במציאות הישראלית אין כרגע שום תועלת כלכלית ברכישת רכב חשמלי טהור כאשר אין אפשרות להתקין עמדת טעינה פרטית בבית או במקום העבודה, וזאת בין השאר מפני שעלויות הטעינה הציבורית גבוהות והנגישות לעמדות כאלה לא תמיד מובטחת.

מצבם של מי שרוכשים כלי רכב היברידים-נטענים אולי נראה פחות קריטי בהקשר של עמדת טעינה, אבל זאת אשליה אופטית. דווקא הם אלה שזקוקים להרבה יותר טעינות מאשר בעלי רכב חשמלי – מפני שהסוללה ברכב שלהם קטנה יותר. אחרי הכל – מה הטעם לרכוש רכב שהיתרון שלו הוא נסיעה "חשמלית" אם אי אפשר לטעון אותו?

רוב תושבי הערים מתגוררים בבניינים משותפים, וגם כאשר יש חניות בשטח הבניין, ואפילו חניות "רשומות בטאבו" – הליך התקנת עמדה פרטית עלול להסתבך בגלל אהבת חינם של שכנים, או בגלל בירוקרטיה וקושי טכני.

החדשות הטובות הן שבשנים האחרונות בוצעו שינויי חקיקה חשובים, וגם התחרות בין מתקיני עמדות טעינה עושה את שלה. כך הפך תהליך ההתקנה של עמדה פרטית לקל וברור מאי פעם בעבר. המדריך שלפניכם מבוסס על הנחיות ממשלתיות רשמיות ועל פסיקות עדכניות, והוא מוליך אתכם צעד אחר צעד בדרך להתקנה נכונה, חכמה, בטוחה וחוקית של עמדת טעינה ביתית.

בשנת 2022 נכנס לתוקף תיקון לחוק המקרקעין אשר מסדיר התקנת עמדת טעינה בסמוך לחניה משותפת, ובשנה שעברה – כעשור לאחר תחילת מהפכת הרכב החשמלי בישראל – עברה בקריאה ראשונה בכנסת הצעת חוק ממשלתית שנועדה "לייצר ודאות ולהפחית סכסוכי שכנים" בנושא.

כחודש לאחר מכן, ביוני 2024, פרסם משרד האנרגיה להערות הציבור את טיוטת ה"מדריך להקמת עמדות טעינה בבתים משותפים", וזאת כדי לסייע לבעלי דירות ולוועדי בתים להכיר את זכויותיהם ואת התהליכים הביורוקרטיים הנדרשים.

הזירה המשפטית – מה אומר החוק?

המצב החוקי בישראל, נכון לשנת 2025, מבחין בין בתים שבהם מקומות החניה "רשומים בטאבו", כלומר שהם משויכים באופן פרטני לדירה ספציפית, לבין מקומות חניה שאינם מיועדים לדירות ספציפיות.

כמובן שהמצב הראשון הוא הפשוט יותר, והצעת החוק החדשה קובעת שבעל נכס רשאי להתקין עמדת טעינה חשמלית בחניה פרטית שצמודה לדירתו גם ללא הסכמת שאר בעלי הדירות. עם זאת, ישנם מספר תנאים שמטרתם שמירה על הבטיחות של כלל הציבור ועל חזות הבניין, ויש מספר דרישות חוקיות שחשוב לעמוד בהן אם לא מחפשים צרות.

ראשית, 45 ימים לפני מועד ההתקנה המתוכנן יש להודיע על כך בכתב לוועד הבית, ואפשר לעשות את זה פשוט באמצעות מסירת מכתב קצר, ובמקביל גם לתלות מודעה קטנה על לוח המודעות של הבניין או במקום גלוי.
יכול להיות שישנם שכנים שהרעיון הזה "לא יבוא להם טוב", אבל זאת בדיוק מסוג הבעיות שכדאי לפתור לפני ולא תוך כדי או בדיעבד. בסופו של דבר החוק איתכם, לכן עדיף להיות חכם מאשר צודק. כאשר פועלים באופן גלוי מתחילים את כל התהליך "בידיים נקיות" וזה ייזקף לזכותכם בכל מקרה של בעיה.

