בשעה שרוב עמישראל ינהר אל הצפון הירוק כדאי להגיע אל פינת חמד בעמק האלה, לאתר היסטורי בעל חשיבות עצומה שממוקם בלב נוף מרהיב. אבל לפני שפותחים עיניים מומלץ דווקא לעצום אותן לרגע ולתת לדמיון להתפרע.
אנחנו נמצאים על גבעה בלב עמק פורה ופורח. מדרום מזרחית לנו, במרחק של כ-2.5 ק"מ, נישא תל שׂוֹכֹה לגובה של 431 מטרים ומשקיף אל גבעות תל עזקה, שנישאות לגובה של 349 מטרים, ומרוחקות 2 ק"מ מערבה מכאן. כעת דמיינו ענק שצועד בצעד בטוח ויהיר ממערב למזרח, ונער ג'ינג'י צנום שמתקדם אלינו מכיוון דרום.
על ראש תל עזקה מתגודדים מאות פלישתים ומריעים לענק, מעודדים אותו למחוץ את הג'ינג'י הקטן. על כתפי הר שוכה עומד מחנה הישראלים ומביט בלב כבד על הנער שעשוי להפוך לגמד. גמד מת. גם המלך שאול מביט בהתרחשות, לצידו מונחים השריון והחרב שדוד סרב לחגור, וכאשר הוא צופה אל מרכז העמק הוא רואה את הפלישתי הענק מתחיל לרוץ אל עבר הנער הישראלי כשחרבו מונפת באוויר.
כעבור רגע קל מתחילה הרוגטקה של דוד לנגן. אבן פוגעת לגוליית "בול בפוני", דוד נוטל את חרבו של גוליית ועושה בו מעשה דאע"ש, וכל הפלישתים נסים בבהלה בחזרה לעירם, גת. זהו. כעת אפשר לפתוח עיניים ולחזות בנוף, בכל היופי שמתחיל לפרוח מסביב, ולהתרכז בגבעה שעליה אנחנו עומדים, בסמוך לחורבת קייאפה שנמצאת כקילומטר מצפון-מזרח לצומת האלה.
האתר הארכיאולוגי שבפאתי העיר בית שמש יושב לראשונה בתחילת תקופת הברזל, ונחקר על-ידי לא מעט משלחות ארכיאולוגיות החל במאה ה-19. ועם זאת, חפירות משמעותיות יותר, שהניבו גילויים מאלפים, התקיימו כאן רק בעשור האחרון והואצו בחמש השנים האחרונות לנוכח ההתפשטות הגיאוגרפית של העיר הסמוכה. בזכות חפירות אלה עשויים אפילו מטיילים ותיקים וחובבי ארכיאולוגיה להיות מופתעים מן העושר של ממצאים בעלי משמעות חשובה לאחת התקופות הקריטיות בהיווצרות עם ישראל. כתוצאה מן הגילויים הללו הוקפאו תכניות בנייה של העיר בית שמש, ולפני מעט יותר משנה הוכרז האזור כגן לאומי.
בחורבת קייאפה, או בשמה האחר 'מבצר האלה', נמצאה בין השאר חומה כפולה ייחודית, ברוחב של 4.5 מטרים, שנבנתה בראשית תקופת ממלכת ישראל המאוחדת, תקופת דוד המלך. ממצאים ייחודיים נוספים כוללים שני שערים זהים בממדיהם, כלי פולחן חצוב באבן בצורת דגם מוקטן של מבנה בית המקדש הראשון, ושבר חרס בצורת טרפז שעליו כתובות בדיו חמש שורות בשפה העברית ובאלפבית פרוטו-כנעני. חרס זה נחשב לממצא הקדום ביותר של טקסט כתוב בשפה עברית.
החומות העבות, השערים הייחודיים, שרידי בתים וממצאים נוספים מעידים כולם על עיר מבצר חזקה שהתקיימה כאן, בגבולה המערבי של ממלכת יהודה, במקום ששלט על הדרך שעולה משפלת החוף הפלישתית אל עבר חברון וירושלים. מבחינתנו, חובבי טיולים, אחד הדברים הנעימים באתר הזה הוא העובדה שהוא עדיין לא מוכר, כך שמי שמטפס ברגל למרומיו זוכה בשעה קלה של שלווה קסומה ונטולת הפרעות, מקושטת בפריחה חורפית של רקפות ופרחי חורף אחרים.
כך מגיעים: חורבת קייאפה עדיין לא מסומנת במפות (השטח שלה מתואר במפת טיולים וסימון שבילים מספר 9), והיא נמצאת במרחק של כקילומטר מצפון לצומת האלה, על כביש 38. הגישה, מכביש 38, היא על גבי שביל עפר שמטפס עד אליה. אפשרות אחרת, עם רכבי שטח או אופניים, היא להגיע עד למרחק של כ-200 מטרים דרומית לצומת עזקה, מימין לכביש, ולהמשיך עם סימון שביל ישראל מזרחה למרחק של כ-1.3 ק"מ. שם, בפיצול שבילים, בוחרים בשביל הדרומי וממשיכים איתו כמעט עד למקום.
צילומים: דובי זכאי
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
