העונה הונדה מצליחה לגבור על ימאהה. מתוך 11 מרוצים שנערכו העונה, הונדה זכתה בשבעה מרוצים ואילו ימאהה בארבעת הנותרים. על הנייר המסלול בברנו שבצ'כיה היה אמור לספק לימאהה יתרון ואף גרם לרבים לקוות לשינוי במומנטום, אבל כבר במקצה הדירוג ניתן היה להבין שעם תיאוריה זו יש בעיה כשרוכב קבוצת הלוויין של ימאהה, קאל קראטשלאו, התגלה כמהיר ביותר. בסופו של מרוץ, למרות הציפיות לשינוי, שוב היתה ידיהם של רוכבי הונדה על העליונה, כשבראשם מארק מארקס הספרדי.
לאור ביצועים אלה עולה השאלה המתבקשת, האם מארקס הוא הרוקי הטוב ביותר בהיסטוריה? ללא צל של ספק, כן, הרי אי אפשר להתווכח עם הסטטיסטיקה. השליטה שלו באופנוע ובמסלולים מרשימה, מפחידה, מעוררת השראה. מתברר שקבוצת הונדה הצליחה למצוא יהלום והיא טורחת ללטש אותו בעדינות כשהפעם, בניגוד לפרויקט הבלתי נגמר על שם דני פדרוסה, הם יקצרו את הפירות ולא יתייבשו שנים.
מארקס שלראשונה מתחרה בסבב מוטו GP, עוד לא מחובר בצורה טוטאלית לאופנוע עליו הוא רוכב. הוא גם חסר ניסיון כשחלק מהמסלולים בסבב ה-GP הוא ראה רק בטלוויזיה. אבל היכולת המנטאלית שלו להצליח להתמודד עם הלחץ מעוררת התפעלות. מילד (הוא רק בן 20) שאסף דגמי אופנועים של רוסי, הוא הפך לרוכב אדיר שמאיים לשלוט בקטגוריית מוטו GP. ההקבלה לעידן מיכאל שומאכר ופרארי בפורמולה 1, פשוט מתבקשת.
יכולותיו הטכניים של מארקס מצליחות להכניס ללחץ עצום את סגניו, דני פדרוסה וחורחה לורנסו (בהתאמה). לא פעם השניים בוחנים את גבולותיהם, לעיתים מעט יותר מדי, ואז התוצאה היא פציעות והחמצת מרוצים.
נותרו שבעה מרוצים עד תום העונה ולמארקס יתרון של 26 נקודות. עכשיו תורם של פדרוסה ולורנסו, להפעיל על מארקס לא סתם לחצים אלא מכבש של לחצים כי בינתיים הילדון נראה שליו למדי – שימו לב שהוא כל הזמן מחייך.
ולסיום, ולנטינו רוסי ממשיך לעשות את העבודה, כלומר לשמח את הקהל. הפעם זה קרה שהצליח לחצות את קו הסיום 77 אלפיות השנייה לפני אלבארו באוטיסטה. אמנם המאבק היה על המקום הרביעי, אבל עדיין רוסי שווה את הכסף.
