אפילו אלופי "גלגשת", כן, זהו שמו המטופש של 'סקייטבורד' בעברית, מתקשים לגלוש על הסקייטבורד המגנטי המגניב שחשפה לקסוס בחודש יוני האחרון, שאליו היא צרפה הלילה סרטון מגניב לא פחות. אבל זה כנראה לא האבסורד היחיד שקשור לקרש העתידני הזה.
עם זאת, אי אפשר שלא להסיר את הכובע בפני היפנים שבחרו בתעלול יחצ"ני שכל כך מתאים לרבות ממטרות המותג שלהם בעת הזאת.
ראשית לכל, תודו, הוא הסב את תשומת ליבנו – וכולנו נקדיש כמה דקות להביט בתעלוליו של אלוף הסקייטבורד רוס מקגוראן (McGouran) כאשר הוא מרחף באוויר מעל שלולית מים וחותם עם קפיצה מרהיבה מעל לקסוס GS F כחולה ומעוררת לא פחות.
שנית, לקסוס מחזירה כמה מאיתנו אל ילדותנו או בחרותנו, אל סרטם האהוב של סטיבן ספילברג ורוברט זמיקס משנת 1985, 'בחזרה לעתיד', ואפילו שהיא לא באמת מצליחה להגשים את אותו חלום ילדות לכל הפחות היא מחיה אותו מחדש.
אם מתאמצים ומתקלפים מקליפות הציניות אפשר אפילו למצוא ערך טכנולוגי בפרויקט שמימנה לקסוס ונוהל על-ידי קבוצת מדענים גרמנים מחברת EVICO, שהיא חברה בת של מכון המחקר הגרמני IFW מן העיר דרזדן שבגרמניה, וזאת חברה שמפתחת 'מוליכי מסבים מגנטיים' ליישומים תעשייתיים ולתחבורה.
מפני שלמרות שהטכנולוגיה עצמה לא חדשה – "ריחוף מגנטי" (Maglev) כבר משמש בסין מזה כמעט עשור כדי להטיס רכבות שלמות באוויר – לא מן הנמנע שאריזה קומפקטית שלו יכולה להועיל לנו בתחומים נוספים בחיים, ואולי אפילו בכלי רכב.
תלויים באוויר
על הפרויקט עצמו – בניית 'סקייטבורד' מגנטי עובד ומרחף – שקדו השותפים במשך שנה וחצי. את החודשים האחרונים שלו הם הקדישו להעברת מגנטים מגרמניה לספרד, ולהצבתם מתחת לרמפות העץ והבטון של פארק גלישה בעיירת התיירות הנהדרת Cubelles שעל חופה הצפון-מזרחי של ספרד, בדיוק באמצע הדרך בין ברצלונה לטארגגונה.
אנשי לקסוס מודים שבמהלך החודשים הארוכים הם הרימו ידיים לא פעם ולא פעמיים, אבל לדבריהם מי שעודד אותם להמשיך היה "גולש המבחן" שלהם, מקגוראן, שעיקר עיסוקו בחיים כיום הוא כפרזנטור של מותגי הגלגשת הנחשבים 'ואנס' ו'אלמנט'.
האתגר הספורטיבי לא קל, ואולי הוא גם זה שקצת מקלקל את החגיגה היחצ"נית, מפני שבניגוד לסקייטבורד קונבנציונלי, או לגלשן גלים, הריחוף המגנטי מנתק את הגולש מכל סוג של תחושת משוב והוא חסר התנגדות לחלוטין. לדברי מקגוראן הוא "נאלץ ללמוד לגלוש מן ההתחלה", היות שמדובר בחוויית גלישה שונה לגמרי מכל מה שמוכר לו.
אותנו הרבה יותר מעניין האתגר הטכנולוגי שניצב בפני מפתחי הסקייטבורד המרחף, והוא ממש לא פשוט: כדי לייצר שדה מגנטי שנדרש כדי להרחיק עצם למרחק של 3-7.5 ס"מ מן המסלול צריך לקרר את המגנטים שבתוכו באמצעות חנקן נוזלי לטמפרטורה של מינוס 197 מעלות, ולצורך זה נדרשת אגירה של הרבה מאד אנרגיה בתוך גוף קטן וקל, לא משהו שנראה ריאלי בשלב זה.
אגב, למען ההגינות חשוב להדגיש שבתחום הזה לקסוס לא לגמרי חידשה: חברת ההזנק האמריקנית Arx Pax כבר בנתה סקייטבורד די דומה לאחר שגייסה יותר מחצי מיליון דולר בשנה שעברה באמצעות קמפיין גיוס המונים.
אנשי לקסוס גם מודים שאי אפשר לשים תג מחיר על הצעצוע הזה (מפני שהוא דמיוני) וגם אין מה לעצור את הנשימה – אנחנו לא צפויים לראות כלים כאלה מרחפים סביבנו בעתיד הקרוב. זאת גם מפני שהמסלול חייב להיות מרוצף במגנטים, וגם מפני שפעולת הסקייט, במצבו הנוכחי, מתאפשרת רק למשך עשר דקות עד רבע שעה, בטרם נדרשת הוספת חנקן נוזלי מקורר נוסף.
לא מיותר להזכיר שתעשיית הרכב כבר משתמשת במגנטים ביישומים שונים – הנפוץ מכולם הוא ה"MagneRide" שפיתחה חברת דלפי אשר שולט בקשיחות בולמי הזעזועים. בדרך זאת נשלטת רמת שיכוך המהמורות בבולמים שמותקנים זה מכבר במכוניות מתוצרת ג'נרל מוטורס, אאודי, ריינג'-רובר, אקורה (הונדה) פרארי ועוד.
שאלת מיליון הדולר היא האם העבודה היישומית של EVICO ולקסוס תסתכם לעד בתעלול היחצ"נות החביב ובסדרת סרטוני הוידאו הויראליים שהופקו במסגרתו, או שיהיו לה גם השלכות נוספות בדמות פתרונות טכנולוגיים לתחבורה אישית.
עוד על תהליך הפיתוח של הרחפן המגנטי בוידאו הבא שצילמו אנשי לקסוס:
