מערכות סיוע לנהיגה כמו בלימה אוטונומית ושמירה אקטיבית על נתיב הנסיעה היו אמורות לשפר את הבטיחות בדרכים ולצמצם את מספר התאונות. בפועל ייתכן שאלה מערכות מסוכנות, והחשש הזה מתגבר ככל שיותר ויותר נהגים לומדים "לעבוד" עליהן. כך עולה ממחקר חדש שפרסם לאחרונה מכון המחקר של איגוד חברות הביטוח האמריקניות (IIHS).
סיבה לא מפתיעה לתוצאות המחקר, שמובאות כאן, מוכרת למומחי הבטיחות בעולם מזה עשרות שנים ונקראת Moral hazard – סיכון מוסרי – כלומר למצב שבו אדם חש שהוא לא נושא באחריות לסיכון שאליו הוא חשוף או לסיכון שהוא גורם לאחרים. תחת תחושה כזאת ישנה נטייה אנושית להגדיל את מידת הסיכון שאדם מוכן לקחת. ככל שמדובר במערכות סיוע לנהיגה, שיוצרות אשליה מסוכנת כאילו שהן מחליפות את הצורך של נהג להיות דרוך וערני לכל מה שמתרחש סביבו על הכביש – נהגים שסומכים על כך שהטכנולוגיה תעשה בשבילם את העבודה מרשים לעצמם לקחת סיכונים גדולים ואף לנהוג בניגוד לחוק.
המחקר, כאמור, בחן ההתנהגויות של נהגים במכוניות שמצוידות במערכות סיוע לנהיגה (ADAS), והחוקרים גילו שכדי לבצע פעולות שלא קשורות לנהיגה נהגים לומדים (די במהירות) להתגבר על כל מנגנוני ההגנה שיצרניות רכב התקינו כדי למנוע מהם לעשות בדיוק את זה.
נהגים שנוהגים במכוניות עם מערכות סיוע לנהיגה אמנם מודעים לכך שהמכוניות שלהם לא "אוטונומיות" – אבל המחקר מוכיח שהם משתמשים הרבה יותר באפליקציות שונות בטלפונים שלהם, אוכלים סנדוויצ'ים ומבצעים פעולות לא חוקיות נוספות בשיעור הרבה יותר גדול מאשר נהגים שנוהגים במכוניות שאין בהן מערכות סיוע כאלה. זאת ועוד: הנטייה של נהגים לבצע "ריבוי משימות" גדלה עבור חלקם עם הזמן ככל שהם מרגישים יותר בנוח עם הטכנולוגיה, בעוד שנהגים אחרים חוו הסחות דעת בלתי פוסקת בגלל שימוש במערכות הסיוע.
אגב, במחקר אחר של אותו מכון נמצא שנהגים רבים שמשתמשים במערכת "הטייס האוטומטי" של טסלה למדו איך למנוע ממנה להתריע באופן מעצבן, וחלקם השתמשו במיומנות הזאת כדי לעסוק בפעילויות מסיחות דעת.
"שני המחקרים האלה מצאו שנהגים מתאימים את ההתנהגויות שלהם כך שיוכלו להמשיך לבצע פעולות שלא קשורות לנהיגה ונחשבות למסיחות דעת", אמר נשיא IIHS, דיוויד הארקי, וזה מדגים מדוע מערכות "אוטומציה חלקית" זקוקות לאמצעי הגנה חזקים יותר כדי למנוע שימוש בהן לרעה".
במחקר הראשון שתואר כאן השתתפו 29 נהגים שנהגו בוולוו S90 משנת הדגם 2017 שמצוידת במערכת Pilot Assist – שהיא אחת המערכות הוותיקות בתחום הזה. החוקרים עקבו אחר ההתנהגויות של הנהגים תוך שהם מתמקדים בבחינת הסבירות שהם יעסקו בפעילויות שלא קשורות לנהיגה. מעקב אחר כל נהג נמשך ארבעה שבועות וההשוואה בוצעה בקטעי נהיגה על כבישים מהירים שבמהלכה נעשה שימוש במערכות הסיוע, תוך השוואה לזמני נהיגה ללא מערכות סיוע. בהמשך בוצעה בחינה של שינויים באופי הנהיגה לאורך הזמן. כל הנהגים עסקו בפעילויות מסיחות דעת כמו אכילה, טיפוח ושימוש באלקטרוניקה, וכולם עשו זאת למשך פרקי זמן ארוכים הרבה יותר כאשר מערכת הסיוע הייתה פעילה.
