מעבר לרכב חשמלי בישראל מחלק את האוכלוסייה לשניים: מי שמתגוררים בבתים שיש בהם חניה שמאפשרת התקנת עמדת טעינה, ומי שאין להם חניה – והרכב שלהם חונה במקומות מזדמנים ברחוב.
למי שחונים ברחוב, ואין להם גישה אל עמדת טעינה במקום העבודה, אין ברירה אלא לטעון את הרכב בעמדות ציבוריות שצריך להגיע אליהן במיוחד ולבזבז בהן זמן. לא פחות חשוב: תעריפי טעינה בעמדות ציבוריות גבוהים פי כמה מתעריף החשמל הביתי, וזה יוצר חסם ממשי מפני התרחבות השימוש ברכב חשמלי בישראל.
אחד הפתרונות, שכבר מיושם במדינות שונות בעולם, הוא הקמת תשתית טעינה עירונית-ציבורית למען תושבי העיר – על בסיס רשת החשמל הקיימת: עמודי תאורה ושילוט, ארונות הזנה, עמודי חשמל עירוניים ואפילו מדרכות.
הרעיון פשוט: לא לדרוש מנהג להגיע אל עמדת טעינה ציבורית מהירה אלא להביא את העמדה אל הרחוב שבו הוא מתגורר. גם המימוש פשוט: התקנת שקעי טעינה קומפקטיים על בסיס תשתית החשמל העירונית ושימוש במערכות הגביה העירוניות לאחר רישום מראש וקבלת אישור.
מבריטניה עד הולנד: טעינה מעמודי תאורה
בריטניה, ובעיקר לונדון, היא אחת המדינות המתקדמות ביותר בתחום הטעינה העירונית. לונדון הציבה יעד להתקנת יותר מ-40 אלף נקודות טעינה ציבוריות עד 2030, וספקיות הטעינה Ubitricity ו-char.gy התקינו כבר רשתות טעינה על בסיס עמודי תאורה קיימים ברחובות מגורים שבהם חונות מכוניות במשך שעות ארוכות.
ברובע בקסלי (Bexley) שבלונדון הושלמה ביוני 2026 התקנת 400 עמדות טעינה על עמודי תאורה קיימים, וזאת בנוסף ל-100 עמדות שהותקנו שם קודם בשלב הפיילוט של התוכנית. חברת Ubitricity, שהתקינה את העמדות ומפעילה אותן, דיווחה שבחלק מהמקרים אורכת התקנת מטען כזה פחות מחצי שעה, ולמרות שזה לא מבטיח שאפשר להתקין עמדה על כל עמוד תאורה או שמדובר בפרויקט זול – זה כן נותן לנו תחושה שלא מדובר במבצע הנדסי מסובך.
עיריית רובע ווסטמינסטר דיווחה על פעולת יותר מ-2,500 נקודות טעינה ברחובות הרובע, ובכלל הרבעים של העיר לונדון כבר פועלים, נכון לשנת 2026, יותר מ-25 אלף נקודות טעינה ציבוריות.
מילאנו: רכב חשמלי לא צריך חניה ייעודית
אחד המודלים המעניינים ביותר מופעל כיום בעיר מילאנו שבאיטליה. חברת האנרגיה האיטלקית A2A מפעילה את פרויקט City Plug, שמבוסס על מטענים קומפקטיים לטעינה איטית ברחובות מגורים, ואלה מוצבים לצד מקומות חניה רגילים. כך אפשר להגדיל את זמינות הטעינה בלי לשמור כל מקום חניה לרכב חשמלי באופן בלעדי. החברה מדווחת שבספטמבר 2026 פעלו במילאנו כ-200 מתחמי City Plug עם כ-2,000 נקודות טעינה, והתוכנית כולה צפויה לכלול 4,000 נקודות ב-285 מתחמים.
מודל כזה רלוונטי במיוחד לערים ישראליות שבהן מקומות חניה הם משאב במחסור. טעינת רכב חשמלי – במצב כזה – היא שירות נוסף שלא מפקיע אותה משימושים אחרים.
אותה ספקית טעינה מפעילה גם את פתרון City Plug Lamp שמספק שני שקעי טעינה מכל עמוד תאורה, וכל אחד מהם מספק עד 7.4 קילוואט.