לפני שבוחרים את עמדת הטעינה ואת המתקין חשוב להקפיד שתובטח לכם התקנה מקצועית שתבוצע על ידי חשמלאי מוסמך בהתאם לכל תקנות הבטיחות בחשמל. ייתכן שתקבלו הצעות קצת יותר זולות מכל מיני "חאפרים" – אבל זאת דוגמה מצוינת לחיסכון שעולה ביוקר: התקנה לא מקצועית תסבך אתכם בעתיד לא רק בחובות ובאחריות משפטית אלא גם בעלויות ביטוח גבוהות ואולי אף תיאלצו לפרק את ההתקנה. עדיף לחסוך על-ידי סקר שוק יסודי מאשר לבחור ב"זול שעולה ביוקר".

חובתו החוקית והמקצועית של המתקין לבצע את ההתקנה בדרך ששומרת על ערך ועל חזות הרכוש המשותף ולא פוגעת בו. זה חשוב עבורכם כבעלי נכס, וימנע כל סכסוך מיותר בין השכנים. כאמור – זאת גם חובה חוקית.

אם החניה בבניין לא מוגדרת בטאבו המצב מורכב יותר, היות שההתקנה כרוכה בשימוש ברכוש המשותף. במקרה כזה נדרשת הסכמה של לפחות 51% מבעלי הדירות בבניין, והדרישה הזאת – לפי האגודה לתרבות הדיור – מאזנת בין היתרון לבעל הדירה הספציפית לבין הנטל שמוטל על שאר בעלי הדירות, למשל ביצירת עומס על תשתית החשמל המשותפת ומפני שזה עלול למנוע בעתיד מבעלי דירות אחרים אפשרות להתקנה דומה.

תפקיד ועד הבית, במקרה של חניה פרטית בטאבו עם חיבור למונה פרטי, אינו לאשר או לדחות את עצם הזכות להתקנה אלא לוודא שאופן הביצוע עומד בכללי הבטיחות, לא פוגע אסתטית בבניין ולא מפריע לרכוש המשותף.
הוועד רשאי להציב תנאים סבירים כמו דרישה להצגת פוליסת ביטוח ייעודית. במקרה של התנגדות בלתי סבירה מצד הוועד או השכנים אפשר לפנות למפקח על רישום המקרקעין, שהכרעותיו, כאמור, נוטות לטובת המתקין כל עוד פעל כשורה.

בתכל'ס: איך מתחברים לחשמל?

גם מבחינת החיבור לרשת החשמל יש אפשרות פשוטה – שלא תמיד זמינה – ואפשרות מורכבת יותר.

נתחיל במצב הפשוט שבו קיימת אפשרות לחבר את עמדת הטעינה אל מונה החשמל הספציפי של הדירה. פתרון זה הוא הקל יותר גם מבחינת יחסי שכנים, וגם מבחינת ההתנהלות מול חברת החשמל ותשלומי החשבון – מפני שעלות הטעינה מתווספת ישירות לחשבון הפרטי שלכם.

בבתים חדשים מותקנת תשתית החשמל ושעוני החשמל בסמוך לחניונים, ושם גם נמצאים "חדרי חשמל" שאליהם קל להתחבר. בבתים ותיקים יותר נדרשת התקנת כבל חשמל שמטפס עד לארון החשמל הקומתי, שם הוא מחובר ללוח של דירה ספציפית או לארון קומתי שבו מותקן "לוח חלוקה". בכל מקרה אלה פעולות שחייבות להיות מבוצעות על-ידי חשמלאי מוסמך, ולעיתים גם בתיאום עם חברת החשמל.

