פרויקט הבטיחות החשוב ביותר בעולם הרכב, Euro NCAP, הכריז היום (ד') על הרחבת שורותיו עם קבלת מספר גופי בטיחות ותחבורה בעלי מעמד מקצועי משמעותי, וזאת לקראת הרחבת פעילותו בעתיד הקרוב.
Euro NCAP, אשר נוסד לפני 24 שנים כיוזמה של משרד התחבורה השבדי, הפדרציה הבינלאומית לספורט מוטורי (FIA) ומספר עיתוני רכב וארגוני צרכנות אירופאים, הפך מהר מאד לגוף המשמעותי ביותר בכל הנוגע לבטיחות פאסיבית ואקטיבית של כלי רכב. כעת, כחלק מן ההתפתחות הקבועה של הגוף הזה, הוא מרחיב את השורות במטרה להתעמק גם בתחום הרכב המסחרי וגם בתחומי איכות הסביבה בכלל והאוויר בפרט.
הארגון החשוב ביותר שנוסף כעת הוא DEKRA, חברה גרמנית שמפעילה מאות מכוני בדיקת רכב בגרמניה וברחבי אירופה, ואשר מבצעת במשך עשרות שנים חקירות עומק של תאונות דרכים ומחקרי בטיחות שונים. בנוסף הצטרפו גם איגוד חברות הביטוח הגרמני, GDV, ומועדוני הנהגים באוסטריה (ÖAMTC) ובשוויץ (TCS). הוספת DEKRA לסגל מקצועי חזק ממילא של Euro NCAP תחזק את ההתמקצעות ואת הפעילות בתחום שיפור הבטיחות של רכב מסחרי. זאת, כאמור, על בסיס עיסוק לאורך מספר עשורים בחקר לעומק של תאונות דרכים בכלל, ותאונות של כלי רכב מסחריים בפרט. DEKRA מפעילה מכון מחקר טכני עצמאי אשר "יהווה אבן בניין חשובה לתרגום ממצאים מתוך חקר לעומק של תאונות לאמצעים להגברת הבטיחות בדרכים", אומרים אנשי Euro NCAP.
איגוד חברות הביטוח הגרמני מתכוון לתמוך בעיקר במחקרים אודות "הגורם האנושי" ותפקודן של מערכות סיוע לנהג – וזאת אחת הגזרות שבהן תומך Euro NCAP מאז שנת 2010 באמצעות ציוני מבחני הריסוק, כמו גם נושא "חם" על מפת הדרכים של הפרויקט הזה לשנים הקרובות.
הזווית של מועדוני הרכב האוסטרי והשוויצרי קשורה בעיקר ליוזמה חדשה יחסית של Euro NCAP אשר נקראת Green NCAP ונועדה לשפר את ביצועי פליטות המזהמים מכלי רכב באירופה באותן שיטות שבזכותן השפיע הפרויקט הזה על העצמת הבטיחות שכלי רכב מספקים כיום ליושביהן בעת תאונה. שני גופים אלה, כך מסבירים אנשי Euro NCAP, לקחו חלק פעיל ביצירת פרוטוקולי המבחן של יוזמת Green NCAP ויש להם ניסיון רב שנים במדידת מזהמים שנפלטים מכלי רכב.
היסטוריה של השפעה
שלושה גורמים הפכו את Euro NCAP לגוף שקידם יותר מכל גוף אחר את הבטיחות של כלי רכב בעולם והראשון בהם הוא העצמאות והאובייקטיביות שלו. בשונה מגופים ממשלתיים, ובוודאי מגופים מסחריים או מעבדות של יצרניות רכב, Euro NCAP אף פעם לא היה תלוי ביצרניות הרכב או בכל גוף מסחרי אחר, ולא היה כפוף ללחצים מצד התעשייה. שנית, Euro NCAP נקט בפומביות מוחלטת: יצרניות הרכב הוזמנו לשלוח נציגים למבחנים וזכו לגילוי מוחלט של הממצאים, ואלה פורסמו באופן שקוף וגלוי לציבור במטרה למסד אמות מידה חדשות ותחרות קבועה בין היצרניות.
הגורם השלישי, ואולי החשוב ביותר, הוא ש-Euro NCAP מאפשר ליצרניות הרכב לקבל "מבחן חוזר", ואף לפרסם את התוצאות של מכוניות ששופרו כדי להשיג תוצאות טובות יותר – כשהתנאי היחיד הוא ששיפורים אלה יוטמעו בכל המכוניות החדשות של מי שקיבלו הזמנות נוספת. בדרך זאת מעודד הפרויקט את יצרניות הרכב לשפר באופן מיידי את המוצרים שלהן במקום להמתין ל"מתיחת פנים" או להחלפת דגם כעבור מספר שנים. בנוסף, פרויקט Euro NCAP מעלה מידי שנה או שנתיים את רף הדרישות, לא לפני שאלה מפורסמות מראש כדי לאפשר ליצרניות זמן להתארגן וכך לוחץ לשיפור מתמיד של הבטיחות. ליצרניות הרכב אין יותר מידי ברירות אלא לשפר את המוצרים שלהן, היות שציון נמוך במבחן של Euro NCAP נקשר אצל רבים מן הלקוחות אל רמת איכות נמוכה של המוצר עצמו (וזאת בנוסף אך ללא כל קשר לרמת הבטיחות לכשעצמה).
במהלך השנים פרשו חלק מן השותפים המייסדים, בעיקר בגלל עלויות גבוהות מאד שכרוכות ברכישת רכב לריסוק ובביצוע המבחנים (שנערכים בפועל במעבדות שונות באירופה), אך במקביל הורחב מספר התומכים ה"כבדים": כיום שותפים במיזם הזה שבעה משרדי תחבורה של מדינות במערב אירופה, הנציבות האירופאית, ארגוני הנהגים החזקים והגדולים באירופה, ה-FIA כמובן, וארגוני צרכנות אירופאים. על בסיס הקונספט של Euro NCAP הוקמו מיזמים דומים באוסטרליה וניו-זילנד, במדינות אמריקה הלטינית, במדינות דרום מזרח אסיה ובסין (עם C-NCAP).
