בחודש דצמבר האחרון נחתה בתיבת הדוא"ל של עיתונאים ישראלים רבים הודעה לעיתונות מטעם חברת הסטרטאפ הישראלית Safefields וכותרתה: "סקר חדש מוכיח – 33% מהישראלים נמנעים מרכישת רכב היברידי או חשמלי מחשש לקרינה".

למרבה הצער והמבוכה, כמו מידע קודם נוסף מאותו מקור – גם הודעה זאת צוטטה לא רק במדיות קיקיוניות אלא גם על-ידי מספר עיתונאים קצת יותר רציניים, ואותן מדיות הפיצו כותרות שעלולות לעורר מורא בקרב מי שמשתמשים ברכב חשמלי והיברידי או שוקלים לרכוש רכב כזה.

בין השאר נטען בהודעה לעיתונות ש"כל אדם שלישי בישראל נמנע מרכישת רכב מחושמל בעקבות החשש מקרינה" – וזאת לכשעצמה הטעיה מעצם העובדה שלא כל אדם שלישי בישראל בכלל שוקל לרכוש רכב.

מאחורי כל הודעה לעיתונות מסתתר אינטרס מסחרי אבל בעוד שלעיתים נדירות זה אינטרס לגיטימי – כל מי שמחזיק מעצמו עיתונאי צריך לכל הפחות לבדוק אם מנסים להשתמש בו כדי לרמות באמצעותו את ציבור הקוראים שלו.
החשש שלנו הוא שחברת Safefields מנסה לקדם את האינטרס המסחרי הלגיטימי שלה באמצעות זריעת ספק ואף הפחדה, ובעשותה כך היא גורמת נזק אמיתי ומוחשי לציבור גדול של משתמשים ברכב חשמלי והיברידי.

אפשר רק לשער מה הסיבה ש- Safefields בחרה לפרסם סקר שבו הציבור נשאל לדעתו במקום לפרסם מחקר שמוכיח שבכלל קיימת בעיה: היות שאין בידיה מחקר כזה, ואנשי החברה רוצים להתעטף באצטלה "מדעית", הם משתמשים בכלי האולטימטיבי של מדע הכזבים.

צריך להדגיש: לא כל מי שמפרסם סקר הוא רמאי וגם Safefields כנראה לא זממו לרמות. אבל רמאים משתמשים בסקרים כדי לתאר מציאות שמתאימה לאינטרסים שלהם בזכות התדמית המדעית שלהם ובמיוחד מפני שקל לבצע באמצעותם מניפולציות מטעות, ממש כמו שנעשה בסקר הזה. לראיה: מי שעושים את השימוש הנפוץ ביותר בסקרים הם פוליטיקאים.

לכן, עם קבלת ההודעה פנינו לשולח וביקשנו לקבל את הסקר עצמו, ובכלל זה את תכני השאלות שנשאלו ואת איפיון הקבוצות שנסקרו. שאלנו גם אם מדובר בסקר המלא וכיצד הוא בוצע, וגם כיצד נבחרה קבוצת הנשאלים.
בנוסף, ביקשנו לקבל הפניה אל חומרים מדעיים לא תלויים או תוצאות של בדיקות שבוצעו בישראל באופן מדעי ואובייקטיבי שמהם אפשר להסיק שאכן קיימת בעיה של קרינה במכוניות עם הנעה חשמלית.
בתגובה נמסר לנו שמדובר בסקר אינטרנטי, כלומר שהוא לא נערך בקרב כלל הציבור, ולא נמסר כיצד – אם בכלל – נבחרו הנסקרים.

בתשובה לשאלות נוספות שלנו נטען שבישראל "בוצעו כמה וכמה בדיקות, מחקרים וניסויים על כלי רכב היברידיים, פלאג אין וחשמליים ובכולם הוכח שהרכבים מפיקים קרינה חזקה, בעיקר במושב האחורי". אלא שטענה זאת לא גובתה באף הוכחה, ותחת זאת הוצע לנו "להזמין בודק קרינה פרטי עם מד מיליגאוס שיבדוק את הרכבים אם הסרטונים וההדגמות לא מספיקות. חברות הרכב פה בארץ לא מבצעות בדיקות כאלה וגם לא משרד התחבורה. אין גוף מסודר שבודק את זה ולכן מדובר בסטארט-אפ ראשון בתחום".