כאשר אין אפשרות לחבר את עמדת הטעינה ללוח החשמל של דירה ספציפית נדרש חיבור ללוח חשמל משותף של הבניין. לצורך זה יש להתקין מונה חשמל נפרד (מונה-משנה) שימדוד את הצריכה של עמדת הטעינה ולפי זה לשלם לוועד הבית על הצריכה של העמדה. אפשר גם להיפך: אם עמדת הטעינה היחידה בבניין היא שלכם – ייתכן שהדבר הפשוט הוא להעביר את חשבון החשמל על שמכם ולהתקזז עם ועד הבית על צריכת החשמל של הבניין.

כדי לבחור את המתקין שהכי מתאים לכם כדאי להתחיל בבדיקת תוקף הרישיון שלו, ואת זה אפשר לבצע באתר האינטרנט של משרד העבודה. מאוד חשוב לוודא שלמתקין יש ביטוח אחריות מקצועית שמכסה נזק שייגרם במהלך העבודה.

מומלץ לבדוק עם המתקין כמה ניסיון יש לו ולבקש לראות התקנות קודמות או לקבל המלצות של לקוחות, במיוחד בבניינים משותפים. לאחר מכן קבלו ממנו הצעת מחיר מפורטת בכתב, שכוללת פירוט מלא של כל העלויות כדי להימנע מויכוחים מיותרים במורד הדרך. חשוב גם לדעת מראש מה כוללת האחריות והאם היא חלה רק על עבודת ההתקנה או גם על הרכיבים שהותקנו.

וכמה זה עולה?

מחיר עמדת הטעינה עצמה נע בדרך כלל בין 1,500 ל-4,000 שקלים בתלות במותג, בהספק הטעינה ובתכונות שלה (שליטה באמצעות אפליקציה שמאפשרת תזמון טעינה וכיוצ"ב).

העלות ה"כבדה" יותר עשויה להיות ההתקנה מפני שהיא תלויה במרחק בין מקום החניה לבין לוח החשמל שאליו היא תחובר ובמידת המורכבות של העבודה. רוב המתקינים מפרסמים מחיר בסיסי שנע בין 1,000 ל-2,500 ש"ח אלא שלרוב צמודה אליו כוכבית שמזכירה שמדובר בהתקנה במרחק קצר מאוד של כ-10 מטרים מלוח החשמל ובלי קידוחים או חציבות. בבניין מגורים רגיל זה תרחיש כמעט בלתי אפשרי מפני שהחניה ממוקמת לרוב במרחק של עשרות מטרים, ולעיתים מספר קומות, מלוח החשמל הדירתי. במילים פשוטות אם מתקין אחד מבטיח 10 מטרים ומתקין אחר מדבר איתכם על מרחק התקנה סטנדרטי של 25 מטרים – רק הפרש המרחק יכול להתבטא בסכום גדול ממחיר הבסיס של ההתקנה כולה.

בנוסף, הפרש העלויות בין מתקינים שונים ובין התקנות שונות (50 עד 200 שקלים למטר בתלות בעובי הכבל ובמתקין) יכול להגיע ל-1,500 שקלים לכל 10 מטרים של מרחק. גם זה אומר שאין משמעות לאותו "מחיר בסיס" להתקנה. כל עוד שלא מדובר בהתקנה מאוד פשוטה עם קו ראיה בין העמדה ללוח החשמל – הדרך היחידה לדעת מה יהיה מחירה הסופי של התקנה היא לקבל הצעת מחיר סופית ומפורטת לאחר ביקור של מתקין במקום.

הוספת מונה משנה יכולה להוסיף עוד 300-500 שקלים למחיר הסופי אבל מה שבאמת עלול לייקר את כל העסק הוא מורכבות ספציפית באתר – למשל צורך בביצוע חציבה מסובכת או הוספת אביזרים לכיסוי ההתקנה.

אם נדרשת עבודת תשתית וחציבה, עלות החפירה של תעלה באדמה (בבית פרטי) יכולה להיות בין 150-200 שקלים למטר. חציבה או קידוח בבטון/אספלט (נפוץ בחניונים תת-קרקעיים) עשויה להגיע ל-200-500 שקלים למטר, ואילו הרמת אבנים משתלבות והחזרתן למקום עלולה לעלות בין 200-500 שקלים למטר.

