לקראת הסבת רשת המסילות לחשמל, רכבת ישראל תתאים 294 קרונות דו-קומתיים לנסיעה ברשת העתידית. במסגרת מימוש אופציה חוזית מול היצרנית הקנדית בומברדייה, יוקם מפעל הסבות בהשקעה משותפת, כאשר היצרנית צפויה לקבל כ-180 מיליון שקלים עבור הסבת הקרונות לחשמל
רכבת ישראל תשלם כ-180 מיליון שקלים (39 מיליון יורו) לחברת בומברדייה הקנדית, שתבצע התאמה של 294 קרונות רכבת דו-קומתיים לנסיעה בקווים חשמליים, שהקמתם צפויה להתבצע בשנים הקרובות. הקרונות הדו-קומתיים מהווים את עיקר צי הנייד של רכבת ישראל, והסבתם לנסיעה ברשת החשמלית נעשית במסגרת מימוש אופציה חוזית מול יצרנית הקרונות הקנדית. על מימוש האופציה הוחלט כבר בעבר, וכעת מקדמת הרכבת את יישום הפרויקט.
מטרת ההסבה היא להתאים 294 קרונות דו-קומתיים למפרט של 72 קרונות חדשים, שכבר מותאמים לנסיעה ברשת מסילות חשמלית ואשר קליטתם על-ידי רכבת ישראל החלה במרץ 2014. תהליך ההסבה צפוי להימשך כארבע שנים, אך עד השלמת ההקמה של רשת המסילות החשמלית תתאפשר הפעלה של הקרונות גם באמצעות קטרי דיזל. הקרונות שיוסבו לנסיעה ברשת המסילות החשמלית יאפשרו נסיעה במהירות גבוהה מזו שאפשרית כיום (160 קמ"ש לעומת 140). הסבת הקרונות גם תאפשר נסיעה במנהרות שאורכן יותר משני קילומטרים.
על-פי רכבת ישראל, ההתקשרות עם חברת בומברדייה מתבצעת במסגרת היערכות להקמת מפעל שיבצע את הסבת הקרונות לנסיעה ברשת החשמלית. ההשקעה במפעל תחולק בין הרכבת והיצרנית הקנדית, כאשר שני הצדדים צפויים לשאת במימון התשתית בחלקים שווים.
פרויקט החשמול של רכבת ישראל הוא אחד מפרויקטי התשתית הגדולים והיקרים במשק, והוא כולל למעשה חמישה חלקים: התאמת כ-420 ק"מ של תשתית מסילות לשימוש בחשמל, רכש ציוד נייד חדש והסבת ציוד קיים, התאמה של מערכות איתות ותקשורת, התאמה של מתחמי רכבת ומוסכים והיערכות ארגונית של חברת הרכבת.
עלות הפרויקט אינה ברורה: במשרד התחבורה מעריכים שסך ההוצאה תגיע לכ-12 מיליארד שקלים, בעוד שבמשרד האוצר צופים שעלות החשמול תגיע לכ-17 מיליארד שקלים. ברכבת ישראל העריכו בעבר שהעלות של הפרויקט תסתכם בכ-13.7 מיליארד. בכל מקרה, נראה שהעלות הסופית של פרויקט החשמול תהיה גבוהה משמעותית מזו שאושרה בממשלת ישראל ב-2010, אז הוערכה העלות בכ-11.2 מיליארד שקלים.
בדו"ח שפרסם מבקר המדינה לאחרונה, הוגדרו האומדנים המוקדמים של עלות פרויקט החשמול כ"לא מבוססים ואף לא מציאותיים". בדו"ח הבהירו במשרד המבקר כי "התייקרות עלויות הפרויקט פי 8.5… מלמדת על היעדר עבודת מטה מסודרת ויסודית ועל היעדר בדיקה של אומדני עלויות על פי תכנון מפורט, וכן על כשל של משרדי הממשלה שקיבלו את החלטותיהם על בסיס אומדנים שאינם אמינים".
