שורה תחתונה תחילה
גולף הוא ככל הנראה הדגם הסולידי ביותר שתעשיית הרכב עדיין מייצרת, ולא במקרה. מי שאהב יוסיף לאהוב, ועבור מי שלא – כנראה כבר מאוחר מידי להתרגל
מי את פולקסווגן גולף?
אחרי 50 שנות ייצור ו-37 מיליון מכוניות שיוצרו אין צורך להגדיר, להסביר או להצהיר מי זאת ומה זאת "פולקסווגן גולף". לא מיותר לומר שאחרי ה'חיפושית' – זאת היא המכונית שקבוצת פולקסווגן חייבת לה את חייה.
באותה נשימה צריך לומר גם שעל שם המכונית הזאת נקראת קטגוריית רכב מאוד מוגדרת: "קטגוריית גולף".
גולף היא מכונית נוסעים קומפקטית בתצורת האצ'בק, ובמשך שנים על גבי שנים היא הובילה את המכירות בקטגוריה מול דגמים כמו סדרה 300 של פיג'ו, פורד פוקוס, אופל אסטרה, אלפא ג'ולייטה וניסיונות הידחפות שונים של יצרניות יפניות ולבסוף גם קוריאניות.
מה שמעניין זה שכל הדגמים האלה – ולא מעט נוספים שקצרה היריעה מלהזכיר, עשו שמיניות באוויר ושינו את העיצוב והמיצוב שלהם פעם אחר פעם ואילו גולף נותרה יצוקה בסלע לאורך יותר מ-8 דורות תוך שהיא מצליחה לתת עוד ועוד מאותו הדבר. מי מבין כל האחרות שרדה כדי לספר? אפשר להתווכח לגבי פורד פוקוס אבל הייצור שלה מופסק כך שהתשובה הנכונה היא "אף אחת".
עיצוב, מיצוב
גולף הולך וגולף בא ונגיעות העיצוב לאורך הדורות לא פרמו את המארג המקורי ולמרות זאת הצליחו לחדש. ההוכחה הטובה ביותר לניצחון הסולידיות היא שבשונה מכמה דגמים מתחרים – לא תמצאו אף דור של גולף שנראה כיום מוזר או חלילה וחס מכוער.
מצד שני, קשה לדמיין שישנם אנשים בעולמנו אשר תלו כילדים פוסטר של גולף סטנדרטית מעל המיטה שלהם, להבדיל מגרסאות הקצה שלה.
מצד שלישי, העולם עבר ועובר לקרוסאוברים במגוון עיצובים והשוק הרלוונטי למכונית הזאת מצטמצם בקצב מבהיל, שלא לדבר על כך שאפילו בימי הזוהר שלה – בישראל – רוב רוכשי המכוניות העדיפו מכוניות קומפקטיות במבנה סדאן (4 דלתות עם תא מטען נפרד).
התכנסנו כאן לרגל מתיחת הפנים של אמצע חיי הדור השמיני של גולף, ומכיוון שאף אחד לא מצפה לשינויים דרמטיים בעיצוב החיצוני אף אחד גם לא יתאכזב לגלות שאין כאלה.
העדכון מינורי, אבל מספיק בולט כדי להוכיח שאנשי פולקסווגן לא מנותקים מן העולם, ורובו נסוב סביב שימוש באלמנטים של תאורה – כפי שנוהגים לעשות בימינו כל מעצבי הרכב.
חתימת התאורה של גולף 8.5 עודכנה ואת החזית שלה חוצה כעת פס לד ברור ובמרכזו סמל הלוגו של פולקסווגן שגם הוא מאויר באמצעות תאורת לד בוהקת. גם מאחור בוצעה עבודת תאורה וכאשר המכונית חשה שהנהג.ת (או המחזיק במפתח הרכב) מתקרב אליה היא מגיבה באנימציה שמקדימה את הדלקת התאורה. הפגוש הקדמי עודכן ונוכחותו הודגשה כדבעי, הפנסים הקדמיים צרים מבעבר ומשדרים מבט מודרני ועדכני, ואילו חישוקי הגלגלים מעוצבים בעיצוב פשוט וקוטרם 17 אינטש.
סך העדכון החיצוני שולי, ועל אף נפלאות התאורה – בסיכומו של סעיף מדובר באותה הגברת ובאותה אדרת.
