בזמן ששר התחבורה ישראל כץ מתעקש להפריט את מבחני הנהיגה בישראל, אבל נמנע מלגעת בלימוד הנהיגה ובשיטת המבחן עצמה, מפרסמת ממשלת בריטניה תכנית שממחישה עד כמה משרד התחבורה שלנו מפגר בחומר הלימוד.
בתום דיון ראשוני שנערך במשך קרוב לשנה, ובו השתתפו כל מי שיש להם יד ורגל בלימוד נהיגה ובהכשרת הנהג בבריטניה, פרסמו בסוף השבוע שעבר רשויות התחבורה הבריטיות את התוכנית האסטרטגית שלהם ללימודי הנהיגה, והכריזו על הכוונה לבצע פיילוט שיבחן את השינויים שכלולים בה ויצטרף למספר פיילוטים שכבר נערכים בתחום זה בבריטניה.
רישוי רכב ונהגים בבריטניה נחלק בין שלוש רשויות – הסוכנות לרישוי נהגים ורכב (DVLA), הסוכנות לתקני נהיגה ורכב (DVSA) והסוכנות להסמכת רכב (VLC) – ומשרד התחבורה הבריטי נעזר בהן כדי לגבש את האסטרטגיה ללימודי הנהיגה ולמבחני הנהיגה העתידיים.
הדו"ח שפורסם כולל תכניות לרפורמה במבחן עצמו וכתוצאה מכך גם לתהליך הלימוד, ומודגש בו בין השאר שהוא בא לתת מענה לשני נושאים נפרדים: עתיד המכוניות והכבישים בכלל, ובפרט הפיתוח המתקדם של מכוניות ללא נהג, וכן לתור המתארך והולך (כן, גם בבריטניה הגדולה) לבחינות הנהיגה המעשיות.
בהודעה שפרסם משרד התחבורה הבריטי נכתב בין השאר: "הסוכנות לתקני נהיגה ורכב (DVSA) מבצעת רפורמת של מבחן הנהיגה (וכתוצאה מכך גם של לימוד הנהיגה) כדי לעודד יותר ניסיון נהיגה שמדמה את החיים האמיתיים ולוודא שהמבחן לוקח בחשבון וריאציות מקומיות ואת האוטומיזציה הגוברת של כלי רכב".
בנוסף, משרד התחבורה מצא שמשך זמן ההמתנה הממוצע לבחינות מעשיות גדל בשנת 2015, ואנשי המשרד מעריכים שהתכנית החדשה תסייע לצמצם את משך הזמן שתלמיד ייאלץ להמתין לפני ביצוע המבחן.
יחד עם זאת, כבר בראשית התכנית מדגישים אנשי המשרד שתי נקודות שחשוב מאד לשים לב אליהן דווקא בהקשר הישראלי.
ראשית, כך נכתב בגוף התכנית: "בעוד שבאופן טבעי התלמידים להוטים לעבור את המבחן כמה שיותר מהר, אנחנו רוצים לעודד תרבות של מבחן נהיגה מעשי שאליו המועמד מגיע מוכן, ולא רק בהקדם האפשרי".
שנית, עובדה מדהימה שמודגשת שם היא ש:"נכון לעכשיו, פחות ממחצית המועמדים עוברים את מבחן הנהיגה המעשי בניסיון הראשון. ברצוננו לשפר את הנתון הזה ולעודד את הנהגים הלומדים לגשת למבחן רק כאשר הם מוכנים באמת לנהיגה עצמאית".
הנתון הזה צריך להדליק נורה אדומה בקרב כל מי שקשור להכשרת הנהג בישראל ראשית לכל מפני שממוצע המעבר של מבחני נהיגה בישראל – לא רק בניסיון הראשון אלא באופן כללי – הוא כ-20% – מה שאומר שהמצב בבריטניה טוב לאין שיעור מאשר בישראל, ושנית, מפני שהפרטת המבחנים ומסירתם לידי גורמים שפועלים מתוך כוונת רווח – עלולה להחמיר את המצב שלנו עוד יותר.
אימוץ טכנולוגיות חדשות
כאמור, בזמן שבמשרד התחבורה הישראלי לא נגעו בתכנית הלימוד והתמקדו אך ורק בהפרטת המבחנים, התכנית האסטרטגית הבריטית החדשה – שתתחיל להיבחן בקרוב בפיילוטים ברחבי המדינה – תעודד לימוד על כבישים מהירים, שימוש במערכות ניווט, וכן "היכרות עם טכנולוגיות נהיגה חדשות".
סטיב גודינג, מנהל חטיבת מחקרי הנהיגה בארגון הנהגים הבריטי הגדול RAC, אמר ש: "המדיניות (שהוצגה) מראה כי העיניים של השרים מביטות באופן חזק על הדרך קדימה".
"יום יבוא ובו ייתכן שרמות האוטומציה יביאו לידי כך שתכנות היעד יהיה הדבר היחיד שאנחנו (כנהגים) נעשה לפני שנשען לאחור ונהנה מן הנסיעה במכונית ללא נהג שלנו. אנחנו עדיין לא שם, אבל טוב לראות שעתיד התחבורה והנהיגה נלקח בחשבון".
אדמונד קינג, נשיא ארגון הנהגים האחר – AA, אמר: "אלה ברובן הצעות נבונות. גמישות גבוהה יותר של מבחני הנהיגה תנמיך את המחסום עבור נהגים חדשים.
אנחנו שומעים הרבה בחדשות על הלימוד בבתי הספר, אבל במובנים רבים מבחן הנהיגה הוא אחת מן המיומנויות החשובות לחיים לא פחות מהכשרה אקדמאית".
הדו"ח שפורסם מציג רפורמה כוללת בתהליך שעובר מקבל רישיון הנהיגה ובין השאר קובע: "אנו רואים ערך בתמיכה במגוון רחב יותר של חוויות נהיגה כגון נהיגה בלילה ועל כבישים מהירים לפני קבלת רישיון הנהיגה".
בבריטניה כבר מופעל ניסוי מעשי של לימוד ובו מוטמע "יומן אלקטרוני מרצון" אשר מאפשר למורים, ללומדים, וגם לרשויות לעקוב אחר קצב ההתקדמות של התלמיד – וזאת בין השאר כדי להבטיח שתלמידים ייגשו למבחן רק כאשר הם באמת מוכנים. זאת כחלק מן המדיניות המוצהרת של הממשלה להעלות את שיעור ההצלחה במבחנים, ולצמצם את משך ההמתנה.
חלק מן המחקר בוחן גם דרכים כלכליות עם תמריצים כספיים שעשויים לעודד את התלמידים להתאמן יותר, וחלק אחר שלו נועד לייצר שקיפות בפרסום נתוני המעבר של תלמידים אצל מורי הנהיגה השונים – וזאת כדי לאפשר לתלמידי לבחור מורה בהתאם לרמת הלימוד שלו ולא על סמך שמועות "מפה לאוזן".
במקביל, הממשלה הבריטית מתכננת להוסיף מבחנים נוספים, אבל לא באמצעות הפרטת מערך המבחנים.
את תגובת משרד התחבורה הישראלי נפרסם אם וכאשר נקבל כזאת.