כארבעה קילומטרים מצפון מערב לקריית טבעון וכ-18 קילומטרים מזרחית לחיפה, על גבעה בגובה של -213 מטרים מעל פני הים, נטוע הישוב הקהילתי 'נופית' אשר הוקם בשלהי שנת 1987 ביוזמת שמונה משפחות של תושבי חיפה והקריות. במקור הוקם הישוב על גבעה חשופה שמשקיפה אל הנוף הגלילי המרהיב של נחל ציפורי, כקילומטר מצפון ל'חרבת קושט' שבה התקיימה בתקופות הרומית והביזנטית עיירה יהודית.
נעמי וחיים זך היו בין המתיישבים הראשונים בנופית והם הגיעו לשם מחיפה עם שלושת ילדיהם, אדוה, אוהד ואביב. בדצמבר 1998, במהלך פעילות מבצעית בלבנון, נהרג אוהד – אשר שירת כלוחם בגולני, והוא בן 19 ו-9 חודשים בלבד. ביוזמת המשפחה, ובהתגייסות של חברי הישוב, הוחלט להנציח את אוהד באופן שמאפיין את אהבתו לטבע ולנוף: באמצעות שביל נוף שמקיף את הישוב ומאפשר תצפית מרהיבה על האזור כולו.
מאחר שחלק מן האג'נדה של חברי נופית הוא קיימות ושמירה על ערכי נוף וטבע הוחלט לסלול את השביל מבלי להשתמש בציוד כבד, ומבלי לפגוע בנוף. השביל סלול על אדמת סלע קרטון ואבן גיר רכה, וסביבו צומחת צמחיה מקומית בלבד, ללא צמחים "מיובאים" או סלעים שאינם מן האזור, למעט בוסתן עצי פרי שנטוע בנקודת המוצא ובו עצי הפרי האופייניים לארץ ישראל: זית, תמר, תאנה, חרוב ורימון. לאורך השביל, שאורכו כיום כ-4.5 קילומטרים, הוצבו פינות תצפית וישיבה, והוא משמש את בני הישוב לאירועים שונים ומושך אליו מטיילים ואוהבי טבע מכל רחבי הארץ.
מיד לאחר שעולים על השביל מגיעים אל תצפית נוף מהממת לכיוון מזרח, מעל מרפסת נוף שממנה נשקף העמק היפה שבעומקו נוצץ ובוהק אפיק נחל ציפורי. נקודת התצפית נקראת 'מצפור החיפושיות' על שמן של אבנים שנצבעו על-ידי ילדי הישוב ונדמות לחיפושיות. מכאן נשקף הנוף המרהיב של נחל ציפורי, ובו בין השאר טחנת הקמח הגדולה שמכונה 'טחנת הנזירים' שעליה סיפרנו בהזדמנות קודמת. לצד הטחנה מתוח גשר האבן העתיק מעל אפיק הנחל, ואפשר גם להבחין בבוסתנים שנטועים על גדות הנחל ובגבעות האלונים שגולשות אל הערוץ.
השביל ממשיך לכיוון צפון ולאחר מכן מערבה, ולאורכו נשקפים נופי הגליל התחתון ומפרץ חיפה: נחל ציפורי, הרי נצרת, יודפת, סולם צור, עכו, מפרץ חיפה, עמק זבולון, רכס הכרמל, גבעות אלונים וטבעון.
בחלקו המערבי של השביל הוקם "אמפיתיאטרון" אשר משקיף לכיוון רכס הכרמל, ובו מתקיימים אירועים והופעות. האמפי השיב, למעשה, את הטבע לידי התושבים היות שהוא הוקם על חורבות מתקן טיהור השפכים אשר שימש את נופית בימיה הראשונים. לאחר חיבור הישוב למכון הטיהור של חיפה בוטל המתקן המקורי והפך למבנה שימושי מסוג יותר נעים – עם טריבונות לצופים ועצי נוי שנשתלו מסביב. נקודת נוף זאת מומלצת במיוחד בעת שקיעה, עם מבט מרהיב מערבה.
השביל עצמו רחב, וחלקו הראשון – סביב הישוב המקורי, נוח מאד להליכה. החלק השני, סביב החלק הצעיר של נופית, מעט יותר משופע ומאתגר. השביל כולו מסומן בסימון שבילים כחול-לבן-כחול וממנו מתפצלות דרכים אל נחל ציפורי ואל 'שביל ישראל'. דרך אחת יוצאת מנקודה שמכונה "החרוב הגדול" ונמצאת במפנה הצפוני של השביל, ומשם מוליך שביל אל נחל ציפורי, והדרך האחרת נקראת בפי תושבי נופית 'שביל הנוער' היות שהיא הוכשרה על ידי בני הנוער של הישוב. דרך זאת מסומנת במפת שבילי ישראל בצבעים לבן-אדום-לבן. כמה מתושבי נופית שייכים למשפחת "מלאכי השביל" אשר מסייעים למטיילים לאורך 'שביל ישראל' עם מים, אוכל וציוד, ואף מארחים אותם למנוחה בבתיהם.
בתיאום עם רשות העתיקות הוצבו לאורך השביל ממצאים ארכיאולוגיים שונים כמו אבני ריחיים עתיקות, ולצידם שילוט שמתאר ומסביר אודותיהם. כמו כן הוצבו כלי חקלאות עתיקים, ואילו ילדי הישוב הוסיפו יצירות משלהם. השביל מעגלי ומסתיים במדרגות שמוליכות אל תוך הישוב ואל נקודת המוצא.
הישוב נופית נטוע, כאמור, על צפון רכס קשט שהוא אחת השלוחות של רכס טבעון, ומשפחת זך, ואנשי הישוב, מסבירים ש'שביל אוהד', אשר מתוחזק ומטופח על-ידי ילדי נופית, בנוי כשביל מעגלי עם מספר אפשרויות כניסה ויציאה לישוב עצמו ולשבילים אחרים. זה, לדבריהם, מסמל את מחזוריות החיים ואת הכניסה והיציאה של כל אדם אל מעגל החיים האינסופי. בשעות היום והלילה שוקקת הסביבה המיידית של השביל בבעלי חיים מקומיים ובהם תנים, שועלים, גיריות וחזירי בר, כמו גם זוחלים וחרקים.
כך מגיעים: ב'וויז': נופית. בכניסה לישוב מוצב סימון שמנחה כיצד להגיע אל עצמו השביל, עם הכיתוב "שביל אוהד – סובב נופית".
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי.