הולנד: עמודי תאורה חדשים עם טעינה מובנית
עיריית אמסטרדם, הולנד, הציגה לא מכבר תוכנית להתקנת כ-18 אלף נקודות טעינה ציבוריות עד לסוף העשור.
בהולנד פועלת חברת CityCharge, שמפתחת עמודי תאורה שכוללים נקודות טעינה לרכב חשמלי. נכון לינואר 2026 החברה כבר התקינה עמודים כאלה ב-32 ערים ורשויות מקומיות, בהן בין השאר איינדהובן, טילבורג, אוסטרהאוט, הארלמרמיר, ליידרדורפ, דוונטר וזוולה.
בחלק מהפרויקטים מותקנים שני שקעי טעינה בכל עמוד. במקרים מסוימים כמה עמודים חולקים חיבור חשמל אחד, באמצעות ניהול עומסים.
צרפת: היינו ראשונים. עכשיו אנחנו לא
בצרפת נערכו ניסויים בטעינה באמצעות תשתיות תאורה כבר לפני כעשור. בעיר לה רוש-סור-יון הותקנו בשנת 2016 שלוש נקודות טעינה שחוברו לתשתית תאורת הרחוב. פרויקט זה פותח על ידי Bouygues Energies & Services בשיתוף גורמי תשתית מקומיים, והציע טעינה בהספק של כ-3.7 קילוואט.
חשוב מכך: בצרפת פורסם מדריך ממשלתי להתקנת עמדות טעינה על מערכות חשמל ציבוריות והוא מתמקד בהתאמה הנדסית, מדידת חשמל נפרדת, בטיחות, תקינה, וניהול הרשת. חברת Enedis העריכה במסמך זה שמתוך כעשרה מיליון עמודי תאורה בצרפת, כ-200 אלף יכולים להתאים להתקנת עמדת טעינה.
גרמניה ופורטוגל: שימוש בעמודים קיימים
בברלין פועל פרויקט ElMobileBerlin, שבמסגרתו נעשה שימוש בעמודי תאורה לטעינה. חברת Ubitricity, שמפעילה אותו, הכריזה השנה על המשך הפעלת המערכת עד לסוף שנת 2032 עם אפשרות להארכה.
בפורטוגל הודיעה חברת Galp על התקנת עמדות טעינה שמחוברות לתשתיות תאורה בעיר Carcavelos שסמוכה לקשקאיש ובעיר מטוזיניוש. בעיר Oeiras הותקנו עמודים ייעודיים שמשלבים תאורה, טעינה ושירותים עירוניים נוספים. כל אלה הן דוגמאות לכך שערים אחדות מסבות עמודי תאורה קיימים, אחרות מחליפות אותם בעמודים חכמים, ובחלק מהמקרים הטעינה היא רק אחד מכמה שירותים שהעמוד מספק.
מרכז אירופה: מצ'כיה וסלובקיה עד קרואטיה ורומניה
בעיר פראג שבצ'כיה מבוצע בימים אלה פרויקט להכנת תשתית החשמל של שכונות שונות להתקנת מטענים, וזאת כצעד מקדים שמבוצע במקביל לחידוש ושדרוג תשתיות עירוניות. חברת התשתיות העירונית THMP מקדמת התאמות של עמודי תאורה ותשתיות החשמל שלהם להתקנת עמדות טעינה.
היתרון בתכנון מוקדם הוא אפשרות להכין את תשתית החשמל מראש, במקום בדיעבד – וכך לחסוך סכומי כסף גדולים, וזה צריך לעניין את כל הרשויות המקומיות והערים בישראל שמרחיבות כיום שכונות חדשות או משקיעות בחידוש תשתיות בשכונות קיימות.
במקביל, חברת SEAK Energetics מפעילה בפראג פרויקט לשילוב עמדות טעינה בעמודי תאורה באזור מגורים, וחטיבה אחרת של אותה חברה פעילה גם במספר ערים בסלובקיה. במסגרת פיילוטים והתקנות בהיקפים התחלתיים הותקנו עד כה עמדות טעינה לרכב חשמלי על בסיס רשתות החשמל העירוניות גם בערים בקרואטיה וברומניה.
אוסטרליה: גם עמודי חשמל וארונות שנאים
באוסטרליה יש מספר ספקיות חשמל שמקבילות לחברת החשמל הישראלית וכמה מהן פועלות בשיתוף פעולה עם מספר ספקיות טעינה נפרדות שכל אחת מהן התקינה עמדות בערים אחרות.
המודל האוסטרלי מבוסס על מעורבות של ספקיות החשמל מול ספקיות הטעינה, כאשר ספקיות החשמל מסייעות בהסרת מגבלות תשתית והכנה מראש של נכסים ואתרים שבהם ניתן להתקין עמדות טעינה.
ארצות הברית: עמודי תאורה, עמודי רחוב וחשמל מבניינים
בלוס אנג'לס שבקליפורניה, ארה"ב, מפעיל אגף תאורת הרחוב העירוני תוכנית טעינה שמבוססת על עמודי תאורה. המודל כולל גם אפשרות של תושבים לבקש התקנת מטענים במיקומים ספציפיים ולדווח על תקלות.
עיריית לוס אנג'לס הכריזה על יעד להתקנת 120 אלף נקודות טעינה במרחב הציבורי עד לשנת 2030, לרבות טעינה בבניינים משותפים. במסגרת זאת הציגה מחלקת התאורה העירונית יעד להתקנת 10,000 נקודות טעינה בשכונות שבהן מתגוררת אוכלוסיה חלשה כלכלית.
בניו יורק ובמדינות נוספות פועלת Voltpost, שמפתחת מטענים המותאמים לעמודי רחוב קיימים. החברה דיווחה על התקנות ופרויקטים בניו יורק, אלבני, סרטוגה ספרינגס במדינת ניו יורק, וגם בערים במדינות מישיגן ואילינוי.
עיריית ניו יורק פרסמה בעבר תוכנית להתקנת עשרות אלפי נקודות טעינה ציבוריות, ובכלל זה 10,000 נקודות טעינה בשפת המדרכה. במקביל, חברת It's Electric מציעה מטען ציבורי קטן שמותקן על שפת מדרכה, כשהחשמל מגיע מבניין סמוך. צריכת החשמל נמדדת בנפרד, ובעל הבניין יכול לקבל תשלום על אספקת החשמל למערכת.
המשמעות היא שמקור החשמל אינו חייב להיות נכס עירוני. לעיתים אפשר להשתמש בחיבור קיים של בניין פרטי כדי לספק שירות טעינה ציבורי, וזה פתרון שעשוי להיות מעניין במיוחד ברחובות צפופים.
הפתרונות המעניינים ביותר לא מותקנים על עמודים
חברת Trojan Energy הבריטית פיתחה שקעים שקועים במדרכה. כאשר הם אינם בשימוש, כמעט שלא נותר ציוד בולט מעל פני הקרקע. הנהג מחבר מתאם ייעודי לשקע, וממנו כבל טעינה למכונית.
ברובע Barnet בלונדון דיווחה החברה על התקנה של יותר מ-1,250 נקודות טעינה שקועות עד יולי 2025. היתרון ברור: אין צורך להציב עמוד או ארון טעינה גדול במדרכה צרה.
אבל הפתרון אינו חף ממגבלות. הוא מחייב עבודות תת־קרקעיות, ניקוז, הגנה מפני לכלוך ומים, תחזוקה, והתאמה לאנשים עם מוגבלויות.
חברת Urban Electric פיתחה מטענים שנשלפים מתוך המדרכה. בזמן השימוש המטען עולה מעל פני הקרקע, ולאחר מכן חוזר למקומו. פתרון אחר הוא מטען נמוך שמותקן בשפת המדרכה ומוזן מתשתית חשמל תת־קרקעית. חברות כמו Connected Kerb משתמשות במודל הזה כדי לפרוס טעינה שכונתית במקומות שבהם אין עמוד תאורה מתאים.
מה אם החשמל כבר נמצא בתוך הבית?
קיימת גם משפחת פתרונות שאינה טעינה ציבורית במובן הרגיל.
חברות בריטיות כמו Kerbo Charge, Gul-e ו-Charge Gully פיתחו תעלות מוגנות שמאפשרות להעביר כבל טעינה מבית פרטי למכונית שחונה ברחוב. התעלה מותקנת בתוך המדרכה, כך שהכבל לא מונח באופן חופשי על נתיב ההליכה.
במקרה כזה הנהג משתמש בחשמל הביתי שלו, אך נעזר בתשתית ציבורית כדי להגיע אל המכונית. פתרון כזה יכול להתאים בבתים שבהם אין חניה פרטית, אבל יש אפשרות מעשית לחנות מול הבית.
