"בֶּהָרִים כְּבָר הַשֶּׁמֶשׁ מְלַהֶטֶת", כתב המשורר נתן אלתרמן,
"וּבָעֵמֶק עוֹד נוֹצֵץ הַטַּל,
אָנוּ אוֹהֲבִים אוֹתָךְ, מוֹלֶדֶת, בְּשִׂמְחָה, בְּשִׁיר וּבְעָמָל".
הכל נכון, וגם מזג האוויר מושלם לטיולי סוף שבוע, אבל ישנם פעמים שלא מתאפשר, או לא מתחשק, להרחיק עד "ִמּוֹרְדוֹת הַלְּבָנוֹן" או "עַד יָם הַמֶּלַח", וגם לא לחשוב על "נַעֲבֹר אוֹתָךְ בְּמַחְרֵשׁוֹת" או על "אָנוּ עוֹד נִטַּע לָךְ וְנִבְנֶה לָךְ,
אָנוּ נְיַפֶּה אוֹתָךְ מְאוֹד".
בימים כאלה, לפחות עבור תושבי גוש דן המורחב, אפשר לנוע מעט, ללא מאמץ רב, ולהקדיש את טיול סוף השבוע כדי להציץ את מתחת למערכת הדרכים ומסילות הברזל שבדרום-מערב ראשון לציון.
"נַלְבִּישֵׁךְ שַׂלְמַת בֶּטוֹן וָמֶלֶט" המשיך אלתרמן וכתב, וגם הבטיח ש"ְנִפְרֹשׂ לָךְ מַרְבַדֵּי גַּנִּים,
עַל אַדְמַת שְׂדוֹתַיִךְ הַנִּגְאֶלֶת,
הַדָּגָן יַרְנִין פַּעֲמוֹנִים".
טוב, לגבי מרבדי הגנים אפשר להתווכח, גאולת השדות עדיין נמשכת, והדבר ההומה ביותר באזור זה של העיר הם מתחמי הקניונים והסרטים של "מערב ראשון".
אם יתמזל מזלכם, כפי שהתמזל לנו, תפגשו גם אתם את אותו ישיש, מוותיקי ראשון, שאספנו בדרכנו וסיפר לנו ש"פעם היה כאן חול וחול. כדי להגיע לים הלכנו והלכנו והלכנו, טובעים בחולות. לפעמים התייאשנו באמצע הדרך וחזרנו ל'רישון'. היום כבר אי אפשר להשיג כאן אפילו קצת חול", הוא אמר.
נסענו יחד עם קשישא כדי לראות כיצד התפתחה העיר ראשון לציון מערבה – אל הים, ואכן גילינו שנותרו שם מעט מאד גבעות חול, גם הן כבר לא נודדות לשום מקום ולכל היותר ייגנבו על ידי גנבי חול.
את המסלול התחלנו באזור הקניונים של ראשון מערב, משם לכיוון ה'סופרלנד', ובדרך עצרנו לתצפית על "אגם" צנוע, נקיק שנסתר מעיניהם של רוב המבקרים במתחם הבילויים.
הנקיק אוסף את מי הנגר העילי מן הגשמים כדי להעשיר את מי התהום וכדי לשמש להשקיית גינות הנוי העירוניות.
מצפון לגבעה נראית 'עיר הבילויים' על בתי הקולנוע ומסעדותיה, ואילו מעל לאגם הגדול נבנה לאחרונה גשר ארוך שמשמש כתפאורה מושלמת להליכה רומנטית.
אי אפשר להימנע מלשמוע כאן את צרחות הפחד של המבלים במתקני ה'סופרלנד', ואנחנו מותירים מאחורינו את המבלים לטובת מסלול מדופן בהמון בטון ובמעט שיירי טבע.
מסלול זה מתחיל ממזרח למגרש הכדורגל, עם פניה ימינה בכיכר שמול ה'סופרלנד'. הכביש מתעקל ומול חלקו המזרחי של האצטדיון, מימין לכביש, מוצב שלט שמזמין אל דרך כורכר בנוף עירוני פראי.
