מפעל הייצור האירופאי הראשון של טסלה, עם יכולת ייצור מרבית של כחצי מיליון מכוניות בשנה, נפתח אתמול (ג') לאחר עיכובים – אמיתיים או מדומים – בטקס שבו נמסרו 30 מכוניות 'מודל Y' ראשונות לידי בעליהן המאושרים.
המפעל של טסלה, ששמו הרשמי הוא Giga Berlin-Brandenburg, ממוקם לא הרחק מברלין והוקם בהשקעה של כ-5.5 מיליארד דולר. בשלב ראשון ייוצר בו רק 'מודל Y' של החברה, ואספקת דגם זה מגרמניה תקל מעט על הביקוש העצום באירופה ובמדינות מחוץ ליבשת, בהן גם ישראל.
מנכ"ל טסלה, אילון מאסק, מסר אתמול באופן אישי את המכוניות הראשונות לבעליהן. בטקס שנערך במקום ניצב לצידו הקנצלר החדש של גרמניה, אולף שולץ, ויש לשער שחלק מן המוזמנים שאינם גרמנים הרהרו בינם לבינם האם ממשלת גרמניה עשתה ככל יכולתה כדי לסייע לטסלה לקדם את המיזם החשוב הזה או להיפך.
אלא שטסלה – כמו טסלה – יכולה מצד אחד לקצור את השבחים וגם לבוא בטענות רק אל עצמה. כהרגלה בקודש, גם בפרויקט הזה הילכה החברה על חבל דק כאשר יצאה אל עוד פרויקט מגלומני בשיטה הישראלית המוכרת של "יהיה בסדר": אחד ממפעלי המכוניות הגדולים באירופה נבנה בזמן שיא תוך הסתמכות על מספר קטן מאד של הבטחות ואישורים רגולטוריים. כרגיל, גם פרויקט זה נהנה מאד מהפעלת רוח גבית חזקה של ציבור מעריצי החברה, אשר סייעה מול הביורוקרטיה והממסד הפוליטי הגרמני.
לא מן הנמנע גם ששמועות שנפוצו לאורך השנתיים האחרונות אודות עיכובים כאלה ואחרים בהקמת המפעל, וקשיים של אנשי טסלה מול הרשויות הגרמניות, הופצו במתכוון על-ידי אנשי החברה בשיטת "הפוך על הפוך" – גם כדי להסיט את הדיון מטסלה ולהפנות אותו לכיוונים אחרים, ובעיקר כדי לגרום לפקידים גרמנים לעשות את הבלתי אפשרי מבחינתם ו"לחתוך פינות".
בסופו של דבר גם הפעם עשתה טסלה כדרכה את "הבלתי אפשרי": לשם השוואה, לטסלה לקח 15 חודשים כדי להקים את המפעל שלה ליד שנחאי שבסין, שהוא מפעל בגודל די דומה, ובשעתו הודו בכירים סינים שאפילו במושגים שלהם מדובר בזמן שיא. הקמת המפעל בברלין ארכה בסך הכל 7 חודשים יותר, וזה מחזק את הרושם שכל הדיבורים אודות עיכובים נועדו לשרת מטרה.
מפה לשם, הפרויקט האירופאי העצום של טסלה, שהציב כעת בסמוך לברלין מפעל מודרני מתקדם מאין כמותו, הצליח בין השאר לכרות יער מקומי גדול (אם כי זה יער נטוע ולא יער טבעי) ולהזיז ממקומן אוכלוסיות של בעלי חיים נדירים – והכל על אפם וחמתם של שוחרי הגנת הסביבה. בשורה תחתונה, פחות משנתיים לאחר שנורתה אבן הפינה החל אתמול המפעל החדש להנפיק מכוניות, וכל הדיבורים על לחץ של יצרניות הרכב הגרמניות או הנוקשות הביורוקרטית של הפקידות המקומית לא החזיקו מים. א-פרופו מים, הוויכוח בין מנהלי המפעל לארגונים סביבתיים אודות צריכת המים של המפעל בתהליכי הייצור, וטיפול בשפכים, עדיין רחוקים מלהסתיים.
כדי להבין עד כמה מדובר בהישג ברמת ניהול פרויקטים צריך לדעת שטסלה תייצר בגרמניה לא רק את מודל Y אלא גם את רוב הסוללות שדרושות למכוניות האלה ולאחרות, וגם על עמידה באתגר הלא פשוט הזה – אשר דורש אישורים רגולטוריים נוספים – מגיע קרדיט. אגב, מסיבותיה שלה בחרה טסלה לוותר על סובסידיה לפרויקט הזה, בהיקף של כ-1.3 מיליארד דולר, מטעם האיחוד האירופאי.