כפי שהתגלה גם במחקרים קודמים – רוב הנהגים נעשו יותר ויותר נועזים או שאננים ככל שהם התרגלו למערכות.
המחקר השני בוצע עם 14 נהגים שמעולם לא השתמשו ב"טייס האוטומטי" של טסלה או בכל מערכת אוטומציה חלקית אחרת, והמיקוד היה בבחינת השינויים בהרגלי הנהיגה שלהם במהלך חודש של נהיגה בטסלה מודל 3 משנת הדגם 2020.
בשונה מן המחקר הראשון, במחקר הזה המיקוד היה על התדירות שבה נהגים הפעילו את התרעות תשומת הלב של המערכת, בהסלמת ההתרעות ובנהלי ההאטה והבלימה לשעת חירום של טסלה.
בגרסאות הראשונות של "הטייס האוטומטי" של טסלה נעשה שימוש אך ורק בחיישן מומנט שהותקן על ציר ההיגוי, ובאמצעותו ניסתה המערכת לפקח על תשומת הלב של הנהג. כאשר החיישן לא העביר מסר לפיו ידיו של הנהג מונחות על ההגה, אפילו למשך זמן קצר, המערכת הפיקה התרעה קולית וכן סמל התרעה אפור בתצורת "ידיים על ההגה" שהופיע על הצג המרכזי. במקביל הבהב אור כחול והופיעה הודעה כתובה שמורה לנהג להפעיל כוח סיבוב קל על ההגה.
הנהג יכול היה "להרגיע" את ההתרעה באמצעות נגיעה קלה בהגה או על ידי הפעלת אחת מידיות התפעול – למשל איתות – או באמצעות הפעלת חוגה על גלגל ההגה. אם המערכת לא קיבלה אף אחד מן הסימנים האלה היא החלה להפעיל סדרת התרעות חזותיות וקוליות הולכות וגוברות, ובסופו של דבר אף האטה את הרכב עד לעצירה וכיבתה את המנוע.
בין השבוע הראשון של הניסוי ועד לשבוע הרביעי זינק מספר התזכורות של המערכת הזאת ב-26% אבל, לעומת זאת, ששיעור ההתגברות של מערך ההתרעות צנח ב-64% והחל מן השבוע הראשון של הניסוי ועד סופו הצטמצם האורך הממוצע של תזכורות קולית כזאת.
החוקרים מצאו שככל שחלף הזמן נהגים ביצעו יותר פעולות שלא קשורות לנהיגה, הסיטו יותר את מבטיהם מן הכביש והורידו את שתי הידיים מן ההגה לעתים קרובות יותר. בנוסף – ככל שהם השתמשו במערכת זמן רב יותר כך
לקח להם פחות זמן להוריד שוב את הידיים מן ההגה מיד לאחר שההתראות פסקו.
לאורך השנים פורסמו אינספור מחקרים שהוכיחו קשר ישיר בין הסחות דעת לבין מעורבות בתאונות דרכים, והשלב הבא, לכן, חייב להיות מחקר שיבחן אם מערכות סיוע לנהיגה מועילות יותר מאשר מסוכנות – או להיפך.
לקריאה נוספת:
האם מערכת שמירת נתיב במכונית שלך תציל אותך מתאונה או תעלה לך המון כסף?
נוהגים בטסלה עם טייס אוטומטי? התחקיר הזה יכול להציל את החיים שלכם
מערכות בלימה אוטונומית מתקשות בזיהוי משאיות ואופנועים
וולוו מעכבת את השקת ספינת הדגל החשמלית EX90 בגלל בעיית תוכנה