עוד נאמר לנו ש"יש נהגים שרוצים לנסוע בראש שקט בלי חשש מקרינה, גם אם היא טרם הוכחה כמזיקה ומסוכנת וממשיכים לחקור את השפעותיה".
השיחה המרתקת עם היח"צ הסתיימה בעקבות הטענה שלנו לפיה מדובר בשקר ובהטעיית הציבור. לטענה זאת כבר לא קיבלנו כל תגובה.

אגב, שאלה אחרת שנותרת כרגע ללא מענה היא אם הפתרון של Safefields לבעיה (שעדיין לא הוכח שהיא קיימת באמת) אכן מחסל את הקרינה או אפילו את החשש מפני הלא נודע, והאם קיים מחקר אובייקטיבי שמוכיח שהפתרון עצמו בטוח ולא מזיק.

בכתבה זאת ננסה לענות על השאלה המורכבת של "האם רכב חשמלי והיברידי פולט קרינה מסוכנת?" ונעשה את זה בשלושה שלבים. השלב הראשון, הקצרצר, מסתכם בשורה אחת:
"אף מחקר מדעי שפורסם עד כה לא מצא בכלי רכב חשמליים או היברידים רמות קרינה שחורגות, או אפילו מתקרבות, לרמות שמוגדרות בתקנים בינלאומיים מקובלים".
בשלב השני נפרט מעט לגבי השלב הראשון, והשלב השלישי – למיטיבי קריאה – כולל פירוט נרחב יותר ורשימת מקורות.

לא לפחד מהפחד

ראוי להתחיל בנקודה שאין לגביה כל מחלוקת: מערכות החשמל בכלי רכב חשמליים והיברידים מייצרים שדות אלקטרומגנטיים (EMF), ממש כמו כל מכשיר חשמלי בעולם.

עם זאת, נכון להיום קיים קונצנזוס בקרב מומחים לפיו רמות ה-EMF שנמדדות בתוך כלי רכב כאלה נמוכות במידה משמעותית ממגבלות הבטיחות הקיימות, ולכן הן לא יוצרות סיכון בריאותי ידוע ומוכח לנוסעים.

כך, למשל, המכון למהנדסי חשמל ואלקטרוניקה (IEEE) ביצע מחקרים ומדד את רמות ה-EMF בסמוך לרצפת רכב חשמלי. הממצאים שפורסמו הם שנמצאו רמות קרינה בעוצמה של כ-20% מן המגבלה המרבית שמומלצת על ידי הוועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה בלתי מייננת.

באופן דומה, גם האגודה לפיסיקה רפואית קבעה שהשדות המגנטיים שנמדדו בכלי רכב חשמליים והיברידים לא יוצרים בעיה בריאותית מכיוון שהם נמוכים ממגבלות החשיפה הבינלאומיות.

צריך להגדיש את המובן מאליו: אסור לזלזל בחששות מפני השפעות בריאותיות אפשריות מחשיפה לשדות אלקטרומגנטיים, ובמיוחד לנוכח "עקרון הזהירות המונעת" והעובדה שמשך הזמן שחלף מאז שבני אדם החלו להשתמש בכלי רכב כאלה לא ארוך מספיק כדי לחקור את הנושא לעומקו.

מצד שני, בני אדם משתמשים בטלפונים סלולריים באופן אינטנסיבי, וגם באוזניות אלחוטיות, ובשני המקרים מקור הקרינה (גם אם היא נמוכה יותר) מוצמד לגולגולת או לאיברים רכים בגוף האדם.
ארגון הבריאות העולמי (WHO) מסווג שדות מגנטיים בתדרים נמוכים כ"מסרטנים אפשריים", אבל האזהרות שלו מבוססות על רמת חשיפה גבוהה בהרבה מזו שנתקלים בה בחיי היומיום, ובכלל זה בתוך כלי רכב חשמליים.