הנקודה הישראלית
עבורנו, בישראל, מדובר בבשורה טובה וחשובה גם אם לא בטווח הקצר אלא רק בטווח הבינוני והארוך. בין החודשים אפריל לספטמבר צפויה טסלה לייצר בברלין בסך הכל כ-30,000 מכוניות מודל Y, וזאת טיפה בים לנוכח הזינוק בביקוש לרכב חשמלי בכלל ולמוצרים של טסלה בפרט.
טסלה תוסיף לספק לאירופה גם מכוניות שייוצרו במפעל שלה בשנחאי, אבל יהיו לה שני יתרונות במכירת 'מודל Y' בישראל ממקור גרמני ולא מתוצרת סין. ראשית – עלויות המשלוח מאירופה לישראל נמוכות יותר, והמיסוי על רכב חדש אצלנו מוטל גם על מחיר ההובלה. שנית, על מכוניות מתוצרת סין מוטל מכס בשיעור של 7% אשר לא מוטל על מכוניות מתוצרת אירופה (ומדינות נוספות).
מבחינה זאת משחק לידי טסלה גם השינוי במיסוי שעליו הכריז לפני כחודש שר האוצר אביגדור ליברמן: הסרת המכס שהוטל על סוללות לרכב חשמלי. לולא הסרת המכס הוא היה חל גם על מכוניות מתוצרת אירופה היות שהסוללות מהוות מרכיב מרכזי במחיר של רכב כזה.
טסלה אמורה הייתה לספק מכוניות ממודל Y בישראל כבר לפני מספר חודשים אולם אספקתן נדחית, ומחיריהן המשוערים מתייקרים, וזאת לנוכח ביקוש עצום – כאמור – לרכב חשמלי באירופה ובעולם. לאחרונה סובלות כל המכוניות החשמליות בעולם מגל התייקרויות מפחיד של כל חומרי הגלם, ובפרט של חומרים שדרושים לייצור סוללות לרכב חשמלי. נכון להיות מוצעת באירופה גרסת הביצועים של 'מודל Y' תמורת 64,000 אירו, ומחירי המכוניות נמצאים למרבה הצער במגמת עליה.
בטווח הבינוני נהנה גם אנחנו, בישראל, מן המפעל הגרמני וזאת בזכות מגוון סיבות. ראשית לכל כולנו מקווים שהמלחמה המיותרת והמזיקה באוקראינה תסתיים במהרה ושהעולם ילמד לחיות לצד הקורונה. כולנו גם מקווים שטסלה ושאר יצרניות הרכב יבנו במהירות יכולות ייצור נוספות של רכב חשמלי. כבר בינואר הבא צפוי קצב הייצור בגרמניה להגיע ל-1,000 מכוניות בשבוע, כלומר יותר מ-50,000 בשנה, ויחד עם המפעל החדש של החברה אשר נבנה כעת באוסטין, טקסס, אמורה החברה להגיע בשנה הבאה לכושר ייצור עולמי של כ-1.3 מיליון כלי רכב. זה יאפשר לטסלה להישאר בפסגת טבלת יצרניות הרכב החשמלי יחד עם מספר יצרניות סיניות ועם קבוצת פולקסווגן.
אנשי טסלה טוענים שנכון להיום מפעל הייצור שלה בברלין הוא המתקדם והיעיל ביותר מבין כל מתקניה, ובין השאר זה יהיה גם המפעל הגדול ביותר שלה – נכון לעתיד הנראה לעין – של סוללות. כושר הייצור השנתי הראשוני של המפעל הוא 100 גיגה-ואט שעה (GWh), מה שאמור להספיק לכמיליון מכוניות מודל Y, ובשלב שני הוא יוכל להיות מוכפל. בנוסף, טסלה תייצר בברלין את הדור המתקדם ביותר של סוללות מתוצרתה, עם תכולת אנרגיה גבוהה בכ-16% מזאת של הדור הקודם, וזה יתבטא בתוספת דומה של טווח הנסיעה בין טעינות.
יתרון חשוב נוסף של המפעל של טסלה בגרמניה, אשר יבוא לידי ביטוי בטווח הבינוני והארוך, נובע מעצם הצבת רגל בתוך השוק האירופאי – שנחשב לשוק הרכבה המתוחכם והמתקדם ביותר בעולם מבחינת דרישות הלקוחות. טסלה היא חברה אמריקנית ועל אף שה-DNA שלה הרבה יותר גלובלי מאשר כל יצרניות הרכב האמריקניות המסורתיות – אין לה מסורת של ייצור רכב ומעולם היא לא נאלצה להתמודד עם דרישות של מי שרגילים למכוניות איכותיות ובעלות יכולת. לעבודה בלתי אמצעית עם עובדים אירופאים, והתחככות עם לקוחות אירופאים, יכולה להיות מועילה מאד לאיכות המוצרים העתידיים של טסלה, וגם זה יכו להועיל לכולם בטווח הבינוני והארוך.