עיצוב פנים, שימושיות
תא הנוסעים המעודכן נראה בעיקר טכנולוגי יותר. הוא מיישר קו עם הדגמים החדשים של המותג, אם זה הטיגואן או הפאסאט החדשים. זה אומר קודם כל, איך לא, צגים גדולים יותר והמרת כפתורים פיזיים לתפעול באמצעות מסך המגע. הצג המרכזי גדל משמעותית ל-12.9 אינץ' (8 אינץ' לפני העדכון). תחתיו נצמדות 3 סקאלות מגע – אחת אמצעית לשליטה בעוצמת קול המדיה והשתיים בצדדים (עם תאורה אחורית הפעם) עבור השליטה על הטמפרטורה באזורי האקלים מלפנים. קומה מתחת מספר כפתורי מגע לקיצורים תפעוליים מרכזיים. לכל פקודה יש ביטוי במסך כך שהוא לא רק נוכח אלא גם משמעותי יותר מבעבר.
מגמת המעבר הגורף לתפעול באמצעות כפתורי מגע וירטואלים לא חביבה עלינו כלל וכלל, אם כי הביצוע כאן סביר וכך גם חווית המשתמש.
תחושת ההידור והיוקרה יוצאת נשכרת מתאורת אווירה אלגנטית וממשטחי הפלסטיקה האיכותית בסגנון 'פיאנו' שמקיפה את בורר ההילוכים.
גם גלגל ההגה עוצב מחדש והוחזרו אליו מספר כפתורים פיזיים, וזה כמובן טוב. מעליו ניצב לוח מחוונים דיגיטלי בגודל 10.2 אינטש עם גרפיקה מרשימה ולמעלה משם – על השמשה הקדמית – משתקפת תצוגה עילית יעילה, אם כי זאת לא מוצעת בגרסת האבזור הבסיסית.
בגרסת האבזור הרלוונטית עודכנה גם מערכת השמע וכעת היא מתוצרת הרמן קרדון, מושב הנהג מתכוונן חשמלית ומאפשר לבחור בתנוחת נהיגה נוחה, אבל המיקום של פתחי המיזוג לא מוצלח.
המושב – קשיח ותומך כראוי – מרופד בבד מלטף ויוקרתי אם כי כרית הגב התחתון – שגם היא מתכווננת חשמלית – לא מספקת די תמיכה לגב התחתון. את אורך התמיכה לירכיים אפשר לכוון. מושב הנוסע פשוט יותר ולא כולל כוונון חשמלי. איכות החומרים טובה מאוד. באזורים מוצנעים יש מינון סביר של פלסטיקה קשיחה ופשוטה יותר אך איכות ההרכבה מרשימה מאוד.
מרחב המחייה מלפנים טוב ובשורת המושבים האחוריים קצת פחות. שני היושבים בצדדים מקבלים מרחב ברכיים סביר ומרחב ראש מצוין. המושב המרכזי לא מתאים לישיבה ממושכת מפני שהוא מוגבה מעט, משען הגב נוקשה מידי ואת הרצפה חוצה תעלת הינע מוגבהת.
לנוסעים מאחור יש אזור אקלים משלהם עם שליטה עצמאית ושני פתחי אוורור.
נפח תא המטען 381 ליטרים, המבנה שלו יעיל והגישה אליו נוחה. בצדדים שלו ישנם שני תאי אחסון, ואיכות הדיפון שלו מרשימה.
נוחות נסיעה, התנהגות כביש
פולקסווגן גולף הייתה ונותרה מכונית נוחה. ההתנהלות לא קשיחה ונוקשה מידי אבל מאוד מדויקת ומשרת ביטחון. גולף מציעה איזון מוצלח בין רכות לריסון תנועות המרכב, וזה בא לידי ביטוי מיטבי בנסיעה עירונית.
המתלים סופגים בנונשלנטיות את פגעי מע"צ ואת הבורות והחריצים באספלט, והנסיעה נעימה.
גם בנהיגה בינעירונית נשמרת רמת נוחות גבוהה, ועל אף שכביש גבה-גלי יוצר מעט תחושת חוסר ריסון – זה ממש לא מהותי. במהירויות גבוהות חודרים מעט רעשי כביש ורוח וזה פוגם בתחושת איכות הנסיעה.
