לצד האסון האנושי והכלכלי העצום שגורמת מגפת קורונה לרוב אוכלוסיית העולם ברור מאליו שהיא תשנה לא מעט התנהגויות והתנהלויות של בני אדם ושל ממשלות, וברוב המקרים זה יהיה לטובה.
מערכות בריאות בכל העולם, למשל, מפגינות לאורך שנים אדישות מקוממת כלפי זיהומים ונגיפים בבתי חולים. את העובדה שעשרות אלפי אנשי סגל רפואי נדבקו בקורונה, ומאות מתו, צריך לייחס לא רק לנגיף הספציפי הזה אלא גם לחוסר תשומת לב של מי שאמורים להבין בגורמי מחלה ולהישמר מפניהם יותר מכל אחד אחר. סביר מאד שבעקבות המשבר הנוכחי ישופרו גם נהלים והרגלים בתוך בתי חולים, וזה ישפיע לטובה על ההתמודדות עם רוב סוגי הזיהומים.
אותם דברים נכונים במידה מסוימת גם לגבי שאר בני האדם. התהודה התקשורתית שקיימת כעת סביב וירוס קורונה העלתה את הזיהומים הנגיפיים והחיידקיים למודעות הציבורית, ולפתע אנחנו חושבים פעמיים לפני שאנחנו נוגעים במשטחים ובחפצים במרחב הציבורי, ומקפידים הרבה יותר מבעבר לשטוף ידיים ולהשתמש בחומרי חיטוי.
לתחושה הזאת, כל עוד שתישאר איתנו, תהיה השפעה ארוכת טווח על שימוש בתחבורה ציבורית בכלל, ובתחבורה שיתופית בפרט, וזאת בלי קשר לעובדה שעצם המודעות לבעיית ההיגיינה והזיהומים לא נעלמה מעיניהם של מפעילי מיזמים שיתופיים. פורד, למשל, הגישה כבר לפני כשנתיים בקשת פטנט על מערכת לחיטוי חלקי הפנים של המכונית באמצעות אור אולטרא סגול שאמור להשמיד חיידקים מבלי לפגוע בחלקי הפלסטיק, ואילו הסטרט-אפ בישראלי החביב Moodify פיתח מערכת שמנטרלת ריחות בתוך חללים סגורים (אם כי היא לא משמידה חיידקים).
רבים מאיתנו נחשפו לעובדה שמכשיר הטלפון הנייד, שצמוד אליהם לאורך רוב שעות היממה, הופך מידי יום למדגרת חיידקים ונגיפים בחסות כפות הידיים שאוספות אותם מכל מקום. ממש באותה מידה סופחים גם גלגל ההגה וידית ההילוכים במכונית את אותן תרביות. למזלנו, מערכת חיסונית תקינה יודעת להתמודד עם כל הדרעק שאנחנו אוספים בכל מקום, ובכל זאת אין צורך לאתגר אותה יותר מכפי שנדרש.
בין אם אנחנו נוהגים לבד במכונית שלנו, שותפים למכונית שבה נוהגים אנשים שונים, או אם אנחנו שוכרים מכונית שכורה, יש מספר פעולות פשוטות אך חשובות שכדאי לבצע כדי לצמצם את החשיפה שלנו לזיהומים.
נכון להיום עדיין רב הנסתר על הגלוי לגבי נגיף SARS-CoV-2 אשר מחולל את מחלת COVID-19 שמעסיקה אותנו כעת, אבל ההנחה היא שהוא עובר בקלות באירוסול באוויר, שורד בסביבה במשך שלוש או ארבע שעות, ונח לו להנאתו על משטחי מתכת ופלסטיק במשך מספר ימים שבהם הוא מוסיף לחיות ולדבק. צריך לזכור שוירוס הוא לא יצור חי אלא חומר גנטי עטוף בחלבון, כלומר שהוא לא זקוק למזון או אנרגיה כל עוד שהוא לא פעיל בתוך גוף חי. כדי להיפטר ממנו, ומן החברים שלו, אפשר להשתמש בחומרי חיטוי שונים, למשל באלכוהול, אבל קשה להניח שמי מאיתנו יסתובב עם חומרים כאלה או ירכוש מגבוני אלכוהול רפואיים.