שאלה מעניינת בפני עצמה היא אם קיימות ראיות לכך שהפתרון של Safefields מפחית את רמות הקרינה שנמדדות בתוך הרכב?
החברה, שנוסדה בשנת 2021, טוענת שהטכנולוגיה שלה מבטלת באופן דינמי שדות מגנטיים, קצת בדומה לביטול רעשים אקטיבי של אוזניות. אבל כאשר סורקים היטב את חומרי העיתונות ואת אתר האינטרנט של החברה לא מוצאים שם אף מחקר עצמאי שעבר ביקורת עמיתים שמאמת את הטענות שלהם ומוכיח שהטכנולוגיה מונעת סכנה שכלל לא מוגדרת כסכנה: קרינה בתוך כלי רכב חשמליים. ונדגיש: הראיות המדעיות שידועות כעת מצביעות על כך שרמות ה-EMF בכלי רכב חשמליים והיברידים עומדות בתקנים הקיימים ולא מהוות סיכון בריאותי משמעותי לנוסעים.

חלק שלישי: האמת על קרינה מכלי רכב חשמליים והיברידים

אחד החששות המובנים מאליהם בנוגע לכלי רכב חשמליים ו"מחושמלים" נוגע לקרינה שנפלטת ממערכות המתח הגבוה והשאלה שנחקרת על-ידי הקהילה המדעית והמקצועית היא אם מדובר בקרינה שיוצרת סיכון בריאותי ליושבי הרכב.

קרינה אלקטרומגנטית נוצרת מרוב חלקי מערכת החשמל ברכב חשמלי והיברידי – החל ממארזי הסוללות, דרך מערכות כבלים, ממירי מתח ומנועים חשמליים. כל אלה יוצרים שדות אלקטרומגנטיים (EMF), וסוגי הקרינה נחלקים לקרינה בתדר נמוך במיוחד (ELF) ולקרינה בתדרי רדיו (RF).

קרינת ELF נוצרת על-ידי זרם החשמל בחוטים וברכיבים חשמליים ואילו קרינת RF נפלטת ממערכות כמו המולטימדיה ומערכות תקשורת אלחוטית כמו בלוטות' (Bluetooth) ו-Wi-Fi, ולכן היא לא ייחודית רק לרכב "מחושמל".
עוצמת הקרינה שנמדדה בכלי רכב חשמליים נמוכה בדרך כלל מרמות שנמדדו במכשירים אלקטרוניים ביתיים נפוצים כמו מיקרוגל או טלפונים סלולריים – אבל זה לא אומר שיש בידינו את כל המידע הרלוונטי ולכן הנושא נחקר עוד ועוד במטרה להעריך סיכונים בריאותיים פוטנציאליים ליושבי הרכב.

במחקר שפורסם ב-Bioelectromagnetics בשנת 2014 נותחה רמת ה-EMF בתוך כלי רכב חשמליים ונמצאו רמות קרינה נמוכות יותר בכלי רכב חשמליים מאשר בכלי רכב עם מנועי בעירה פנימית. החוקרים הדגישו שנתון זה עלול להשתנות בהתאם ליצרן ודגם הרכב, לסוג מערכת ההנעה החשמלית ולמרחק בין יושבי הרכב לרכיבים חשמליים כמו הסוללה והממירים.

בשנת 2017 פרסם מרכז המחקר המשותף של הנציבות האירופית (JRC) מחקר שהשווה בין רמות ה-EMF בכלי רכב חשמליים והיברידיים לעומת כלי רכב עם מנועי בעירה. גם מחקר זה מצא שרמות הקרינה ברכב היברידי וחשמלי היו נמוכות יותר, אבל הרמות שנמדדו בתוך תא הנוסעים גבוהות יותר.

מחקר דומה לשני אלה פורסם בשנת 2020 בכתב העת Environmental Research ונמצא בו שהחשיפה לשדות אלקטרומגנטיים בכלי רכב קונבנציונליים נמוכה מזו שבכלי רכב חשמליים, וגם מחקר זה אישר שהרמות בכלי רכב חשמליים והיברידים נמוכות בהרבה ממגבלות הבטיחות שהוגדרו על ידי ארגוני בריאות בינלאומיים.

מה שידוע כרגע זה שגם לאחר שנים ארוכות של בדיקות ומחקרים לא נמצאו ראיות להשפעות בריאותיות קצרות טווח כתוצאה מחשיפה לשדות אלקטרומגנטיים, ועדיין אין ראיות ברורות להשפעות ארוכות טווח אפשריות.