בהמשך הדרך נגיע אל אגם ענק, כעשרים דונם שטחו, וכאשר החורף בעיצומו והוא מלא במי נגר הוא נראה כמעט כמו "כנרת קטנה" (נ.צ. 651496 / 177013). סכנת טביעה אין כאן מפני שהעומק המרבי הוא כחצי מטר, אבל בהתחשב בכך שהבריכה נמצאת ליד תחנת שאיבה של מי ביוב מטוהרים, שהגיעו לכאן ממפעל השפכים שפד"ן שמטהר את הביוב של דרום גוש דן – הרחצה כמובן אסורה ולא מומלצת (וממילא המקום כולו מגודר ושמור).
המקום עצמו, אגב, נמצא בסמוך לגשר רכבת חדש שנבנה במחלף חולות, ואפשר להביט בו רק מבחוץ.
אבל נתחיל בתחילת השביל, מקום שבו נאפס את הספידומטר במכונית ונתחיל למנות את הקילומטרים.
בתחילת השביל, משני צדדיו, צומחים שיחים פראיים של שיטה מכחילה, אשר זכתה לשמה בזכות כך שלעת ערב מקבלים העלים שלה גוון כחלחל. צבע הפריחה שלה, אגב, הוא דווקא צהוב.
מיד לאחר הכניסה לשביל נוסעים על דרך מאובקת, ובחלקה הראשון גם לא מעניינת במיוחד או אתגרית. בהמשך צומחים שיחים רבים נוספים של שיטה מכחילה משני צידי הדרך.
2.5 ק"מ – פנייה שמאלה אל שביל שנמתח מזרחה, שמוביל לחלקם התחתון של קומפלקס כבישי "כביש מס' 4" – בקטע הדרך תל-אביב אשדוד.
2.6 ק"מ – חולפים בתוך שתי מנהרות מתחת לכביש 4. בין הגשרים כדאי לעצור כדי לחזות ולהעריך את מסבך עמודי הבטון החסונים והקורות הכבדות. גשר הרכבת המהירה נראה כאן כאילו שהוא ניצב בתוך יער של עמודי בטון.
מתחת למערכת הכבישים והמסילות נמצאות שתי מנהרות ארוכות ואפלות, וברווח שקיים ביניהן נראים עיקול הכביש ופנסי התאורה המתנשאים אל על.
2.7 ק"מ – קצת חולות. לאף כלי רכב בעל הנעה כפולה לא תהיה בעיה לעבור כאן, אבל רוכבי אופניים יהיו חיים קשים יותר מפני שהחול עמוק יחסית ומקשה על הרכיבה.
2.9 ק"מ – עולים על כביש ליד מבנה גדול של חברת "מניב", תאגיד המים של ראשון לציון. בהמשך נמצא שטח מגודר גדול ובתוכו בריכת החדרת המים של השפד"ן.
3.1 ק"מ – עולים על כביש חדש יחסית, שסביבו אין דבר למעט הגדר המקיפה את המאגר, ונוסעים לאורכו.
3.6 ק"מ – מגיעים לכיכר ולאחיה מגיעים לחלקו העורפי של מפעל ההפצה של חברת קוקה-קולה. זהו חלק מאזור התעשייה החדש מעוין שורק, ובהמשך הכביש נמצא מתחם "איקאה".
כך מגיעים: נוסעים מתוך ראשון לציון מערבה ברחוב משה דיין שהופך לשדרות רחבעם זאבי. פונים דרומה, שמאלה, לדרך שמובילה ל"סופרלנד", ובכיכר שמול ה'סופרלנד' פונים ימינה. כעבור כשני קילומטרים ניצב מימין שילוט שמסביר שלפניכם סלול שביל לרוכבי אופניים, וזאת הנקודה לאיפוס הספידומטר.
טיולים נוספים והצעות לפעילויות סוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