למרות שמדובר בגרסה משפחתית רגועה גולף מתגלה כמכונית מרוסנת היטב והיא מספקת חוויית נהיגה טובה. על אף רמת הספיגה הטובה של המתלים, שמועילה לנוחות הנסיעה, ריסון המרכב טוב ומתקבלת שליטה מצוינת ותחושת ביטחון גם כאשר הכביש מאתגר.
גולף מציעה שותפות נהדרת על כבישי נהיגה הרריים וזאת למרות שההיגוי – מדויק ככל שהוא – חסר תחושת משוב באופן די מביך.
מנוע וביצועים
מתיחת הפנים שתלה בגולף 8.5 מערכת הנעה היברידית משופרת שלא מצאה את דרכה לארץ הקודש. במחוזותינו נותרה מערכת ההנעה כפי שהיא למעט עדכון קל (TSI evo2): מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.5 ליטר שמחוזק בהנעה היברידית מתונה במתח של 48 וולט ומספק 150 כוח סוס ו-25.5 קג"מ של מומנט.
על שידוך הכוח לגלגלים אחראית, כרגיל, תיבת הילוכים רובוטית כפולת מצמדים עם 7 יחסי העברה, ואפשר גם לבחור באותה מערכת הנעה בגרסה פחות חזקה שמספקת 116 כוח סוס בלבד. גרסה זאת החליפה את מנוע ה-1 ליטר.
אין לנו תלונות מיוחדות לגרסת ההנעה החזקה יותר שבה נהגנו אבל גם לא נפלנו מן הכסא (או נצמדנו אליו) בהפתעה. זאת מערכת הנעה יעילה, זריזה וחזקה והיא גם חסכונית: 16.5 ק"מ לליטר בתנאי מבחן לא נינוח מציגים נתון מרשים מאוד.
אבזור, בטיחות ומחירים
גרסת הבסיס החדשה של משפחת גולף מתוחת הפנים נקראת LIFE, עולה 170,000 שקלים ומציעה רמת אבזור סבירה לכל היותר. אנחנו נהגנו בגרסת STYLE שמפנקת עם אבזור נוסף כמו הפעלה חשמלית למושב הנהג (כולל זכרונות), מצלמות חניה היקפיות עם הדמיית מבט-על, מערכת חניה אוטומטית, מקרן תצוגה עילית ומערכת שמע משודרגת. תמורת כל אלה צריך להוסיף 8,000 שקלים וזאת תוספת סבירה מאוד.
בגרסה היקרה בהיצע, STYLE PLUS – יש גם חלון גג חשמלי, חלונות אחוריים כהים וחישוקים גדולים יותר, בגודל 18 אינטש וכדי לטפס אליה נדרשים 20,000 שקלים מעל גרסת הבסיס או 12,000 יותר מן ה'סטייל'.
שלוש הגרסאות זהות לחלוטין מבחינת מערכות בטיחות ומציעות בין השאר הפעלה אוטומטית של אורות גבוהים, זיהוי רכב דו-גלגלי ותשע כריות אוויר במקום שש.
שורה תחתונה
גולף, גם אחרי חמישה עשורים, מרגישה עדכנית אפילו בתוך עולם שמשתנה במהירות לכיוון הגאדג'טי. למרות זאת התחושה היא שמדובר באקורד סיום של "העולם הישן" ובמכונית שנאחזת בצמיגיה בניסיון להצדיק את קיומה.
לקוח פוטנציאלי שביקר לפני כן באולם תצוגה של מכוניות חשמליות יפלוט אנחת רווחה כאשר יגלה את הצגים המרשימים ואת תא הנוסעים המחניף, אבל נדמה שהמכונית הזאת בכלל לא בעניין של לקוחות חדשים אלה יותר בכיוון של לשכנע את המשוכנעים.
עבורם יש לה תכונות של מכונית משפחתית מצוינת, שימושית מאוד, נוחה לנסיעה, כזאת שמספקת ביצועים טובים בלי להתפשר על חיסכון בדלק.
המחירים – כרגיל בפולקסווגן – גבוהים ולכן יקשה עליה להתמודד מול רכבי פנאי, כלי רכב חשמליים או כלים היברידים, אבל הי, מי אמר שהיא צריכה לפנות אל כולם?
לקריאה נוספת:
מיני קאנטרימן 2024 במבחן דרכים
אלפא רומיאו ג'וליה 2024 במבחן דרכים