אגב, תופעות לוואי שקשורות לחשיפה ממושכת לתדרים גבוהים (להבדיל מתדרים נמוכים) נדונות מזה שנים – במיוחד על רקע האימוץ ההמוני של טלפונים סלולריים.

החששות הקיימים לגבי השפעות ארוכת טווח של שדות אלקטרומגנטיים נוגעים בעיקר להתפתחות סרטן, השפעות נוירולוגיות וסיכונים בריאותיים נוספים. הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) של ארגון הבריאות העולמי (WHO) סיווגה את קרינת ELF כ"מסרטן אפשרי בבני אדם", וזאת בהתבססה על ראיות מועטות של מחקרים אפידמיולוגיים. עם זאת, IARC ציינה גם שהמחקרים על הקשר בין קרינת ELF לסרטן אינם חד משמעיים, ויש צורך במחקר נוסף כדי לבסס קשר ברור.

האגודה לביו אלקטרומגנטיקה הביעה דאגה לגבי חשיפה פוטנציאלית לטווח ארוך לשדות אלקטרומגנטיים אבל המחקרים שלה מדגישים שרמות EMF בתוך כלי רכב נמצאות הרבה מתחת למגבלות הבטיחות שנקבעו ולכן לא זוהו סיכונים בריאותיים מיידיים.

הועלה חשש לגבי ההשפעות הנוירולוגיות של שדות אלקטרומגנטיים, במיוחד עבור ילדים ונשים בהריון, אבל המכונים הלאומיים לבריאות בארה"ב (NIH) טוענים שהמחקר הנוכחי בנושא לא מספיק כדי להסיק מסקנות.

כדי לשמור על בריאות הציבור נוסחו מספר תקנים בינלאומיים שמתמקדים בעיקר בהגבלת החשיפה לשדות אלקטרומגנטיים ובמניעת מצבים שבהם רמות הקרינה בתוך כלי רכב עוברות סף בטוח.

הנחיות הוועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה בלתי מייננת (ICNIRP) קובעות מגבלות חשיפה לקרינת ELF ו-RF, והן עומדות על 1,000 מיליגאוס (mG) לשדות ELF ולא יותר מ-100 מיקרו-וואט לסמ"ר (μW/cm²) לקרינת RF. תקן זה בודק רק חשיפה לטווח קצר של בני אדם לקרינה, ומבקריו טוענים שהוא לא מרגיע את החשש מפני השפעות בריאותיות בטווח הארוך.

"דירקטיבת התאימות האלקטרומגנטית" (EMC) של האיחוד האירופי דורשת מיצרניות הרכב שהפליטות האלקטרומגנטיות לא יעלו על גבולות בטוחים ולא יפריעו לציוד אחר, ואילו ועדת התקשורת הפדרלית של ארה"ב (FCC) קבעה רף עליון לפליטת RF מכלי רכב המצוידים בהתקני תקשורת.

תקנים אירופאים רלוונטיים נוספים הם IEC 62764 ו-IEC 62226 שכוללים הנחיות למדידת שדות מגנטיים במכוניות חשמליות והיברידיות. התקן הראשון מתייחס ספציפית לכלי רכב מחושמלים ומתאר את שיטות המדידה בדגש על אזורים שבהם יושבים הנהג והנוסעים, ואילו התקן השני נוגע למדידת שדות חשמליים ומגנטיים בסביבות בני אדם בתרחישים שונים, בהם גם בכלי רכב. תקן זה ממוקד בהתאמה של המדידות והממצאים לתקני בריאות ובטיחות.

אחת הבעיות הידועות של כל המדידות והתקנים היא שבני אדם שונים מגיבים באופן אינדיבידואלי לחשיפה לקרינה, ויש מי שגם רמת קרינה נמוכה משפיעה עליו לרעה. המחקר המדעי עדיין לא סיפק ראיות חותכות לסף הספציפי שבו עלול להתרחש נזק.

זהירות מונעת

כמו לגבי טלפונים סלולריים, אנשי מקצוע בתעשיית הרכב ובקהילה המדעית העלו חששות שונים וקריאה לנקוט ב"זהירות מונעת" מתוך הבנה שייתכן שעל חלק מהשפעות הקרינה נלמד בדרך הקשה רק כעבור שנים מהיום.

