פלח השוק החם ביותר בשוק הרכב הישראלי, ודאי עבור לקוחות פרטיים, הוא זה של קרוסאוברים קומפקטיים: עד לסוף שנה זאת צפויים הקרוסאוברים להיות אחראים לכ-40% מכלל המכירות בשוק, מספרים שאפיינו בעבר את קטגוריית המשפחתיות הקומפקטיות שהתכווצה כעת אל פחות מרבע מכלל המכירות.
מאז "מהפיכת ספורטאז'", ב-2015, כאשר קיה הנגישה את גרסת הבסיס של ספורטאז' עם מנוע בנפח 1.6 ליטר אטמוספרי, נשלט פלח הקרוסאוברים הקומפקטיים על-ידי צמד האחים ספורטאז' ויונדאי טוסון. מתחת לאלה מככבים טויוטה C-HR, מיצובישי אאוטלנדר, ניסאן קשקאי ומאזדה CX-5.
לקיה וניסאן יש שני נציגים, לכל אחת, בפלח השוק, מיצובישי הוסיפה לו השנה נציג נוסף כך שגם לה יש שניים, ואם כוללים גם את פלח השוק של מיני-קרוסאוברים מתעבה הרשימה עם כלים נוספים של מיצובישי, יונדאי, מאזדה ועוד.
סיאט, עם אטקה, פיג'ו, עם 3008, פולקסווגאן עם טיגואן ורנו עם קאדג'אר, הוסיפו לפלח הקרוסאוברים מתחרות אירופאיות ראויות ביותר אלא שהיבואניות שלהם לא הצליחו לשכנע את היצרניות לשלוח אלינו מספר משמעותי של יחידות (לפחות לא במחירים המקובלים בישראל), והתוצאה היא דומיננטיות קוריאנית-יפנית מוחלטת בפלח השוק הגדול ביותר בשוק הרכב שלנו.
בין מעט הקרוסאוברים הגדולים, עם 7 מושבים, בולט סקודה קודיאק אשר ניצח עד כה את כל המבחנים ההשוואתיים שערכנו איתו, אלא שגם הוא, כמו סיאט אטקה שמיוצר עבור סיאט על-ידי סקודה, מוגבלים על-ידי מכסות ייצור נמוכות שמוקצות לשוק שלנו.
רשימת מלאי
על סקודה קארוק, אחיו הכמעט תאום של סיאט אטקה, דיווחנו כאן מן ההשקה הבינלאומית שערכה סקודה על כבישי סיציליה, ומאז ועד היום נותרנו עם שני סימני שאלה: איך הוא יתפקד על כביש ישראלי – בעיקר עם מנוע הטורבו-בנזין בנפח 1.0 ליטר (115 כ"ס) שעל הגרסה האוטומטית שלו לא נהגנו בחו"ל, והאם סקודה תצליח להשחיל אותו לתחרות בישראל עם תג מחיר אטרקטיבי.
תשובה מלאה לשאלה הראשונה נוכל להשיב רק לאחר שניקח את קארוק למבחן סטנדרטי מלא, אבל גם כעת לא נותיר אתכם בידיים ריקות: בהמשך הדברים נתאר את ההתרשמות הראשונית שלנו מנהיגה בין מרכז הארץ לאילת במסגרת ההשקה הישראלית שלו.
התשובה לשאלה השנייה ברורה מאד: מחיר המחירון של הגרסה האוטומטית הבסיסית של קארוק, עם מנוע ה-1.0 ליטר (115 כ"ס) ותיבת הילוכים אוטומטית-רובוטית, הוא 140 אלף שקלים.
אפשר לחסוך 10,000 ש"ח ולבחור בגרסה הידנית, שמוצעת רק ברמת האבזור הבסיסית ("אמבישן"), או להוסיף 10,000 ש"ח ולבחור באחת משתי אפשרויות: לקבל את רמת האבזור הבאה ("סטייל"), או להישאר באותה רמת אבזור אבל לקבל את מנוע הטורבו-בנזין בנפח 1.5 ליטר.
