לא צריך סיבות מיוחדות כדי לטייל במכתש רמון – אחד המקומות הייחודיים והמהממים ביופיים בעולם כולו, ובכל זאת ניתן לכם השבוע אחת נוספת: ביקור בגן הפסלים שעל שפת המכתש.
בשונה מסוגי מכתשים אחרים, מכתש רמון – שעומקו עד כ-350 מטרים והוא משתרע על-פני כ-40 קילומטרים לאורך ועל כ-9 קילומטרים לרוחב, לא נוצר בעקבות פגיעת מטאור או רעידת אדמה אלא באמצעות "אירוזיה", כלומר תהליך בלאי. מדובר בתופעת טבע נדירה מאוד בעולם, שמתקיימת בישראל גם ב"מכתש הקטן", הוא מכתש חצרה.
למעשה מדובר בעשרות מיליוני שנות פיסול בסלע, שהחל לפני כ-145 מיליון שנים כאשר האזור כולו כוסה בים קדום בשם ים טתיס, שלאחר מכן התייבש. אל קרקעית ים טתיס שקעו שכבות של אבן חול רכה וצבעונית, וכעבור כ-45 מיליון שנים שב הים והציף את האזור תוך שהוא מפזר מעל שכבות החול הצבעוני שכבה קשה ועמידה של סלעי גיר ודולומיט.
כעבר כ-10 מיליון שנים "סחטו" לחצים טקטוניים אדירים את קרום כדור הארץ באזור הזה, ובמהלך 90 מיליון השנים הבאות שויפה כיפת הדולומיט על-ידי רוחות וגשמים שהסירו את השכבות העליונות שלה.
שום דבר לא יכול להשתוות לפיסול אדיר הממדים של כוחות טבע לאורך עשרות מיליוני שנים, אבל זה לא אומר שישראלים לא מוכנים לנסות.
מי שנהנו מן הנוף הפראי הזה כבר בשנת 1951 היו העובדים של מחלקת העבודות הציבוריות שהקימו על שפת המכתש מחנה עובדים בעת שסללו את כביש 40 שהיה בשעתו עורק התנועה היחיד לכיוון אילת ודרום הארץ. חמש שנים לאחר מכן הפך מחנה העובדים לעיירה קטנה בשם מצפה רמון, ובשנת 1962 התייצב שם הפסל קוסו אלול, אמן ישראלי-קנדי יליד רוסיה שזכה בפרס דיזנגוף באותה שנה שבה הוקם מחנה העובדים ברמון.
קוסו אלול ראה בשפת המכתש במה מושלמת לפיסול סביבתי והביא למקום קבוצת אומני פיסול שממש כמוהו זיהו את הפוטנציאל, הנועז לשעתו, של להוציא את האמנות מן הגלריות ולהציב אותה במפגש עם נוף עוצר נשימה כפיסול סביבתי. זאת הייתה ראשיתו של מה שהפך לימים לאחד מגני הפסלים הסביבתיים הגדולים והמרשימים ביותר בישראל, ואחד המיוחדים ביותר בעולם.
בשנת 1986 יזם הפסל והמשורר עזרא אוריון חידוש של הרעיון ושל הגן והביא למקום 22 אמנים נוספים שפיסלו פסלים באבן ובסלע המקומיים, וגם בכורכר ובטון. יוזמה זאת כללה שימוש בציוד כבד להצבת סלעי ענק והפכה את המקום לאחד הפארקים הראשונים מסוגו בעולם.
שביל מסודר מאפשר לכל רכב לנסוע לצד הפסלים לאורך מסלול בן כ-2.5 קילומטרים, ולעצור לצידם כדי ליהנות מן ההשתלבות שלהם בנופי המכתש. כמובן שאפשר, ואפילו מומלץ, ללכת לאורך השביל הזה ברגל. חלק מן השביל, אבל למרבה הצער לא כולו, נגיש גם לעגלות ילדים ולכיסאות גלגלים. שעות הביקור המומלצות ביותר הן כמובן החל מכשעה לפני הזריחה ועד לאחריה, או כשעה לפני השקיעה ועד לאחריה. חוויה מהממת בפני עצמה ממועצמת מכאן לצד פסלי הענק והנוף המושלם.
