במערב הרי יהודה, גבעה בגובה 370 מטרים מעל פני הים, נמצאים אי שם שרידי כפר גמלא (כפר גמליאל) הקדום, אשר נקרא על שם רבן גמליאל הזקן שהיה נשיא הסנהדרין.
לא רבים מאיתנו יודעים שבראשית התפתחותה הייתה הנצרות מעין "גרסה קלה" של יהדות, ולפי המסורת הנוצרית רבן גמליאל התנצר בחשאי, ולאחר מותו נקבר בבית הקברות של כפר גמליאל. כך, אגב, נכתב בכתובת מקומית מן המאה החמישית לספירה אשר התגלתה במקום. המסורת היהודית, לעומת זאת, גורסת שרבן גמליאל אכן חי בכפר גמלא, אולם לאחר מותו נקבר בעיר יבנה.
במאה החמישית לספירה, תקופת התלמוד (התקופה הביזנטית) נבנתה בישוב היהודי-מתנצר כנסייה, אולם היא לא שרדה זמן רב: במהלך הכיבוש הפרסי, בשנת 614, היא הוחרבה, ו-1,303 שנים לאחר מכן, במהלך מלחמת העולם הראשונה, נערכו חפירות ארכיאולוגיות ובמהלכן נתגלו שרידיה. בין השאר נמצאו יסודות הכנסייה, שרידי פסיפס, וכתובת ביוונית, וגם מערה ובה שלושה קברים, אחד מהם מיוחס לרבן גמליאל, אחד לבנו, ואחד שמיוחס לסטפנוס הקדוש.
בתקופת המנדט הבריטי, בשנת 1932, הוקמה על השרידים הביזנטיים כנסייה קטנה חדשה על שם סטפנוס, שרידי הכתובת ביוונית הושארו על רצפת הכנסייה ואילו שרידי הפסיפס הותקנו על קיר חיצוני. עוד קודם לכן, כבר החל משלהי המאה ה-19, הוקמו בשטח המשוער שבה חי אחד מנשיאי הסנהדרין שני מנזרים – אחד לנשים ואחד לגברים, והמתחם כולו מוכר לנו כיום בשם 'בית ג'מאל' – שפירושו, בערבית, הוא "בית היופי" – על שם הנוף המרהיב שנשקף ממנו.
בשנים האחרונות השקיעה 'נתיבי ישראל' בבניה מחדש של כביש 38 העתיק, והמסוכן, שנמתח מצפון לדרום, בשפלת יהודה, בין צומת שער הגיא ועד לקיבוץ בית גוברין. כיום זה כביש דו מסלולי בחלקו, והוא כולל מחלפים מסודרים וגדרות הפרדה מודרניות. הכביש עצמו סלול על תוואי רומי עתיק של הדרך שחיברה בין ירושלים לאשקלון והתחברה לדרך אורך שחיברה בין מגידו לבאר שבע.
כאשר נוסעים על כביש 38 מדרום לצפון, מעט לאחר שחולפים את הכניסה לעיר בית שמש, נמצא שילוט שמפנה אותנו שמאלה אל כביש קטן שמוליך אל 'בית ג'מאל'. מעט לאחר מכן אנחנו עוברים מעל גישרון קטן שמתוח מעל נחל פיצפון בשם 'ירמות', שלצד אחת מגדותיו נחשפה לפני מספר שנים מערה ובה שרידי התיישבות מתקופת הברונזה הקדומה. מולנו משתרעות גבעות גיר רכות שעטופות כעת בפלומה ירוקה רכה.
באזור כולו התקיימה ככל הנראה התיישבות רצופה לכל אורך ההיסטוריה של ארץ ישראל, ובתקופה העות'מנית התקיים כאן כפר ערבי ששרידיו עדיין בולטים בשטח. הכביש הצר מתפתל בין הגבעות ולבסוף מגיע אל תוך מנזר ציורי שנבנה בידי נזירי המנזר הסילזיאני האיטלקי, החל בשנת 1873. את הקרקע שעליה בנוי המתחם רכשה קבוצת תורמים אירופאים בראשות המרקיז הבריטי קתולי לורד דה בוט כבר בשנת 1869, ומשנת 1878 המבנה שימש כבית ספר חקלאי ופנימייה לבנים עניים ויתומים. כמעט 100 שנים לאחר מכן, אחרי ששימש כבית ספר יסודי וחטיבת ביניים לתלמידים טעוני-טיפוח, הועבר המבנה לרשותן של נזירות מצרפת ומבלגיה אשר מקיימות בו את מסדר 'האחיות הקטנות של בית לחם'. קבוצת הנזירות האלה נטלו על עצמן נדרי סגפנות, ובהם נדר שתיקה, ורק לאחת מהן מותר לדבר עם אורחי המקום. לנזירות אמנם אסור לדבר אבל בהחלט מותר לזמר מזמורים, ובאפלולית מסדרונות המנזר מתנגנת שירתן החרישית שהוקלטה ומושמעת באמצעות מערכת קול.
המנזר יפה ונקי, באחד מחדריו מוצגת תערוכת צילומים שמתעדת את חיי היום יום של הנזירות במקום, ובמבנה הכניסה למתחם נמכרים, בשתי חנויות נפרדות, מוצרים שמיוצרים במנזרים ובהם שמן זית, זיתים כבושים, דבש, נרות וכלי קרמיקה. כמו כן נמכרים גם דיסקים עם מזמורי הנזירות. בשבתות נערכים במתחם קונצרטים של מוסיקה קלאסית, ואלה מושכים למקום לא מעט מבקרים.
אפשר לטפס אל הקומה השנייה, מבעד למסדרונות צרים, ולהשקיף ממרפסת קטנה אל בית התפילה הצנוע והקטן שבו מתפללות הנזירות, ואםשר לצאת לחצר ולראות שם את התחנה המטאורולוגית הוותיקה ביותר בארץ ישראל, אשר פועלת ברציפות מיום הקמתה בשנת 1919.
מול מנזר הנשים בנוי על 'תל גמליאל' מנזר לגברים, ודייריו עוסקים בגידול גפנים וזיתים, וכן בכבישת זיתים והפקת שמן – הכל ממטע עצי זית שחלק מעציו בני מאות שנים. אפשר גם להיכנס עמוק יותר אל המתחם, אל חצר אחורית שמאחוריה בנויה כנסייה קטנה ונאה. בחצר זאת יש פינה קסומה עם ספסלים שמשקיפים אל נוף מהמם, ובימים בהירים אפשר להבחין מכאן בים התיכון.
כך מגיעים: אפשר לנסוע על כביש 1 ולרדת במחלף שער הגיא, ומכאן להמשיך דרומה ולחלוף על-פני הכניסה לעיר בית שמש, אבל אפשר להגיע גם בדרך הרבה יותר יפה, עם כביש 44 שאליו אפשר לצאת מכיוון רמלה, או להצטרף אליו מכביש 3, שאליו יורדים מכביש מספר 1. בכל מקרה, כביש 44 פוגש את כביש 38 בצומת אשתאול, ואז פונים ימינה, דרומה, עוקפים את הכניסה לבית שמש ופונים שמאלה לפי השילוט לבית ג'מאל.
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
