בני אדם, מעצם טבעם, מחפשים כל הזמן ריגושים חדשים. מה שהיה מרגש ומסעיר רק אתמול הופך היום לשגרתי ומשעמם, וכך קורה גם בפלח השוק של רכבי שטח ספורטיביים.
לפני כעשור נחשף העולם לפולאריס 'רייזר' אשר שינה את כללי המשחק והחליף את הריגוש מטרקטורונים ספורטיביים. רייזר העניק לפלטפורמת ה-SBS ("אחד ליד השני") אשר שימשה עד לאותה נקודה בזמן בעיקר כלי עבודה וכלים חקלאיים, את יכולות נסיעת השטח שאיפיינו עד אז רק טרקטורונים. ההצלחה הייתה מיידית, והשטח התמלא ברייזרים – מה שכמובן לא נותר ללא תגובה מצד המתחרים.
קאן אם, הענק הקנדי, הגיבה עם 'קומנדר', ארקטיק קאט עם 'וילדקאט' ומן העבר השני שיפרה פולאריס את 'רייזר'.
נפחי המנוע גדלו, נוספו מגדשי טורבו, והופיעו גם גרסאות ארבעה מושביות כדי שכל המשפחה תוכל לחגוג יחד.
בעוד שהקונספט המקורי של 'רייזר' נשמר הורחבו היכולות ומעטפת האפשרויות והריגוש.
אלא שקאן אם, שלא הצליחה להעתיק את ההצלחה של רייזר עם 'קומנדר', הציגה כעבור מספר שנים את סדרת 'מאבריק' הקיצונית יותר, אשר הייתה פחות שימושית אבל התאפיינה בעיצוב שטח טוטאלי והונעה באמצעות מנוע מוגדש טורבו ובועט. גם זה לא הספיק, ומכיוון שהקנדים לא רצו למתוח את המעטפת אלא ליצור משהו חדש – הם החליטו להיות עוד יותר קיצוניים.
זה הרקע שלתוכו נולד בשנה שעברה מאבריק X3, כלי שנכנס לכאורה להגדרה של SBS אבל שונה מאד מכל מה שהיה לפניו.
X3 שואב השראה מרכבי הבאגי שמתרוצצים במירוצי הבאחה האמריקנים והוא גם בנוי בהתאם.
המבנה הכללי שלו מבוסס על שלדת צינורות עם כלוב בטיחות גדול, הגלגלים נמצאים בקצות המרכב למען זוויות גישה ונטישה אופטימליות, ונקודות העיגון של בולמי הזעזועים גבוהות ככל שאפשר לטובת מהלך מתלה מרבי. בתוך השלדה, בין הציר האחורי למושבים, הוצב מנוע טורבו-בנזין תלת צילינדרי בנפח 900 סמ"ק אשר מייצר 154 כ"ס ו-15.6 קג"מ של מומנט.
המשקל העצמי נע בין 670 ל-720 ק"ג בהתאם לגרסה, לכן יחס המשקל/הספק טוב במיוחד.
X3 מוצע בשלוש גרסאות: R היא הגרסה ה"שפויה" (אם כי הכל כמובן יחסי), DS משדרגת את החבילה עם מתלים מתכווננים וצמיגים בקוטר גדול יותר (29 אינטש), ומעל אלה מוצעת גרסת XRS (הפסיכוטית) עם מערך קפיצים וזרועות מתלה עבים ומחוזקים, בולמי זעזועים בעלי מהלך ארוך יותר, מרווח גחון של 38 ס"מ, צמיגי ענק בקוטר 30 אינטש ומעל הכל: עיצוב שנראה כאילו שהנוסע השמיני פוגש את הטורף במדבר מואב.
עם שלוש הגרסאות נפגשנו לפני כחודשים בהשקה הסטטית, וכעת השתתפנו גם בהשקה דינאמית על מסלול שטח מדברי לאורך כ-160 ק"מ בין מכתש רמון לאילת, וכך התוודענו גם ליכולות האמיתיות של הכלים. מסלול הנהיגה כלל שבילים פתוחים, שבילים זרועי מהמורות, מעברים טכניים ומסלול רווי תלוליות לאורך ציר הנפט.