אם בדירה אין עדיין חיבור תלת פאזי, שהופך לסטנדרטי בבתים רבים גם בלי קשר לרכב חשמלי, כדאי מאוד לשדרג את חיבור החשמל הביתי. התשלום לחברת החשמל תמורת הגדלת החיבור נע בין 3,000-5,000 שקלים, ובנוסף לכך נדרשת עבודת חשמלאי שעולה בין 1,500 ל-5,000 שקלים בהתאם לתיקונים ושדרוגים שצריך לבצע בדירה כדי לקבל אישור תקינות של חשמלאי מוסמך.

5 שאלות שכולם שואלים (והתשובות המלאות)

שאלה 1: האם אוכל להתקין עמדת טעינה פרטית, ומה לגבי הסכמת השכנים?

השורה התחתונה היא שהחקיקה והפסיקה לצידכם ובניגוד לעבר – כאשר נדרשה הסכמה של 100% מבעלי הנכסים בבית משותף – כיום נדרשת הסכמה של 51% בלבד.

המודעות הציבורית, ובפרט של ועדי בתים רבים, עדיין לא הדביקה את קצב השינויים ולכן – לפני שיוצאים לדרך – כדאי להצטייד במידע הרלוונטי ולדון עם השכנים באופן רגוע ושקוף.
כל עוד שאתם פועלים לפי הכללים השיח השתנה מ"האם מותר לי?" ל"כך אני מתכוון/ת לעשות זאת את זה נכון".

האגודה לתרבות הדיור – התקנת עמדת טעינה

שאלה 2: כמה עולה להתקין עמדת טעינה ביתית?

השורה התחתונה נקבעת בעיקר בהתאם לאופי ההתקנה (מרחק מלוח חשמל, מורכבות חציבה וכיוצ"ב) אבל גם מן הבחירה בעמדה עצמה. כדי להעריך את העלות הסופית צריך לקחת בחשבון:

שאלה 3: האם להתקין עמדת טעינה בהספק של 11 או 22 קילוואט?

טעינה ביתית בזרם חילופין (AC) בהספק של 22 קילוואט קיימת והיא שונה מטעינה ציבורית בזרם ישר (DC). הספק של 22 קילוואט בזרם חליפין הוא כיום ההספק הגבוה ביותר לטעינה ביתית שמוזן משקע תלת-פאזי עם 32 אמפר.

כדי לנצל טעינה בהספק כזה חייב הרכב עצמו לכלול מטען פנימי (On-Board Charger) שתומך בהספק בו. עמדות AC בהספק של 22 קילוואט נפוצות באירופה ומשמשות במקרים רבים כלי רכב יוקרתיים וגם כלי רכב מסחריים, ובאופן טבעי משך הטעינה בעמדה כזאת מתקצר בחצי ביחס לעמדה שמספקת 11 קילוואט.

העניין הוא שנכון להיום יש מעט מאוד כלי רכב בישראל שיכולים ליהנות מהספק כזה ורוב כלי הרכב החשמליים תומכים בקצב מירבי של 7.4 עד 11 קילוואט. לכל אלה לא תועיל עמדת 22 קילוואט.

בעוד ששני סוגי העמדות דורשות חיבור חשמל תלת-פאזי, התקנת עמדת 22 קילוואט דורשת תשתית חזקה יותר ולעיתים גם שדרוג של חיבור החשמל מול חברת החשמל. בנוסף, עלות עמדת 11 קילוואט נעה סביב 1,500–4,000 שקלים (לא כולל התקנה), ואילו עמדת 22 קילוואט יכולה לעלות סביב 5,000 שקלים. בנוסף, רוב בעלי הרכב טוענים את הרכב בבית במהלך הלילה ובשעות השפל של תעריפי החשמל, לכן עמדת 11 קילוואט תספק את הצרכים שלהם בלי בעיה.

