מדינת ישראל קטנה, ומחלוקות אודות גבולותיה מלווים אותה בכל יום עוד מלפני הקמתה. זאת מדינה מהממת ביופיה, בעלת היסטוריה מרתקת, השגשוג הכלכלי וההצלחות החברתיות שלנו לא מובנים מאליהם, ובימים סוערים אלה נזכור שגם במשמרת שלנו, כמו באלה של הורינו וסבינו, מוטלת עלינו חובה לשמור עליה.
טיול סוף השבוע שלנו נועד להזכיר לנו איפה אנחנו חיים, תרתי משמע, ולצורך זה נקיף את ישראל כולה. אפשר – אך כמובן שלא מומלץ – לבצע הקפה כזאת בתוך יום אחד, וכדאי לחלק טיול כזה למקטעים ולהתענג בנפרד על כל אחד מהם. נופים שנשקפים לצד ומעבר לכל אחד ממקטעי הגבול שונים מאד זה מזה ומגוונים באופן מעורר השתאות, אבל המשותף לכולם הוא כבישים נהדרים ומהנים לנהיגה שטובלים בטבע, והמון שקט ושלווה שמסתירים דריכות רבה מן הצד שלנו ולא מעט מזימות מעבר לגדרות.
גבול לבנון
קשה להכתיר את "הכביש היפה ביותר בישראל" אבל 'כביש הצפון' ללא ספק הוא אחד המועמדים המובילים לתואר הזה. כביש 899 יוצא מזרחה מכביש 4, קילומטרים ספורים צפונית לאכזיב, וכבר כעבור מספר קילומטרים נוספים חוצה את העיר שלומי. אם זמנכם בידכם מומלץ לנסוע על כביש 8990 צפונה לכיוון קיבוץ חניתה, ולצפות משם אל עבר דרום מערב לבנון ואזור ראש הנקרה.
ממשיכים מזרחה על כביש 899 ומעט לפני הישוב יערה פונים צפונה אל כביש 8993 ואל מערת קשת, אדמית וערב אל-ערמשה. ממשיכים דרך הכפר על גבי דרך תלולה ומהממת ביופיה עד לכפר קטן יותר, ג'ורדיח, אל נקודת תצפית על הכפר הלבנוני א-דהריה עם בתיו המטופחים, בריכות ובוסתנים. הנוף, שנשקף מתצפית נוף בקצה הכפר, פשוט משכר.
חוזרים אל כביש 8990 וממשיכים מזרחה לכיוון זרעית, ומכאן אפשר להמשיך לכיוון שתולה או להתחבר בחזרה לכביש 899 באזור אבן מנחם. אין הרבה כבישים בישראל שנהיגה עליהם, בתוך נוף כזה, מרגישה כמו באירופה, ולאורכו ישנם עשרות מקומות שכדאי לעצור בהם, בזהירות כמובן, ולתצפת על הנוף.
הכביש לוקח אותנו מעט דרומה, מזרחה, וכאשר הפנים שלנו לכיוון צפון אנחנו כבר בתוך "אצבע הגליל" והיעד הבא שלנו הוא צוק מנרה שעל מצוק רמים. מכאן יש תצפית מרהיבה לא רק לתוך לבנון אלא גם פנימה – אל עמק החולה והרי הגולן. על שפת מצוק רמים סלול שביל שמוליך אל תצפיות מקסימות על המצוק, ויש גם רכבל מגלשות ואטרקציות תיירותיות למשפחה כולה. יש גם לא מעט שבילי קק"ל סלולים ועליהם מסלולים לכל רמות המאמץ.
בהמשך הכביש, אחת מנקודות התצפית היפות באזור הצפון היא מרפסת הנוף שבקצה קיבוץ משגב עם. המרפסת, שהוקמה על-ידי קק"ל, צופה לכיוון נהר ליטני והכפר הלבנוני אל עדיסה. מכאן חוזרים מעט דרומה ואם יש זמן אפשר לעשות את הכביש המקסים בין מרגליות למטולה, או לחתוך עם כביש 9977 לכיוון כפר גלעדי וממנו אל כביש 90 שמרחיק אותנו מגבול לבנון ומוליך אל כביש 99 שחוצה את צפון עמק החולה אל מורדות צפון רמת הגולן.
גבול סוריה
רמת הגולן מהממת ומרהיבה ביופיה בתקופה זאת של השנה, ובהתאם ללוח הזמנים אפשר לבחור לטפס צפונה לכיוון החרמון עם כביש 98 או לוותר על היופי הזה ולפנות דרומה בצומת מסעדה עד לצומת עין זיוון. מכאן פונים מזרחה ודרומה לכיוון אלוני הבשן וממשיכים לאורך הגבול אל תצפית מתל סאקי, רמת מגשימים והנוף המרהיב של סוריה ממזרח והכנרת ממערב.