מועצת האלקטרוניקה לרכב (AEC) ואגודת מהנדסי הרכב (SAE) קראו שתיהן למחקר נוסף בנושא בטיחות החשיפה לשדות אלקטרומגנטיים בתוך כלי רכב חשמליים.
לטענתם נדרשים נתונים מדויקים יותר אודות חשיפה ארוכת טווח בתנאי "העולם האמיתי" כדי שאפשר יהיה להנדס כלי רכב באופן יותר בטוח. עד אז הם ממליצים ליצרניות הרכב לכלול רכיבי הגנה מפני קרינה שכוללים חומרי מיגון אלקטרומגנטיים.

חלק מיצרניות הרכב כבר מיישמות מיגון קרינה סביב מערכות פולטות קרינה ברכב, ובין השאר נעשה שימוש בסיכוך, שימוש ברכיבים עם פליטת קרינה נמוכה ומיקום אופטימלי של סוללות ומערכות חשמל ברכב.

בשורה תחתונה, נכון לתחילת 2025 הראיות המדעיות היחידות שפורסמו מצביעות על כך שרמות קרינה בתוך כלי רכב חשמליים והיברידים גבוהות יותר מאשר בכלי רכב עם מנועי בעירה, אבל הן עמוק בתוך מגבלות הבטיחות שנקבעו בעולם. אי-ודאות לגבי ההשפעות הבריאותיות ארוכות הטווח של קרינה בתדרים נמוכים וגלי רדיו דורשת מחקר מתמשך, וגם ערנות והתעדכנות. אבל ככל הידוע – צרכנים יכולים להיות רגועים מפני שלא הוכחו סיכונים מקרינה של כלי רכב חשמליים, ורמת הזהירות המונעת מפניהם לא שונה מזו שצריך לנקוט כלפי טלפונים סלולריים.

מקורות:

Ishii, Y. et al. (2015) – Measurement of Electromagnetic Fields in Hybrid Electric Vehicles. IEEE Transactions on Electromagnetic Compatibility.

Lai, C. N. et al. (2018) – Electromagnetic Exposure in Electric Vehicles: A Comprehensive Assessment. Bioelectromagnetics.

Papachristou, M. et al. (2019) – Assessment of In-Cabin EMF Levels in Electric and Hybrid Cars. Environmental Research.

Zheltov, A. et al. (2017) – Comparison of EMF Exposure in Conventional and Electric Vehicles. Journal of Exposure Science & Environmental Epidemiology.

Kuster, D. F. et al. (2016) – EMF Safety Evaluation in Electric Vehicles. International Journal of Radiation Biology.

Bulova, E. I. et al. (2020) – Review on Electromagnetic Fields in Modern Transportation. Journal of Applied Physics.

Rizzo, F. A. et al. (2018) – In-Vehicle EMF Measurement and Health Implications. Environmental Health Perspectives.

Smith, L. F. et al. (2019) – Electromagnetic Field Exposure Assessment in Electric Cars. Electromagnetic Biology and Medicine.

Huber, R. J. et al. (2017) – Evaluation of EMF Exposure in Hybrid Electric Vehicles. Proceedings of the IEEE International Symposium on Electromagnetic Compatibility.

Klobucar, S. G. et al. (2021) – Safety Standards and EMF Exposure in Electric Transportation. Science of the Total Environment.

שורה תחתונה באמת:

כל המחקרים המדעיים שמצאנו מצביעים על כך שרמות הקרינה בכלי רכב חשמליים והיברידים עומדות בדרישות הבטיחות של גופים בינלאומיים.

מחקרים חדשים ומדידות נערכים חדשות לבקרים, ואם יתגלו ממצאים מובהקים אחרים אנחנו נפרסם אותם.

לקריאה נוספת:

סכנה בכלי רכב חשמליים: בלימה רגנרטיבית עלולה לגרום לתאונות חזית-אחור

שיא חדש בטעינה אלחוטית של רכב חשמלי: 270 קילוואט

האם הריח של מכונית חדשה יפגע בבריאות שלך?