מצד שני, היות שלא מתקינים עמדה פרטית בכל יום, למה לא להיערך לעתיד? כבר כיום יש מספר לא מבוטל של דגמים שיכולים ליהנות מטעינה מהירה יותר ובעתיד זה עשוי להיות הסטנדרט, אז למה לא להיערך לכך?

שאלה 4: מה עושים אם הרכב לא נטען או שהטעינה איטית מאוד?

כדי לאתר את הסיבה צריך לבצע בדיקה "מהקל אל הכבד", ולהתחיל בבדיקת החיבורים הפיזית של כבל הטעינה. חיבור רופף עלול לגרום לתקלות ואף לשריפה.

אם טוענים בעמדה ציבורית או משותפת כדאי לבדוק באפליקציה הייעודית אם היא מדווחת כתקינה וזמינה, ובמידת הצורך להתקשר אל מוקד השירות הרלוונטי.

כדאי לבדוק ברכב ובאפליקציה שלו או הוגדרה שעת טעינה עתידית אשר מונעת טעינה מיידית. לאחר מכן נסו לנתק את הכבל, להמתין דקה ולחבר מחדש. לעיתים הבעיה תיפתר באמצעות RESET של התקשורת בין הרכב לעמדה.

אם הבדיקות הראשוניות לא פתרו את הבעיה כדאי לבדוק את כבל הטעינה לכל אורכו ולחפש סימני נזק פיזי כמו שחיקה, כיפופים או פינים עקומים. במידת האפשר נסו להשתמש בכבל אחר.
נסו לטעון את הרכב בעמדה אחרת שידוע לכם שהיא תקינה. אם הרכב נטען שם בהצלחה אזי הבעיה היא בעמדה הקודמת ולא ברכב.

אם נראה שהעמדה לא טוענת כלל גשו אל לוח החשמל בבית ובדקו אם מפסק עמדת הטעינה קפץ. אם מרימים אותו והוא קופץ שוב ושוב יש להפסיק את הניסיונות ולהזמין חשמלאי באופן מיידי.

טעינה איטית יכולה להיגרם גם בגלל מזג אוויר חם או קר במיוחד, כאשר מערכת ניהול הסוללה של הרכב (BMS) תאט את קצב הטעינה כדי להגן על הסוללה.

בבניין עם מערכת ניהול עומסים עשוי קצב הטעינה שלכם להיות מוגבל באופן זמני כדי לאפשר גם לרכבים אחרים לטעון במקביל.

אם נדלקת נורת התרעה על לוח המחוונים (למשל, אייקון של צב או סוללה) או שמתקבלת הודעת שגיאה באפליקציה, סביר להניח שהתקלה היא ברכב עצמו. ייתכן שזאת תקלה במערכת ניהול הסוללה (BMS), במטען הפנימי של הרכב או בסוללה עצמה. תקלות אלה דורשות אבחון וטיפול במוסך מורשה.

שאלה 5: האם צריך לעשות ביטוח נפרד לעמדת הטעינה הביתית?

רבים טועים להניח שביטוח הבית או הדירה שלהם, או ביטוח הרכב, מכסה גם את עמדת הטעינה וזאת טעות שעלולה לעלות ביוקר. עמדת טעינה היא מתקן חשמלי בהספק גבוה שפועל למשך שעות ארוכות ויוצר סיכוני שריפה, קצר חשמלי, ונזק לרכוש של צד שלישי (מכוניות אחרות, מבנה הבניין). סיכונים אלה עלולים שלא להיות מכוסים בביטוח דירה סטנדרטי.