אפשר, כמובן, לשלם 160,000 ש"ח ולקבל את שתי הסוכריות: מנוע 1.5 ברמת גימור סטייל, או 185,000 ש"ח ואז להתלבט בין רמת האבזור הגבוהה ביותר – 'אקסקלוסיב' עם מנוע ה-1.5 ליטר לבין רמת אבזור 'סטייל' עם מנוע טורבו-דיזל בנפח 2.0 ליטר והנעה כפולה. בשלב זה אנחנו נמצאים כבר במחוזות המחיר של גרסאות מאובזרות של המתחרים עם מנועי 2.0 ליטר אטמוספריים, ובתוך טווח המחירים של סקודה קודיאק הגדול יותר, אבל מי שרוצה להתפנק עד הסוף יכול לבחור במנוע הטורבו-דיזל עם הנעה כפולה ורמת אבזור 'אקסקלוסיב', ולשים 210,000 שקלים בקופה. גרסת הטורבו-דיזל, אגב, מתגלגלת על מתלה אחורי מסוג רב-חיבורי ואילו גרסאות ה-1.0 וה-1.5 ליטר מסתפקות במתלה אחורי פשוט מסוג קורת מתח, ואילו שלוש רמות הגימור – לפי הסדר, כוללות חישוקי גלגלים בקוטר 16, 17 ועד 18 אינטש.
מחירי המחירון האלה, הרשמיים, ממקמים לכאורה את קארוק במקום טוב באמצע, או מעט מעל לממוצע אם לוקחים בחשבון את המספר הרב של כלים מתחרים שנמכרים בצינורות ה"0 ק"מ", אבל הם בהחלט תחרותיים כאשר מעיינים ברשימת האבזור הארוכה שלו, שבראשה סט מכובד ביותר של מערכות בטיחות וסיוע לנהג.
כבר החל מגרסת הבסיס מוצעת בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת שמירת מרחק עם בלימה אוטונומית, התרעה מפני סטייה מנתיב הנסיעה עם היגוי אקטיבי, חיישני חנייה אחוריים מקוריים וזיהוי עייפות נהג. ברמת האבזור 'סטייל' נוספות גם מצלמת חנייה, והפנסים הקדמיים, כולל פנסי הערפל, הם מסוג LED עם תאורה עוקבת פניה.
ברמת האבזור הבכירה, 'אקסקלוסיב', נוספים מערכת התרעה מפני כניסה לנתיב נסיעה חסום, זיהוי עצמים בעת נסיעה לאחור עם בלימה אוטונומית, סייען פקקי תנועה, וכן מערכת שמנטרת חוסר פעילות של הנהג ומסוגלת לעצור את הרכב ולהפעיל את אורות החירום אם הוא לא מגיב.
גם בעולמות האבזור הרגיל יש לקארוק הרבה מאד מה להציע, למשל בקרת אקלים, מסך מולטימדיה בגודל 6.5 אינטש, בלם יד חשמלי, מראות צד מתקפלות חשמלית עם איתות והפשרת אדים וכן חיישני חניה אחוריים מקוריים כבר ברמת הבסיס. ברמת 'סטייל' מותקן מסך מגע מרשים, בגודל 8 אינטש עם מערכת מולטימדיה משוכללת יותר, ונוספים כניסה והתנעה ללא מפתח, תאורת אווירה פנימית משתנה.
אחת המערכות הייחודיות של סקודה, מושבי "ואריופלקס" אחוריים שמציעים גמישות ראויה לציון בסידור המרחב (כולל הברה חלקית או מלאה שלהם) מוצעים בשלב זה רק ברמת האבזור הבכירה במושבים מדופני עור, כיוון חשמלי למושב הנהג ,מערכת שמע משודרגת ופתיחה חשמלית לדלת תא המטען.