באנגליה נכנס באוקטובר 2026 שינוי רגולטורי שמקל על היבטי התכנון של תעלות טעינה מתאימות. עם זאת, עדיין נדרשים אישורים לעבודות בדרך הציבורית.
צריך לומר שלא כל רשת חשמל שכונתית מסוגלת לתמוך בטעינת רכב חשמלי, לא כל שכן מספר רב של כלי רכב כאלה, ולא בכל מקום אפשר להעביר כבלים מבלי לגרום להפרעה להולכי רגל ומשתמשי דרך אחרים.
בנוסף, עמדת טעינה ציבורית לא מבטיחה מקום חניה פנוי, ואם כל המקומות לצד המטענים תפוסים, או אם מכוניות חשמליות לא טוענות, או נשארות מחוברות לזמן רב לאחר סיום הטעינה, נוצרת בעיה לבעלי רכב אחרים. לכן פתרון כזה חייב להיות מלווה במדיניות מתאימה של חניה ותפעול.
עם זאת, בשכונות שבהן כן אפשר להתקין מטענים במרחב הציבורי יכולה טעינת רכב איטית ונגישה לצמצם את הפער בין שני חלקי האוכלוסייה, וככל שאפשר להתקין יותר עמדות ציבוריות פוחתת הבעיה השנייה.
מה התועלת של עמדת טעינה עירונית?
עמוד תאורה עירוני מחובר בדרך כלל למערכת חשמל שמיועדת להפעיל גופי תאורה, כלומר שההספק הכולל של הרשת השכונתית לא גדול. מצד שני – גם רשת החשמל הביתית לא נועדה לתמוך במקור בהספקים גדולים, וטעינה "ביתית" מותאמת לאספקת חשמל ביתית.
כאשר מכונית חונה ברחוב במשך שעות, בעיקר בשעות הלילה, השאלה החשובה היא כמה אנרגיה אפשר להוסיף לה במונחי טווח נסיעה, ולצורך הדיון נניח שמקום העבודה של תושב עיר ממוצע נמצא במרחק של כ-35 קילומטרים ממקום מגוריו.
לצורך הדוגמה נחשוב על מכונית שצורכת 17 קוט"ש לכל 100 קילומטרים, ואם טוענים אותה במשך 8 שעות בהספק של 3.7 קילוואט בלבד (בהנחת יעילות של 90%) זה טוען את הסוללה בכ-26.6 קוט"ש שמספיקים לטווח נסיעה של כ-156 קילומטרים.
אם המערכת השכונתית חזקה יותר, ומסוגלת לספק לכל מטען 7.4 קילוואט, אותה מכונית תקבל בשמונה שעות כ-53.3 קוט"ש שיגדילו את הטווח שלה בכ-313 קילומטרים. מדובר בנתונים ממוצעים ולא מחייבים שנועדו להמחיש שטעינה שכונתית בהספק נמוך יחסית יכולה להיות שימושית מאוד.
מבחינת בעל רכב חשמלי – המשמעות היא שייתכן שאין צורך לטעון את הרכב בכל לילה, וכמובן גם שאין צורך לטעון את הסוללה ליותר מ-80%. ובכל זאת – כדי שהמודל יהיה שימושי נדרשת פרישה נרחבת יחסית של מטענים, ובמרחק הליכה מהבית.
כמה זה יעלה לציבור?
בפרספקטיבה ציבורית אפשר לשאול אם נכון שעיריות ורשויות מקומיות ישקיעו משאבים בקבוצות אוכלוסייה ספציפיות כמו בעלי רכב חשמלי, והתשובה העקרונית היא "כמובן שכן". אחרי הכל – כמעט כל סוג של שירות שרשות מקומית אחראית לו מיועד לקבוצת אוכלוסייה ספציפית – בין אם מדובר בגני ילדים, בתי ספר, מועדוני קשישים, פעילויות תרבות או אפילו אכיפת חניה.
אבל בשונה מכל סוגי הפעילויות האחרים – לרשות המקומית יש אינטרס רב לעודד שימוש ברכב חשמלי מפני שזה מפחית את זיהום האוויר במפלס הרחוב שפוגע בכלל האוכלוסייה.
העלות לקופה הציבורית נחלקת לשלושה מרכיבים: תכנון והקמת רשת הטעינה, אספקת חשמל ותחזוקת הרשת, ולפחות שני המרכיבים הנוספים יכולים וצריכים להיות מגולמים בתעריף שישלמו בעלי הרכב. בהתאם למדיניות החניה העירונית אפשר להוסיף לתעריף הזה גם דמי חניה ואפילו קנסות למי שלא מפנה את הרכב שלו לאחר השלמת טעינה.