פוליסת ביטוח ייעודית לעמדת טעינה מורכבת מכיסוי נזק רכוש לעמדה עצמה – למשל למקרה של נזק פיזי כתוצאה מאש, גניבה, ונדליזם, פגיעת רכב אחר, נזקי טבע ועוד, וחשוב יותר – האחריות לצד שלישי שמכסה נזקים שעלולים להיגרם על-ידי המתקן עצמו – למשל קצר בעמדה שגורם לשריפה. תקרת הכיסוי של פוליסות ייעודיות גבוהה משמעותית מפוליסות לביטוח דירה ויכולה להגיע גם ל-10 מיליון שקלים.

בהתאם לעלויות ולהמלצות של סוכן הביטוח מומלץ לרכוש פוליסה ייעודית לעמדת הטעינה, אבל יש מי שממליצים על הרחבה של פוליסת ביטוח הדירה עם כיסוי ייעודי כנספח לפוליסה הקיימת. במקרה כזה חשוב לוודא מול חברת הביטוח את גבולות האחריות ואת סעיפי ההחרגה.

עלות פוליסת ביטוח ייעודית משתנה בין חברות הביטוח ותלויה בהיקף הכיסוי. מומלץ לבצע סקר שוק.

ארבעה טיפים לקינוח

לאחר שהתגברתם מעל המשוכה המשפטית ובחרתם בפתרון הטכני שמתאים לכם חשוב ליישם ארבעה כללים שיבטיחו תהליך התקנה פשוט ובטוח:

1. בדקו מראש שאתם מדברים רק עם חשמלאי מוסמך. חוק החשמל מחייב שהתקנת עמדת טעינה תבוצע על ידי חשמלאי מוסמך, ועדיף לוודא מראש שזה לא רק בעל תעודה אלא אדם עם ניסיון ספציפי בהתקנת עמדות טעינה. בקשו לראות רישיון בתוקף.

2. דברו עם סוכן הביטוח שלכם: עוד לפני שמזמינים התקנה של עמדת טעינה חשוב לוודא שהתהליך כולו מבוטח. דברו עם סוכן הביטוח שלכם וגם עם סוכן הביטוח של הבניין (או עם חברת הביטוח המבטחת). חשוב לוודא שקיים כיסוי ביטוחי לנזקים פוטנציאליים מעמדת הטעינה או מן הרכב החשמלי, ורצוי גם שיהיה לכם כיסוי לנזקים שעלולים להיגרם לכם. הפסיקה המשפטית כיום היא שזכותו של ועד הבית לדרוש שלבעל עמדת טעינה תהיה פוליסת צד ג' ייעודית לרכב חשמלי.

3. שקיפות וערבות הדדית: למרות שהחוק לצידכם כדאי להתנהל באופן גלוי ושקוף עם ועד הבית ועם השכנים כדי לצמצם חיכוכים. תסבירו להם את התהליך, תדגישו שכל העלויות משולמות על ידיכם, תציגו את היתרונות לטווח ארוך כמו עליית ערך הנכס לכלל הדיירים, ותזכירו שבעתיד גם שכנים אחרים ירצו להתקין עמדות כאלה לעצמם.

4. חתמו על הסכם: האגודה לתרבות הדיור מציעה הסכם לדוגמה להתקנת עמדת טעינה. מומלץ בחום להשתמש בו כדי להסדיר את כל ההיבטים מול נציגות הבית.
התקנת עמדת טעינה פרטית לרכב חשמלי בבית משותף דורשת הכנה אבל היא ממש לא מסובכת. תבינו את הזכויות ואת החובות שלכם, בחרו את הפתרון הטכני הנכון, תתנהלו באופן שקוף וחברי מול שכנים ובעלי מקצוע, וכך תימנעו מתסבוכות ועלויות מיותרות.

יש לכם ניסיון וטיפים נוספים בנושא התקנת עמדות טעינה פרטיות? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com ונשלב אותם במדריך.

לקריאה נוספת:

כך תנהגו נכון ברכב חשמלי: מדריך מלא לטווח מקסימלי ולסוללה בריאה

מה זה חשמל? שמונה מונחים שכל בעל רכב חשמלי חייב להכיר

12 שנים לקריסת בטר פלייס: תזמון גרוע או כישלון ידוע מראש?