזה כמובן לא מפתיע היות שסדנת פינינפארינה היא הסדנה שעיצבה הכי הרבה דגמים ליצרנית העל האיטלקית, ונחשבה במשך שנים ל"מעצבת הבית" שלה. עם זאת, חלקה האחורי של באטיסטה מזכיר דווקא את דגמי מקלארן, ואיך שלא נביט בה אין ספק שמדובר במכונית יפייפיה, כפי שאפשר וצריך לצפותך מן הסדנא הזאת.
למכונית יש מרכב מונוקוק שבנוי מסיבי פחמן, והיא מונעת באמצעות מנועים חשמליים שמספקים הספק מרשים של 1,900 כוחות סוס! האנרגיה למנועים הללו אגורה במכלול סוללות ליתיום עם קיבולת של 120 קילוואט שמוטמן במרכז המכונית. אנשי פינינפארינה מצהירים על זינוק ל-100 קמ"ש תוך פחות מ-2 שניות ועל מהירות מרבית מוגבלת ל-350 קמ"ש. הטווח המרבי המוצהר: 450 ק"מ, וזה, אם נודה על האמת, נשמע קצת יותר מידי טוב כדי להיות אמיתי. ייצור המכונית יחל בשנה הבאה לסדרה מוגבלת של 150 יחידות. תג המחיר טרם פורסם אבל לא יהיה זול. השמועות מדברות על משהו יותר יקר מבוגאטי שירון.