איך זה נוסע?
אחרי שהתגברנו על סעיף המחיר והאבזור, ולפני שנניע וניסע, נולדה שאלה נוספת: קארוק, בסופו של יום, הוא אח תאום של סיאט אטקה ושתי המכוניות האלה מיוצרות על אותו קו ייצור ומתגלגלות על אותם מכלולים. מדוע, אם כן, להעדיף אחת על פני אחותה?
בקבוצת פולקסוואגן, הבעלים של סיאט וסקודה, לא מתעלמים מן הסוגיה ובחרו לבדל בין שני האחים (ולבין האח השלישי, טיגואן, שמיוצר על-ידי פולקסווגן) גם באמצעות רמות אבזור שונות וגם באמצעות מנועים שונים.
בישראל גרסת הבסיס של סיאט אמנם עולה כמו זאת של סקודה (אם מתעלמים מן האופציה הידנית) אבל היא מונעת, כמו כל דגמי האטקה בארץ, באמצעות מנוע הטורבו-בנזין בנפח 1.4 ליטר (150 כ"ס, 25.5 קג"מ) לעומת הטורבו-בנזין בנפחי 1.0 ליטר (3 צילינדרים) ו-1.5 ליטר (4 צילינדרים).
השניים נבדלים במערכות הבטיחות, עם עדיפות לסקודה ברמות הבסיס ובגזרת ההיגוי האקטיבי והתרעת סטייה מנתיב נסיעה, ולסקודה יש, כמובן, גם את סדרת הגימיקים של "פשוט חכם" שהופכים את השימוש במכונית למהנה יותר.
במוקדם או במאוחר לא יהיה מנוס מלבצע מבחן השוואתי בין השתיים, בעיקר לנוכח התחושה הראשונית שקיבלנו להבדלים די ניכרים בהתנהגות הכביש בין גרסת ה-1.0 ליטר לגרסת ה-1.5 ליטר של קארוק.
מתחילים, כמובן, בגרסת ה-1.0 ליטר שמונעת באמצעות מנוע ה-3 צילינדרים הטוב מסוגו, נכון להיום, מנוע שאותו אהבתי מאד גם באוקטביה וגם בדגמי סיאט (זאת כבר גרסה שנייה למנוע הזה). כדי לקצר נסיעה ארוכה אפשר לומר שגם עם קארוק המנוע הזה לא מאכזב, וכל עוד שהוא לא נדרש למאמצים מיוחדים – למשל טיפוס עליות משמעותיות או נשיאת נוסעים ומטען, התוצאה קולחת ונעימה. המנוע מאיץ במהירות, גם את עצמו וגם את המכונית, ולא משדר סימני מאמץ או רעש חריג. לחיצה קלה עד בינונית תביא אותו במהירות לסט המהירויות החוקיות בישראל עם תחושה מעט עדיפה על זאת של מנועי ה-1.6 ליטר האטמוספריים (צריך עדיין להיבדק בתנאים השוואתיים), וכאשר מצמידים את המצערת לבסיסה עולה מהירות השיוט למהירות הנורמלית בגרמניה אך הבלתי חוקית בעליל בישראל.
המתלים רכים מאלה של אטקה, וההיגוי קל מידי, לכן מתקבלת תחושה יותר מידי תזזיתית – וזה כמובן פחות טוב, ויחד עם זאת ספיגת המהמורות טובה, ולכן קארוק הוא כלי נוח למטלות משפחתיות. התחושה הראשונית (לאחר נסיעת התרשמות לא ממצה) היא של העדפת הנוחות על חשבון החדות, וזאת למרות קשיחות כללית ואופיינית לסקודה במהירויות נמוכות.