160 ק"מ אולי נשמעים הרבה אבל לצורך נהיגה על X3 זה לא מספיק, וזאת מכיוון שהדבר הזה פשוט עף בשטח במהירויות פסיכיות.
אנשי קאן אם טוענים לתאוצה של 5 שניות מ-0 ל-97 קמ"ש, כלומר יותר מהר מסובארו STI, ואכן מדובר בתאוצה משכרת. כל סחיטת מצערת מדביקה את הגב למושב ומשגרת את X3 קדימה, עם קצב צבירת מהירות שלא מתמתן גם מעל 100 קמ"ש.
מכאן והלאה הכל תלוי באומץ של הנהג: X3 מסוגל לשייט בקלות על שבילי המדבר במהירויות אוטוסטרדה, וזאת לא רק באמצעות המנוע אלא בעיקר בזכות מתלים שמגהצים את השטח בנונשלנטיות: קפלים, אבנים ובורות נבלעים תחת צמיגיו של X3 במהירויות שהיו מפרקות כלי SBS אחרים.
מעבר לגרסת XRS מעצים את החוויה המטורפת לכשעצמה במידה רבה: מהלך מתלים ארוך עוד יותר וסרן קדמי רחב מאפשרים למתוח את מעטפת הביצועים כאשר המאבק האמיתי הוא לא בין XRS לשטח אלא בינו לבין האומץ והיכולות של הנהג. עם זאת, הקלות שבה הכלי מתקל שטחים קשים ומגיע למהירויות מסחררות מחניפות לנהג אבל גם עלולה לקחת אותו בקלות אל מעבר ליכולות שלו.
מן ההיבט הזה יש יתרון לדגמים האחרים, שמתגלים כחדים יותר ומעט פחות משככים, וכך הם מאותתים לנהג שהוא מתקרב למגבלות.
לשלוש הגרסות יש היגוי מתוגבר חשמלית עם שלושה מצבי קושי, ואפשר לבחור ביניהם בלחיצת כפתור ותוך כדי תנועה. אלא שגם במצב התגבור הנמוך ביותר מתקבל היגוי קליל מידי, מה שאמנם מקל על הנהג ובעיקר על שרירי הידיים שלו, אבל מכהה את החושים והופך את המלאכה לקלה מידי. אני הייתי מעדיף היגוי כבד יותר כדי להעצים את החיבור עם הכלי.
סוף הדרך
ההפתעה הגדולה של היום חיכתה לנו בסופו, בעיקר מכיוון שציפיתי שנהיגה אגרסיבית על פני תוואי שטח ארוך ומפרך יתנו בי את אותותיה. בתום יום של נהיגה מפרכת ירדנו כולנו מן הכלים טריים ורעננים, ורובנו היו עולים עליהם מיד מחדש כדי לחזור את כל הדרך צפונה.
מאבריק X3, בשלוש גרסאותיו, מספק כמויות אדירות של כיף, הוא מחניף לנוהג בו ומעניק תחושה שהוא יכול להתייצב כאן ועכשיו על קו הזינוק של ראלי דקאר ולהביט בלבן של העיניים לנאסר אל עטיה, סטפן פטרהאנסל וחבריהם. אלא שכלי כזה מציע מהירויות ויכולות גבוהות הרבה מעבר לאלה של נהג ממוצע ולא מיומן, וזה עלול לכאוב מאד למי שלא ידע לרסן את עצמו ולשים גבולות.
מה שעוזר קצת בסינון הוא המחיר הגבוה של הכלים: בין 160 ל-200 אלף ש"ח, בהתאם לגרסה, וזה עוד לפני תוספות.
חשוב לזכור שלמאבריק ודומיו אסור לנוע על כביש ציבורי ולכן יש להוסיף למחירו גם את העלות של עגלה וחיבור לרכב שיוכל לנייד אותו.
ספק גדול אם מכשולים אלה יעמדו בדרכו של X3 להצלחה: שוק ה-SBS מוכיח שבכל פעם שהכלים מקצינים ומתייקרים הביקוש להם גובר, והשאלה היחידה היא כמה זמן X3 ימלוך בטרם יגיע הבחור החדש בעיר, אשר יעלה את הרף פעם נוספת.
צילומים: רונן טופלברג