אל תשכחו לשטוף ידיים: אסלת השירותים נקייה יותר ממכונית לתחבורה משתפת
מה שכן, אם נכנסת למכונית שנהג בה מישהו אחר לא יזיק לפתוח ראשית לכל את החלון ולאוורר אותה, ותמיד טוב להעביר "ויש" עם מגבון לח סטנדרטי. זה אולי לא יחסל וירוסים וחיידקים מן המשטחים שבהם אנחנו נוגעים, אבל לכל הפחות ינקה את שכבת הלכלוך שבה הם מתאכסנים. אחד הדברים שהמשבר הנוכחי הזכיר לנו הוא שחיידקים ונגיפים לא חודרים לגופנו בעת המגע איתם אלא כאשר אנחנו נוגעים עם ידיים מלוכלכות בריריות הגוף שלנו. לכן, גם אם אין אפשרות לנקות היטב את פנים המכונית עם אלכוהול או חומר חיטוי, תמיד אפשר לנקות את הידיים עם נוזל אלכוג'ל, ולשטוף אותן עם מים וסבון בהזדמנות קרובה.
נזכיר שוב: בבדיקות מעבדה נמצא שעל גלגל ההגה של מכונית יש כמעט פי חמישה יותר חיידקים "רעי" מאשר על מושב האסלה, וסביר שמושבות דומות נמצאות על כל דבר בתוך פנים המכונית שבו אנחנו (או אחרים) נוגעים, ובכלל זה מתגים, מנופים, ידיות פנימיות וחיצוניות לפתיחת הדלתות, חגורות בטיחות, מערכת המולטימדיה וכיוצ"ב.
לפנק את המכונית 100 מטרים מן הבית
בימים אלה של סגר, כאשר מיליוני אנשים ספונים בבתיהם, אי אפשר לקחת את המכונית לשטיפה במכוני שטיפה. אבל מי שהתמזל מזלו ומכוניתו חונה במרחק לא רב מן הבית יכול לנצל את הזמן ולפנק את המכונית במקום לטפס על הקירות. זה זמן טוב להקדים את הפסח ולעשות סדר בתא הנוסעים ובתא המטען – לאפסן את המטריות ושאר מציאות שהתאזרחו עם הזמן בתוך הרכב, ולנקות את המכונית במקביל לבדיקה כללית שלה.
אפשר להתחיל בבדיקת נוזלים – לבדוק את מפלס השמן ונוזל הקירור, וגם – בחלק מן המצברים – את מפלס הנוזל האלקטרוליטי, לחפש חוטים רופפים או נזילות של שמן או מים, ולהעיף מבט על תקינות מערכת התאורה בארבע פינות הרכב. אם המכונית "שוכבת" כבר כמה שבועות כדאי להניע אותה ולתת לה לעבוד קצת (לא בחניון סגור) ובמקביל להתחיל לנקות את תא הנוסעים ואת סביבת הנהג.
חשוב להיזהר כאשר משתמשים בחומרי ניקוי בתוך הרכב, מכיוון שהחומרים האגרסיביים עלולים לגרום לנזק למשטחי פלסטיק ובד, ואילו חומרים "ידידותיים" עלולים להיות חסרי תועלת בטיפול בבעיה שלשמה התכנסנו. מי שהצטייד מבעוד מועד בחומרים שנועדו מלכתחילה לניקוי חלקי פנים ברכב יכול להשתמש בהם, ואם יש עסקים ששולחים כאלה חומרים באמצעות שליחים – אפשר אולי להצטייד בהם בקניה מרחוק.
כמעט כל מי שהסיע ילדים במכונית זוכר שנוזל שמורכב ממים שבהם מומסת מעט אבקת כביסה הוא פתרון שימושי לניקוי בכלל וניקוי של כתמי מזון בפרט, אבל זה יכול לעבוד בעיקר על בדי ריפוד ומשטחי בד – ובכל מקרה מומלץ לנסות על קטע קטן לפני שמתלהבים על כל המושב. אפשר להשתמש במגבונים – בעיקר על חלקי פלסטיק ומתכת, אבל כדאי לזכור שלרוב סוגי המגבונים – למעט כאלה שמוגדרים כמתכלים – יש תרומה שלילית לסביבה. אגב, למגבונים לא רפואיים אין כמעט ערך במניעת העברת מחלות, אבל הם מאד שימושיים לצורך ניגוב פיית התדלוק של משאבל הדלק לפני ואחרי תדלוק.
מי שבאמת רוצה לחסל את גורמי המחלות יצטרך להפשיל שרוולים, לקנות חומר ניקוי ייעודי, אנטי בקטריאלי, ולהשתמש בו אחת לכמה שבועות או חודשים כדי לנקות היטב את תא הנוסעים וסביבת הנהג. ישנם חומרים שונים למשטחים שונים – חלקם מיועדים לפלסטיק ואחרים לבד – אבל כמעט כולם דורשים לעבוד במקביל עם מברשת מתאימה או סמרטוט, לאפשר להם לפעול את פעולתם במשך מספר דקות ואז לנגב אותם.
