האם קיה נגעה בתקרת הזכוכית שלה? האם לקוחות ברחבי העולם לא מעוניינים יותר במכוניות ספורטיביות? האם עידן הרכב החשמלי מחסל את כל המכוניות שאנחנו אוהבים? אלה רק חלק מן השאלות שקופצות לראש לנוכח הדיווח המבאס שמגיע השבוע מדרום קוריאה, לפיו קיה מתכוונת להפסיק את הייצור של 'סטינגר' – המכונית המדליקה, המהממת, והיקרה ביותר שלה.
עדיין לא מדובר בדיווח רשמי, וחשוב לומר שהוא מגיע בתזמון מוזר – זמן קצר לאחר שקיה השיקה מתיחת פנים למכונית הספורט הנהדרת שלה – אבל הבשורות האלה לא נעימות בכלל. בלוג קוריאני מוכר ואמין דיווח בסוף השבוע על תוכניות הייצור של קיה לשנה הבאה, לפיהן החל מאמצע 2022 יוסב מפעל סוהארי (Sohari), שנמצא בעיר הקוריאנית גוואנגמיונג, לייצור של כלי רכב חשמליים. לפי הדיווח – זה יהיה אקורד הסיום של 'סטינגר' – דגם שקיה פינטזה עליו כבר משנת 2011 והציגה בסופו של דבר בשנת 2017 כדגם 2018.
סטינגר, שאותה מאד אהבנו, מבוססת על המכלולים של ג'נסיס (יונדאי) G70/GV70 כך שמבחינת מחסן החלקים של יונדאי-קיה לא מדובר בעוף נדיר ויקר ליצור באופן קיצוני. אלא שבמבחן התוצאה כנראה שאנשי קיה לא השקיעו מספיק, או שלא השתלם להם להשקיע הרבה, בשיווק ובמיצוב של המכונית הזאת. 'סטינגר' הושקה בישראל בקול תרועה רמה בשנת 2018, במקביל להשקתה במספר שווקים בינלאומיים נבחרים, והיא הייתה המכונית היקרה ביותר בהיצע של היצרנית הקוריאנית.
הגרסה הבסיסית של מכונית הנוצ'בק (מעין סדאן עם חלק אחורי משתפל) היפיפיה, עם מנועי טורבו בנזין בנפח 2.0 ליטר ששלח 256 כוחות סוס לגלגלים האחוריים, עלתה בשעתו כמעט 300 אלף ש"ח. גרסת ה-3.3 ליטר החזקה, שסיפקה 370 כוחות סוס, עלתה 390,000 ש"ח. מחירים אלה אמנם גבוהים באופן אבסולוטי, ובוודאי למותג קוריאני, אבל היכולות של 'סטינגר', ורמת האיכות שלה, לא נופלות מאלה של מכוניות ספורט הרבה יותר יקרות.
כך או אחרת, אצלנו בישראל – למרות תרועות ההשקה ומאמצי היבואנית – נמכרו בשנת 2018 בסך הכל 2 מכוניות מן הגרסה הבסיסית, ושלוש מגרסת ה-3.3 ליטר. בשנת 2019 "זינקו" מכירותיה של סטינגר בישראל אל 8 יחידות של הגרסה הבסיסית וחמש לגרסת ה-3.3 ליטר, וזה כנראה סימן ליבואנית וליצרנית שעדיף להן להתרכז במכירות של דגמים יותר פופולריים של החברה. קיה הפסיקה את מכירתה של סטינגר בישראל בשנים 2020 ו-2021, וזה אומר שבאופן רשמי מסתובבות אצלנו 18 מכוניות בלבד, וכדאי לשים יד על אחת כזאת כמה שיותר מהר.
לקריאה נוספת: עוקץ משונן: קיה סטינגר במבחן
אז נכון, השוק הישראלי הוא לא ממש גן עדן למכוניות שוות, אבל מסתבר שגם בשוק החשוב ביותר של קיה, השוק האמריקני, היא לא ליקקה דבש: בשנת 2019, כאשר הדגם היה חדש יחסית ולאחר שזכה להמן תשומת לב, ואהבה, מצד עיתונות הרכב האמריקנית, נמכרו בארצות הברית בסך הכל 13,861 סטינגרים. מספר זה צנח ל-12,556 מכונית במהלך שנת 2020 כולה, ומתחילת 2021 צנחו המכירות של סטינגר בארה"ב ב-40% נוספים – ביחס לתקופה המקבילה ב-2020, אל 6,498 יחידות בלבד.
מיותר לציין שמדובר במספרים נמוכים למכונית יקרה יחסית לייצור, כזאת שאחד הקלפים החזקים ביותר שלה הוא מחיר אטרקטיבי (בין 33,000 ל-50,000 דולר בארה"ב) – שמשמעותו מתח רווחים נמוך עבור קיה. סטינגר הייתה הדגם הכי פחות נמכר של קיה בארה"ב.
אגב, דובר קיה אמריקה התחמק השבוע מלתת תשובה ישירה לשאלה אודות הפסקת הייצור של סטינגר. בתגובה לשאלה הוא מסר ש: "חוץ מאשר מתיחת הפנים של דגם 2022, שהושק לאחרונה, קיה אמריקה לא הודיעה אף הודעה רשמית אחרת ביחס לסטינגר, והיא לא מתייחסת לתוכניות עתידיות שלה".
'סטינגר' מורכבת גם במפעלי הרכבה של קיה ברוסיה ובקזחסטאן, ותיאורתית קיה יכולה להרכיב אותה גם אצל יונדאי או להעביר את הייצור שלה למפעל אחר שלה בקוריאה, לכן עדיין נותר שבב של תקווה שלא מדובר בסוף הסיפור. יחד עם זאת, לא מן הנמנע שהדגם הזה סימן ליצרנית הקוריאנית היכן נמצאת תקרת הזכוכית שלה בשלב הזה של חיי המותג – ומה המחיר המרבי שלקוחות מוכנים לשלם תמורת הסמל שלה.
ממילא, כל יצרניות הרכב מתחילות להתארגן על הפסקת הייצור של מנועי בעירה פנימית, במהלך העשור הקרוב, ובין השאר עליהן להסב את המפעלים שלהן לייצור כלי רכב חשמליים. מי שישלמו את המחיר הן ראשית לכל מכוניות סדאן – וזה בגלל שלקוחות מעדיפים קרוסאוברים, וגם מכוניות עם מנועי בנזין ודיזל גדולים ומזהמים – וזאת כדי לעמוד בתקנות זיהום האוויר המחמירות והולכות. אז זהו – כנראה שצריך להיפרד ולומר שלום ל'סטינגר'…
