ההידרדרות במצב הבטיחות נמשכת: בינואר נרשם זינוק של 61% במספר ההרוגים בתאונות, בזמן, שמספר התאונות הקטלניות עלה ב-47%. הדרג הפוליטי במשרד התחבורה – השר ישראל כץ וסגניתו ציפי חוטובלי – לא מתייחסים פומבית לבטיחות, אך ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים מודים בקריסה מוחלטת
חסרי אונים מול הקטל בדרכים: 2015 החלה עם זינוק של 61% במספר ההרוגים בתאונות ועלייה של 47% במספר התאונות הקטלניות. לאחר שנתיים רצופות של עלייה במספר ההרוגים והתאונות הקטלניות, גם תחילת 2015 עומדת בסימן של החמרה במצב הבטיחות. בחודש ינואר נהרגו 29 בני אדם ב-25 תאונות קטלניות, לעומת 18 בני אדם שנהרגו ב-17 תאונות בחודש המקביל אשתקד.
בזמן שבדרג הפוליטי במשרד התחבורה לא נרשמת כל התייחסות למצב הבטיחות, ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים מודים בקריסה מוחלטת. "(ה)רשות עדיין משמשת 'צינור' להעברת כספים", קבע רק לאחרונה יו"ר הרשות, ד"ר יעקב שיינין, "(הרשות) ללא אנשי מקצוע, ללא שליטה, בקרה וידע על יעילות השימוש בכסף לטובת הבטיחות. במלים אחרות, אין עדיין מדדי תפוקות על האפקטיביות של כל שקל (שמוציאים) לטובת הבטיחות".
חוסר האונים של הגופים שעוסקים בבטיחות מתבטא בהרעה ברורה במצב. מתחילת 2013 ניכרת מגמת עלייה במספר ההרוגים בתאונות דרכים: בשנתיים האחרונות עלה מספר ההרוגים ב-10%, בזמן שמספר התאונות הקטלניות זינק בתקופה זו ב-16%. נתונים אלה מצביעים על מגמה הפוכה לזו שנרשמת במרבית המדינות המפותחות, שבהן ניכרת ירידה מתמשכת ועקבית במספר ההרוגים והתאונות הקטלניות.
מתריעים, מזהירים ולא משפיעים
למרבה הצער, העלייה המדאיגה במספר ההרוגים והתאונות בינואר 2015 הייתה צפויה. בינואר ופברואר 2014 שרר בישראל מזג אוויר יבש במיוחד, שגרם לכך שמספר ההרוגים בחודשים אלה היה נמוך בכ-40% מזה שנרשם ב-2013. ברשות לבטיחות הסבירו כבר בשנה שעברה כי היובש החריג אחראי לירידה במספר ההרוגים בחודשיים הראשונים של 2014, ואף מיהרו להזהיר שהשפעת מזג האוויר תתפוגג עד מהרה – כפי שאכן קרה בהמשך השנה.
מוקדם מכדי להעריך כיצד תתפתח השנה בכל הנוגע לבטיחות. למשל, בינואר 2012 נרשם מספר הרוגים גבוה מאשר בינואר האחרון, אך בסופו של דבר הסתיימה אותה שנה עם ירידה חריגה במספר ההרוגים. עם אולם, שנת 2012 הוגדרה כ"סטייה סטטיסטית", ועד עתה לא הצליחו ברשות לבטיחות – או בגופים אחרים שעוסקים בתחום – להסביר את הסיבות לירידה. מנגד, 2012 הייתה השנה היחידה בחמש השנים האחרונות שבה נרשמה ירידה במספר ההרוגים.
יש לציין כי ברשות לבטיחות מזהירים כבר שנתיים ברציפות מפני הידרדרות צפויה בבטיחות בדרכים, ואף הציגו כמה תוכניות חירום שהיו אמורות לבלום את המגמה המדאיגה. אולם, ללא תמיכה מצד הדרג הפוליטי, ועם תקציב שמקוצץ מדי שנה, יכולתה של הרשות להשפיע בפועל על מצב הבטיחות הפכה לשולית, וזאת אף לדברי בכירים ברשות עצמה.
שרידי הרשות לבטיחות
ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שהוקמה בשנת 2007, מודים כיום בפה מלא שאין ביכולתם למלא את התפקיד שהוטל על הרשות מכוח חוק ייעודי שאושר בכנסת לפני כמעט עשר שנים. "הרבה גורמים במשרדי הממשלה לא רצו את הרשות כגוף עצמאי ודינמי, ועשו רבות כדי לנטרל (אותה)", הסביר יו"ר הרשות שיינין. "התוצאה, הרשות הופעלה כגוף חלש ולא אפקטיבי, שעסק בהעברת כספים לגופים שלישיים".
רוב התקציב של הרשות מועבר בשנים האחרונות לגורמים שלישיים, ובעיקר לרשויות מקומיות ומשטרת ישראל. למשל, מתוך תקציב של כ-271 מיליון שקלים שהוקצה לרשות בשנת 2013, הועברו לרשויות מקומיות – ישירות על-ידי משרד התחבורה – כ-120 מיליון שקלים. עוד 26 מיליון שקלים הועברו למשטרה, ו-18 מיליון הועברו למשרד החינוך.
על מצבה העגום של הרשות התריע משרד מבקר המדינה כבר בדצמבר 2011. בדו"ח חמור שפרסם המבקר הקודם, מיכה לינדנשטראוס, נקבע כי משרד התחבורה קיבל החלטות שנוגעות לתקציב הרשות מבלי להתייעץ עם ההנהלה ואף ללא אישור. בדו"ח נחשף כי מנכ"ל המשרד באותה עת, יעקב גנות, "הוסיף להתייחס אל הרשות כאל אחת מיחידות משרדו… (ו)נתן הוראות בענייניה, ופעל לעתים אף ללא שיתוף נציג הרשות".
אגב, גם כאשר שותפו בכירי הרשות בתהליכי קבלת החלטות, מעמדם היה ככפופים להנהלת משרד התחבורה. "בנובמבר 2009 ביקש מנכ"ל המשרד (יעקב גנות, ש.ה) בישיבה שקיים עם מנכ"ל הרשות לבצע שינויים בתקציב הרשות", מצא המבקר בדו"ח מ-2011, "והשינויים אכן נעשו". בתגובה לדו"ח המבקר הבהיר גנות כי "פעל לפי הנחיית השר (שר התחבורה, ישראל כץ)".