מה אפשר ללמוד מלונדון, פראג ולוס אנג'לס?
גם בישראל כבר נבחן שימוש בתשתיות תאורה עירוניות לטעינת כלי רכב חשמליים. בירושלים דווח בפברואר 2025 על חנוכת מיזם שבו עמדות טעינה חוברו למרכזיית תאורה עירונית.
לעומת זאת, בדוח מעקב שפרסם מבקר המדינה ביוני 2026 נכתב שבמרחב הציבורי בישראל שקול מספר שקעי הטעינה לכ-4.9% בלבד מהיקף צי כלי הרכב החשמליים, וטרם הוסדרה במלואה סוגיית התקנת עמדות טעינה בבתים משותפים.
מה צריך להשתנות כדי להשתמש בתשתית עירונית לטעינה?
החסם אינו רק טכנולוגי. רשות מקומית שרוצה להקים רשת טעינה ברחובות מגורים צריכה לתאם בין תכנון החניה, תשתיות החשמל, בטיחות הולכי הרגל, תפעול המטענים והמודל הכלכלי.
ראשית, צריך לזהות רחובות שבהם יש ביקוש גבוה לטעינה ציבורית. לא כל שכונה זקוקה לאותו מספר מטענים, ולא כל חניה ברחוב מתאימה להתקנת עמדה.
שנית, יש לבדוק את יכולת אספקת החשמל. גם אם יש עמודי תאורה לכל אורך הרחוב, ייתכן שההזנה הקיימת אינה יכולה לשאת עומסי טעינה נוספים. במקומות כאלה יידרשו שדרוגים, ולעיתים חיבור חשמל ייעודי יהיה הפתרון המתאים.
שלישית, צריך להגן על המרחב הציבורי. כבלי טעינה אינם יכולים להפוך למכשול קבוע על מדרכות, והתקנת ציוד חייבת להתחשב בהולכי רגל, באנשים עם מוגבלויות, בעגלות ילדים ובמשתמשי דרך אחרים.
לאחר מכן יש לבחור במדיניות התקנה ותפעול ולהחליט מי אחראי לפרויקט ולביצוע שלו: העירייה, חברה עירונית או זכיין פרטי.
האם כל עמוד תאורה יכול להפוך לעמדת טעינה?
לא. נדרשת בדיקה של הזנת החשמל, ההספק הזמין, ההגנות, מצב העמוד, אפשרות החניה והנגישות. לעיתים נדרש שדרוג תשתית.
האם הטעינה פועלת גם כשהתאורה כבויה ביום?
אספקת חשמל יכולה להתקיים בלי קשר למדיניות התאורה, אבל במקומות ספציפיים ייתכן שנדרשות התאמות שאינן מסובכות.
האם טעינה מעמוד תאורה איטית יותר מטעינה ביתית?
לא בהכרח. קצב הטעינה תלוי בהספק המטען, בחיבור החשמל ובמגבלות הרכב. מטען עירוני בהספק נמוך עשוי להיות איטי ביחס לעמדת טעינה ביתית בהספק של 7.4 או 11 קילוואט.
האם אפשר להשאיר רכב מחובר כל הלילה?
תלוי בהוראות החניה ובתנאי מפעיל העמדה. בחלק מהעמדות קיימות מגבלות זמן או תשלומים נוספים על שהייה ממושכת.
האם טעינה ברחוב מתאימה גם לרכב פלאג-אין היברידי?
כן. השאלה היחידה היא משך הזמן שנדרש לצורך טעינה של הסוללה ומדיניות הטעינה-חניה של הרשות המקומית, למשל – כמה זמן אפשר לחנות בחניה כזאת מבלי לטעון בפועל את הרכב.
לקריאה נוספת:
טעינה מהירה בכל רחוב: הישראלי שמשנה את חוקי המשחק בעולם הרכב החשמלי
כך מקדמים את מהפכת הרכב החשמלי: מרכז הטעינה הגדול בבריטניה מאפשר טעינה סימולטנית של 180 כלי רכב
מישהו ניתק את הזרם: כך תקועה ההסדרה של התקנת עמדות טעינה לרכב חשמלי בבתים משותפים
