כאשר ב.מ.וו. השיקה לפני שמונה שנים את i3 – מכונית עירונית חשמלית טהורה שנבנתה "מדף נייר חלק", היו לא מעט יצרניות רכב שזלזלו ביוזמה שלה והיו להן טיעונים מוצקים מאד כאשר הסבירו שאנשי בוואריה מהמרים הימור שגוי וטועים טעות גדולה. אנשי בוואריה, לעומת זאת, הסבירו בביטחון רב שעתיד הרכב נחלק בין כלי רכב עירוניים, שיונעו באמצעות הנעה חשמלית, לבין כלים בינעירוניים שיונעו באמצעות הנעה מימנית. הם אמנם לא נקטו במפורש ביום הדין של מנוע הבעירה – אחרי הכל "מנועים" הם חלק לא נפרד משם החברה, מן ההיסטוריה ומן הגאווה שלה – אבל ללא ספק מיצבו את עצמם כסמן ימני ומוביל בדרך לרכב חשמלי.
i3 הייתה מכונית פורצת דרך בשעתה, מפני שבשונה מכל מכונית חשמלית שקדמה לה – היא תוכננה מראש ומלכתחילה כמכונית חשמלית טהורה (אמנם עם אפשרות להארכת טווח באמצעות גנרטור). בזכות זאת היא לא סחבה על גופה את כל המגבלות של מכוניות קונבנציונליות שהוסבו להנעה חשמלית, והיא התהדרה בשלדת אלומיניום ייעודית וקלה, במרכב קל שבנוי מסיבי פחמן ושרף פולימרי, ובעיצוב תא נוסעים שממקסם את המרחב הפנימי.
שמונה שנים לאחר מכן, כאשר בוחנים את היצע כלי הרכב החשמליים בעולם קשה להאמין שב.מ.וו – אחת החברות הטכנולוגיות המובילות בתעשיית הרכב – כמעט ולא נמצאת "שם". לקבוצת פולקסווגן יש כבר פלטפורמה מודולרית ייעודית לרכב חשמלי שעליה בנויים מספר דגמים של פולקסווגן ושל סקודה (ובקרוב גם סיאט), יש לה מכוניות חשמליות מתוצרת אאודי, ויש גם תכנון לשתי פלטפורמות חשמליות חדשות נוספות. ליונדאי-קיה יש פלטפורמה חשמלית טהורה שעליה בנויים כבר דגמים ראשונים של שני המותגים, למרצדס יש שני דגמים חשמליים טהורים, ואפילו ליצרנית הרכב הסינית השאפתנית ג'ילי יש דגמים חשמליים שבנויים על פלטפורמה ייעודית.
נכון, בתוך פחות מחודשיים תתחיל ב.מ.וו. למכור באירופה את הקרוסאובר החשמלי iX, ובעקבותיו כבר מתחממת על הקווים i4 חדשה, אבל גם הקרוסאובר האופנתי וגם מכונית הסדאן הקלאסית מבוססות על פלטפורמת CLAR המודולרית של ב.מ.וו – שעליה בנויים כיום רוב דגמי החברה (בהם, בין השאר, סדרות 3, 4, 5, 6 ו-7 והקרוסאוברים שמבוססים עליהן). כמו מעט מאד יצרניות אחרות גם ב.מ.וו. מפתחת בעצמה טכנולוגיית סוללה ייחודית לה, אבל אחרי שהובילה את התחום עם מכונית חשמלית טהורה (כלומר כזאת שמבוססת על פלטפורמה שנועדה אך ורק לרכב חשמלי) קצת מביך לגלות שכיום היא בכלל לא נמצאת "על המפה". אגב, אם עוקבים אחר ביצועי המנייה של ב.מ.וו עושה רושם שגם המשקיעים מודאגים לנוכח ההסתמכות המוגזמת של ב.מ.וו על כלי רכב עם מנועי בעירה פנימית, כולל היברידיים.
כדי להבין את גודל הפיגור של ב.מ.וו (ולא רק שלה אגב) צריך לעקוב אחר פעולות שבוצעו ומבוצעות על-ידי פולקסווגן, ובראשן הסבת מפעלי ייצור גדולים לייצור של כלי רכב חשמליים שמבוססים על פלטפורמות ייעודיות, והבטחת מקורות של תאי סוללה וחומרי גלם לסוללות חשמליות.
לב.מ.וו. יש מספר קטן מאד של מפעלים בגרמניה, ארה"ב וסין, וברור שהיא לא יכולה להמר עם המוצרים הנוכחיים שלה על מה שיהיה או לא יהיה בעוד חמש או עשר שנים. אבל בזמן שב.מ.וו. בזבזה מאז תחילת הייצור של i3 ועד היום – טסלה כבר בנתה שני מפעלים לייצור רכב חשמלי בארה"ב, אחד בגרמניה ואחד בסין.
מה שיותר מטריד זאת העובדה שב.מ.וו. סיפרה לנו לפני 8 שנים שהרציונל מאחורי i3 הוא "לימוד תחום הרכב החשמלי", ובכלל זה הרצון להבין את התנהגות הלקוחות, את שיטות הייצור של רכב שבנוי במידה רבה מחומרים מורכבים, ואת תהליכי הייצור של מכונית חשמלית ושל רכיבי הנעה חשמלית (ב.מ.וו. פיתחה בעצמה את המנועים החשמליים וחלק ממערכת החשמל). אפשר (גם בלי להיות יותר מידי סרקסטיים) להבין שלב.מ.וו היה הרבה מה ללמוד, ושהם לוקחים בשיא הרצינות את החומר הנלמד – אבל אי אפשר להבין כיצד – ואם בכלל – יושמו כל התובנות האלה כעבור 8 שנים.
לקריאה נוספת:
מחשמלת: ב.מ.וו. חושפת את הגרסה הדו-גלגלית ל'טסלה'
טווח הנסיעה של ב.מ.וו. i3 החשמלית הוארך ב-50%
לפני כחודש, אחרי שמכרה יותר מ-200,000 מכוניות מדגמי i3 לדורותיהם, הפסיקה ב.מ.וו את מכירות הדגם הזה בארה"ב והחלה להכין את קהל לקוחותיה לקבלת iX החדשה. זה אמנם קרוסאובר אופנתי שיציע טווח נסיעה משוער של כ-600 קילומטרים, וכמה חודשים לאחר מכן צפויה תחילת המכירה של i4, שתהיה מכונית נוסעים בתצורת סדאן ותשמר את המסורת הספורטיבית של ב.מ.וו עם גרסאות ביצועים. אלא ששתי אלה, כאמור, הן לא מכוניות חשמליות טהורות, וככל הידוע ב.מ.וו תתרכז בשנים הקרובות דווקא במכוניות היברידיות (לאו דווקא נטענות).
מכוניות חשמליות טהורות חדשות מתוצרת ב.מ.וו. צפויות, במקרה הטוב, רק בשנת 2025, כלומר 14 שנים (!) אחרי שב.מ.וו. הציגה לראשונה את הקונספט של מכונית חשמלית כזאת, ו-12 שנים לאחר שהכניסו אותה לייצור סדרתי.
