אם יש מומחיות אחת שמייחדת יצרניות רכב צרפתיות ביחס לשאר היצרניות הוותיקות הרי שזאת נטייה "לעשות דברים אחרת", שלא לומר: "באופן יותר מורכב ומסובך". אבל אם התחושה או האמירה הזאת אפיינה עד כה רק את המכוניות שהן מייצרות, חכו עד שתשמעו על המבנה המחודש של יצרנית הרכב רנו תחת המנכ"ל החדש שלה.
כפי שכתבנו כאן לא אחת, הנהלת רנו החליטה לפני יותר משנתיים – גם על רקע משבר ביחסים עם בעלת בריתה היפנית ניסאן – לפצל את החברה הוותיקה לשתי חברות נפרדות: תחת "קבוצת רנו" הוקמו חטיבה אחת שנקראת "סוס" (Horse Powertrain), אשר ממשיכה להתמקד בפיתוח וייצור מנועי בעירה, והאחרת, שנקראת "אמפר" (Ampere Holding), הוקמה בנובמבר 2023 והיא ממוקדת בפיתוח רכב חשמלי ו"רכב מוגדר תוכנה".
אף פעם לא היה ברור עד הסוף מדוע צריך את המורכבות הזאת, אבל דבר טוב אחד כן יצא מזה: רנו הצליחה לגייס את ענקית הרכב הסינית ג'ילי כשותפה בחברת "סוס", וזו איחדה לתוך החברה החדשה את הפעילות האירופאית שלה בתחום מנועי בעירה, חברה שנוסדה (למעשה נרכשה) ונוהלה תחת וולוו השבדית שבבעלות ג'ילי. ג'ילי מחזיקה 45% מ"סוס", רנו מחזיקה בנתח בעלות דומה, ואילו חברת האנרגיה הסעודית Aramco מחזיקה ב-10% הנותרים.
במקביל, רנו הציעה לשותפותיה ובנות בריתה ניסאן ומיצובישי להשקיע בחטיבת 'אמפר'. בשלב ראשון התכוונה ניסאן להשקיע 600 מיליון אירו באמפר ומיצובישי הייתה אמורה להשקיע בה 200 מיליון אירו, אבל שתיהן ביטלו את התוכנית הזאת בתחילת השנה שעברה. רנו גם ניסתה להנפיק את אמפר בבורסה אך "לנוכח תנאי השוק" היא החליטה לסגת מן התוכנית הזאת.
לפני כחצי שנה פרש מנכ"ל רנו לוקה דה מאו ועבר לנהל עסק בתחום האופנה, והמנכ"ל החדש, פרנסואה פרובוסט, העריך מחדש את המצב וככל הנראה החליט – יחד עם הדירקטוריון שלו – לשלב בחזרה את חטיבת הרכב החשמלי אמפר בחברה הראשית החל מן ה-1 ביולי השנה.
ולמה כל זה נוגע לנו?
מפני שאם בתחילת הדרך הכרנו רנו שחלק מן הבעלות בה הוחזק בידי ניסאן, וחלק זהה מן הבעלות בניסאן הוחזק בידי רנו, ואם במהלך הדרך ג'ילי נכנסה כשותפה בחברת בת שמחזיקה כמחצית מם הפעילות והחצי השני עמד על המדף – אז בשלב הבא, אחרי איחוד מתוכנן, נקבל רנו חדשה שחלק ממנה שייך לג'ילי, חלק לניסאן, וחלק לחברת אנרגיה סעודית.
נדגיש: בשלב זה לא מדובר במהלך "סימטרי": בעוד ש'אמפר' חוזרת להיות חלק אינטגרלי מקבוצת רנו, 'סוס' נשארת חברת בת נפרדת אבל עדיין מדובר בחלק מקבוצת רנו.
המהלך החדש פורסם על-ידי סוכנות הידיעות 'רויטרס', ואחד מאנשי הנהלת החברה אמר לכותבי הידיעה ש"מכיוון שלא מתוכננת הנפקה של 'אמפר' בבורסה אין צורך בחברה נפרדת ולכן רנו משלבת את הכל מחדש כדי לפשט ולבטל את המורכבות שהתקיימה במודל הנוכחי". נזכיר רק שבמהלך השנה וחצי האחרונות קלטה 'אמפר' כ-11,000 עובדים, מתוכם כ-35% מהנדסים, וקיבלה לבעלותה את מערך הרכב החשמלי של רנו בצפון צרפת, במפעלי ייצור רכב בדואי ובאובוז' ומפעלי ייצור רכיבים ברויץ ובקלאון.
אמפר מייצרת את הדגמים החשמליים החדשים של רנו – למשל רנו 4 ורנו 5 – אשר משווקים תחת הסמל של רנו ורק מוסיפים למורכבות של ההחלטה הקודמת.
שילוב מחדש של אמפר בקבוצת רנו נשמע כמו מהלך הגיוני שיפשט בחזרה את התסבוכת הקודמת, וגם לא ימנע מן החטיבה הזאת לפעול כמרכז פיתוח לכלי רכב חשמליים וכלי רכב "מבוססים תוכנה", והמפעלים של רנו, לשעבר, יחזרו לשליטתה ולבעלותה. רנו כבר ביצעה מהלך דומה, אם כי בהיקף קטן יותר, כאשר איחדה לתוכה מחדש לפני כחודש את חטיבת הניידות והרכב השיתופי של רנו, Mobilize, שגם היא הופרדה ממנה בדומה ל'אמפר'.
קבוצת רנו החדשה תחזור להיות חברה אחת מאוחדת, ופחות מסובכת, אבל כעת היא שייכת, בחלקים שונים, גם לציבור, גם לממשלת צרפת, גם ל-Aramco, וגם לשתי יצרניות רכב מתחרות לכאורה: ניסאן היפנית וג'ילי הסינית.
למען הדיוק חשוב להדגיש שוב שבשונה ממשלת צרפת, ניסאן והציבור – ג'ילי וארמקו הן לא בעלות מניות בקבוצת רנו (Renault SA) אלא בחברת בת שבשלב זה נשארת ישות משפטית נפרדת, אבל שתי אלה מחזיקות נתח משמעותי באחת הפעילויות העיקריות של קבוצת רנו. בנוסף, מעבר לשותפות ב"סוס", רנו וג'ילי הרחיבו את השותפות שלהן בנובמבר 2025 גם לברזיל: ג'ילי רכשה 26.4% מחברת 'רנו ברזיל' שמייצרת כלי רכב לדרום אמריקה – וזה מחזק את הקשרים בין קבוצת רנו לבין ג'ילי הסינית גם אל מעבר לחברת הבת.
לקריאה נוספת:
ניסאן מדממת: מוכרת את המשרדים שלה אחרי הפסד של 1.4 מיליארד דולר בחצי שנה