באופן מעט מפתיע, בהתחשב בכך שאין הבדל במבנה של המתלה האחורי, נראה שקיים הבדל בכיול המתלים בין גרסת ה-1.5 ליטר – המשדרת תחושה יותר סולידית ומהודקת ועם היגוי יותר כבד, לבין גרסת ה-1.0 ליטר ה"קלילה" יותר. התוצאה היא שמי שמחפש תחושות נהיגה יותר חדות וספורטיביות צריך להתלבט בין סיאט אטקה לבין גרסת ה-1.5 ליטר של הקארוק, אשר משדרת רמות דיוק ויציבות גבוהות יותר.
שיפור ניכר, ודאי ביחס למה שזכרנו מן ההשקה הבינלאומית שבה השתתפנו על כבישי סרדיניה, איטליה, נרשם בסעיף בידוד הרעשים: סקודה קארוק הוא כלי שקט מאד שמשכך היטב את רעשי המנוע, הרוח והדרך.
ברמה הפונקציונלית, שגם אותה חשוב לבחון יותר לעומק ובתנאים השוואתיים, קארוק קטן משמעותית מקודיאק, והממדים שלו הם בין הקטנים בקבוצה. ליושבים מלפנים זה לא יפריע, היות שמימד הרוחב שלו נדיב ומרחב הראש והכתפיים מצוין, וגם במושב האחורי יש שפע מקום לשני נוסעים, אך שלושה מבוגרים כבר ישבו שם בצפיפות.
הנדסת האנוש, כרגיל בסקודה בימינו, טובה מאד ומבוססת על מבנה פשוט, אינטואיטיבי ונקי, תנוחת הנהיגה נוחה ושולטת, מתגי התפעול והשליטה מוכרים ויעילים מאד, והמושבים מעוצבים היטב ונוחים לאורך זמן. לזכות סקודה ויבואניה צריך לומר שהם בחרו לאבזר כבר את רמת האבזור השנייה, 'סטייל', עם מערכת המולטימדיה המצוינת אשר משתקפת מבעד למסך מגע גדול ואיכותי, וכך משתדרגת עוד יותר תחושת איכות גבוהה ממילא של פלסטיקה טובה שמורכבת ברמה גבוהה.
פתחי אוורור ליושבים מאחור, ומושב שמעוצב בדרך טובה מבחינה ארגונומית משפרים את איכות החיים גם מאחור, כמו גם התחושה האיכותית מאד של רוב חומרי הדיפון והפלסטיקה שם. תא המטען, בנפח 500 ליטרים, שימושי למדי ונוח להעמסה.
חוב אחרון, לסיכום ההתרשמות הראשונית, הוא לתחושת הכח של מנוע ה-1.5 ליטר, ובמקרה שלי הוא הגיע בזמן הנכון – בחלק השני של הנסיעה לכיוון אילת דרך עובדה, שכולל מספר קטעים מפותלים ועליות.
התחושה הראשונית היא שלא מדובר במנוע עוצמתי מאד אלא בכזה שמתאפיין בלינאריות גבוהה, אבל בשונה ממנוע ה-1.0 ליטר הוא מספק את הסחורה ברגעי האמת כאשר נדרש מומנט נדיב לאורך זמן. מבחינה מעשית המשמעות היא שכל מי שנוהג בעיקר בערי החוף ובמישורים, והנסיעות שלו לא ארוכות או עמוסות במיוחד, לא זקוק ליותר מאשר המנוע הבסיסי. אבל מי שנוסע על כבישים הרריים או מפותלים, או עם מכונית עמוסה, לא יוכל לוותר על השדרוג ל-1.5 ליטר.
כפי שנכתב בתחילת הדברים, האמור כאן מבוסס על רושם ראשוני ולא על מבחן מלא. עניין נוסף, שגם הוא ראוי ל"כוכבית" משלו, הוא שיבואני סקודה מעריכים שלא יוכלו לקבל השנה יותר מ-2,000 – 2,500 כלים, מה שאומר שלמובילי הטבלה אין בינתיים סיבה להילחץ.