באחד מחלקי הפארק, קרוב יותר אל העיר מצפה רמון, הוצבו "פסלים מוסיקליים": הפסלים במתחם זה תוכננו לאינטראקציה עם הרוח החזקה שמנשבת תדיר על שפת המצוק. מבני אבן ומתכת שבהם פוסלו חריצים ופתחים יוצרים שריקות וקול המייה כאשר הרוח עוברת דרכם.
'שביל האבנים הזוהרות' הוא אחת האטרקציות המצולמות ביותר במצפה רמון בשנים האחרונות. מדובר בשביל הליכה באורך של קצת יותר מ-200 מטרים אשר משובץ באבנים שמכילות פיגמנטים פוספורסנטיים (זרחניים).
חומרים אלו קולטים את קרינת העל-סגול (UV) מהשמש המדברית החזקה במהלך היום ומשחררים אותה כאנרגיית אור נראה (פליטה פוטונית) בגוון ירקרק-כחלחל. לאחר שהעין מסתגלת לחשיכה השביל נראה כאילו הוא מרחף מעל הקרקע, וזה יוצר אפקט מהמם כאשר נדמה כאילו ש"שביל החלב" שמאיר את שמי הלילה משתקף גם על שביל הכורכר שעל שפת המצוק. בלילות שבהם הירח לא זורח אפשר להבחין בבירור בשביל החלב, בגלקסיית אנדרומדה ובאלפי כוכבים שאינם נראים מרוב חלקי הארץ האחרים.
אגב, זיהום אור הוא בעיה אקולוגית חמורה שמשבשת את דפוסי הנדידה, הרבייה והציד של בעלי חיים ליליים. בשנת 2017 זכה מכתש רמון בתואר יוקרתי מארגון ה-IDA (International Dark Sky Association): "שמורת אור כוכבים בינלאומית". זה המקום הראשון (והיחיד עד כה) במזרח התיכון שזכה למעמד הזה והמשמעות היא שהמכתש מוגדר כנכס עולמי לשימור שמי הלילה הטבעיים.
'טיילת אלברט כץ' מקשרת בין מרכז המבקרים ונמתחת מזרחה לכיוון הר גמל וגן הפסלים. היא מרוצפת ונוחה להליכה ומעוטרת בפסלים סביבתיים נוספים. מכאן יש תצפיות פנורמיות בטוחות על המכתש וזה גם ציר הגישה הרגלי עבור מי שהחנה את הרכב שלו בעיר עצמה. לכל מי שמבקר במכתש רמון ובמצפה רמון מומלץ לבקר גם במרכז המבקרים של רשות הטבע והגנים. לפני שנים אחדות נבנה במקום אגף מיוחד לזכר אילן רמון – טייס חיל האוויר וטייס החלל הישראלי הראשון, ובו מוצגים סרטים ממסע החלל שהסתיים למרבה הצער באסון, לצד הסבר גיאולוגי אודות אופן היווצרות המכתש.
פארק הפסלים של מצפה רמון פתוח תמיד והכניסה אליו חופשית וללא תשלום. ברוב ימות השנה יש שפע של חניה חופשית, אך בחגים ובאירועי מטאורים המקום בדרך כלל עמוס לכן מומלץ להגיע מוקדם.
ביקור במקום מתאים למשפחות, לזוגות וליחידים, ההליכה לאורך השביל קלה ויכולה לארוך בין שעה לשעתיים בהתאם לקצב של כל אחד. חשוב להצטייד בכובע, הרבה מים ומשקפי שמש אם מבקרים בשעות היום, ותמיד טוב להצטייד גם במשקפת. דרך העפר מאפשרת תנועה גם לכל סוגי הרכב אם כי לאחר גשם העפר הופך בוצי ויש לקחת את זה בחשבון.
כך מגיעים: נוסעים על כביש 40 ובכיכר הכניסה הצפונית למצפה רמון פונים מזרחה לעבר חורשת קק"ל והאצטדיון. כעבור כ-100 מטרים מוצב שילוט הכוונה אל גן הפסלים. ניווט עם 'וויז': "גן הפסלים מצפה רמון".
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