ממזרח חותר ערוץ הירמוך באדמת הבזלת הקשוחה והכהה, ואנחנו ממשיכים דרומה לכיוון חמת גדר ומפגש הגבולות ישראל-סוריה-ירדן, שם מסתיר סבך הצמחייה את ערוץ הירמוך ואת האי הקטן שבתוכו. דרך יורדת אל מפגש הגבול עם ירדן ואת מראות הנוף האלה אפשר לראות ממרפסת תצפית שאליה עולים במדרגות מאתר חמת גדר. אפשר גם לעצור במקום בטוח לצד כביש 98 פשוט כדי לחפש ולהתפעל מן הירמוך ומן השדות המעובדים, והמטעים של החקלאים הירדנים.
גבול ירדן
מחמת גדר חותכים צפון מערבה עם כביש 98 עד לדרום הכנרת ולאחר קטע קצר לכיוון צמח פונים דרומה עם כביש 90. ממשיכים לאורך מקטע קצר של 'רכבת העמק' לצד הקיבוצים בית זרע, אפיקים, שער הגולן ואשדות יעקב ומחפשים מקום בטוח לעצור, לנשום מעט אוויר יבש ונעים של עמק הירדן ולהביט סביב – אל הרי גולן מצפון והרי מואב ממזרח. ממשיכים דרומה לכיוון גשר ההיסטורית, אם יש זמן אפשרא לקפוץ לסיור בשרידי מפעל תחנת החשמל של רוטנברג בארם נהרים, ומכאן דרומה אל עמק המעיינות ובית שאן.
הנסיעה דרומה לאורך כביש 90 מהממת ביופיה, נופי ירדן ממזרח והרי שומרון ממערב, ולמרות שאפשר להתעכב בעשרות נקודות בדרך אנחנו מכוונים אל אתר 'קאסר אל יהוד' ("ארמון היהודים"), אתר קדוש ליהודים ונוצרים כאחד מפני שלפי המסוראות שם חצו בני ישראל אל הירדן בדרכם לארץ ישראל ושם גם הוטבל ישו.
אנשי רשות הטבע והגנים שיפצו לא מכבר את במקום באופן יסודי ומושקע והוא נאה ומזמין. על שפת הירדן הותקנה מרפסת גדולה שנשלחת אל המים וצופה אל מרפסת דומה שהוקמה מצידו האחר של הנהר על ידי הירדנים.
בהמשך כביש 90 דרומה כדאי לעצור בנאות הכיכר, ישוב שממוקם בצפון הערבה בכיכר סדום התנ"כית. הישוב הוקם במקור בשנת 1959 על ידי מספר חילים משוחררים והוקם מחדש כישוב חקלאי בשנת 1970. זאת שמורת טבע גדולה עם מי תהום מעט מליחים ומעיינות שבוקעים מן האדמה, צמחיה עבותה וגם -בקצה הישוב – סכר אדמה גדול שנועד להטות את מי השיטפונות כדי שלא יחרבו את השדות החקלאיים.
אפשר לנסוע על גבי הסכר ולגלות מראה מופלא של שדות ירוקים בלב מדבר. חקלאי המקום מגדלים מלונים, אבטיחים וגידולים נוספים שמבשילים מוקדם יותר מאשר באזורים אחרים בארץ. על גבעות אדמת החוואר מעברו הירדני של הגבול בולטות עמדות שמירה של הצבא הירדני.
מכאן ממשיכים דרומה, ועוד דרומה, עד אילת, ולא נתעכב על מספר טיולים חביבים מאד סביב העיר הדרומית (אפשר למצוא אותם כאן באתר) אלא על תצפית אחת, קטנה ומיוחדת, למרגלות מלון הנסיכה (הנטוש) ליד מעבר הגבול טאבה. על קו החוף, בשני מזחים שחודרים לים, אפשר לראות את החוף הירדני והסעודי, את נמל עקבה מצפון ואת הנמל סעודי המאובק שמדרום לו. מרחבי ים סוף מהממים תמיד ביופיים ומכאן אפשר לטייל רגלית אל נקודת ההתחלה, או הסיום, של שביל ישראל ולטפס, מהלך של כחצי שעה, אל פסגת הר צפחות.
במועדי ישראל נוהגים אנשי צה"ל לפתוח לתנועה את כביש 12, וזאת ההזדמנות להגיע אל תצפית נוף מרהיבה ומיוחדת מעל הר חזקיהו, בגובה 838 מטרים מעל המדבר. מכאן אפשר לתצפת לכיוון מצרים במערב, ירדן במזרח, סעודיה מדרום אליה, ואל ישראל שלנו. הנסיעה לאורך כביש 12 וכביש 10, עד לפתחת ניצנה וגבול רצועת עזה, מגלה נופי מדבר מהממים ביופיים ושונים כל כך מכל נופי הגבול האחרים של ישראל. הכביש שומם ופנוי, לרוב, והשקט נוגד כל כך את החש והבחש היום יומיים שלנו בארץ הזאת.
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי.
