מצלמות המהירות האלקטרוניות של משטרת ישראל מחלקות מאות אלפי דוחות מהירות בשנה למרות שבדיקה מיוחדת שביצע הטכניון עבור המשטרה מצאה תקלות בלפחות 15% מן הדוחות שהמערכת הנפיקה בניסויים. אבל זה רק החלק הראשון של האבסורד: החלק החמור יותר הוא שגם המשטרה, וגם היועץ המשפטי לממשלה, נסמכו על הדוח הבעייתי הזה כאשר החליטו, בחודש נובמבר שעבר, להשיב לפעולה את מצלמות המהירות. הבשורות הטובות: המערכת הזאת על סף השבתה.
היום (ב') התקבלה אצל עו"ד מיכאל ליטווק תשובת משטרת ישראל להבהרה לבקשת חופש מידע שאותה הגיש, וממנה עולה שאין בידי משטרת ישראל דוח סופי של הטכניון בעניין מצלמות המהירות, כלומר שכל מה שיש בידה הוא אך ורק מסמך שמוכיח דווקא את הבעייתיות של מצלמות המהירות ולא את אמינותן.
למי שלא עקב אחר השתלשלות הדברים נזכיר שבחודש יולי שעבר, לאחר שבפרקליטות התקבלה תלונתו של עו"ד תומר גונן אודות ההתנהלות של התביעה המשטרתית במהלך משפט מצלמות המהירות שאותו ניהל באותה עת יחד עם צוותו בבית המשפט בעכו, ובאופן יותר ספציפי אודות הסתרת מידע אודות עדות השקר של נציג מכון התקנים במשפט, אילן כרמית והתנהלותה של רפ"ק שרית פיליפסון, כינס המשנה לפרקליט המדינה את ראשי אגף התנועה במשטרה, הורה להם לבצע בדיקה מעמיקה לנושא מצלמות המהירות שמשמשות בפרויקט שידוע כ-א3, והנחה אותם להפסיק לשלוח דוחות מהירות לנהגים.
לקריאה נוספת: עדות המהנדס: במצלמות המהירות יש כשל טכנולוגי
מיד לאחר מכן הודיעה משטרת ישראל שמערכת מצלמות המהירות האלקטרוניות תוסיף לפעול אבל המשטרה לא תשלח דוחות תנועה לנהגים. אלא שכבר בסוף אוגוסט, כשבוע לפני ההכרעה הדרמטית של השופט יעקב בכר מבית המשפט בעכו, "פימפמו" נציגי המשטרה לכמה כתבים בגופי תקשורת גדולים את הטענה שבידיהם יש דו"ח שבוצע עבורם על-ידי הטכניון ואשר מוכיח, לדבריהם, שמצלמות המהירות אמינות. באופן תמוה – בחודש אוקטובר 2018 הודיעה הפרקליטות, בגיבוי היועמ"ש, שהיא מאמצת את בקשת המשטרה לחזור ולשלוח דוחות לנהגים, וזאת על בסיס ממצאי הטכניון.
בסמוך לאחר חידוש משלוח הדוחות פנה עו"ד מיכאל ליטווק אל המשטרה וביקש לקבל את ממצאי הטכניון, שעל פיהם הוחלט שהמצלמות, כביכול, אמינות. במשטרה סרבו לבקשתו. עו"ד ליטווק פנה שוב, הפעם באמצעות בקשה לפי חוק חופש המידע, ובאמצע נובמבר 2018 הוא קיבל תשובה שבה נכתב, בין השאר, ש"לאחר שבחנו את הבקשה ושקלנו את השיקולים הרלבנטיים, החלטנו לדחות את בקשתך. המסמך המבוקש עדיין אינו סופי ונמצא בשלבי עיצוב, ולכן לא נוכל למסור אותו לידיך בשלב זה, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 9 (ב)(2) לחוק חופש המידע". במילים פשוטות, ההחלטה של הפרקליטות לאפשר למשטרת ישראל לשוב ולשלוח דוחות מהירות לנהגים התקבלה על-סמך "מסמך לא סופי שנמצא עדיין בשלבי עיצוב". כשלושה שבועות לאחר מכן, בתחילת דצמבר האחרון, בדיון שנערך בבית משפט השלום בחיפה, הודו נציגי המשטרה שנכון לאותו מועד עדיין לא נמצא בידיהם דוח סופי ומגובש של הטכניון – וגם זה לא מנע מן המשטרה לחזור ולשלוח דוחות לנהגים.
לפני קרוב לחודשיים, בשלהי ינואר 2019, פרסמנו כאן נוסח של "דו"ח הטכניון" שמתוארך ל-4 בנובמבר 2018, כלומר שהוא הופק יותר מחודש לאחר שהפרקליטות אישרה למשטרה לשוב ולשלוח דוחות מהירות לנהגים, כשבועיים לפני שעו"ד ליטווק קיבל תשובה שלילית לבקשתו, וכחודש לפני שנציגי המשטרה החליטו שלא להעיד בבית המשפט בחיפה את מי שחיברו אותו. ניתוח הדוח הזה כאן העלה ספק רב אודות האמינות של מצלמות המהירות.
גם מבלי להיכנס לתוקף המדעי של הבדיקות, או לשאלת היכולות המקצועיות של מי שביצעו אותו לבצע משימה מן הסוג שאותה התבקשו לבצע – בעיית האמינות של המצלמות עולה כבר בפרק הראשון של סיכום הממצאים: "סה"כ בדיקות שבוצעו: 849", נכתב בדו"ח, "בדיקות במהירות קבועה: 604, בדיקות במהירות משתנה: 114, בדיקות שנפסלו: 131". במילים פשוטות: כ-15.5% מן הבדיקות שבוצעו – נפסלו!
בהמשך הדו"ח נכתב: "בתאריכים 13-25/5/18 התבצעו סדרת בדיקות (1-7), השוואת מהירות בין מערכת א3 לרכב המטרה. בסדרת בדיקות אלו בוצעה מדידת מהירות רכב המטרה באמצעות מכשיר VBOX. בסדרת בדיקות אלו נדגם נתון מהירות בודד בקו הרוחב האחרון של הלולאה השנייה בנתיב (הכוונה לקו על הכביש שבו מוטמן אחד מחיישני המצלמה – ג.מ.). בתהליך ניתוח הנתונים לסדרת בדיקות 1-7 זוהה הפרש מהירויות שחורג מדרישות ההמלצות הבינלאומיות, OIML R91, בין מערכת א 3 למכשירי המדידה, במספר מדידות. בבחינת הנתונים (ש)בהם נמצא שהפרש המהירויות החורג מדרישות ההמלצות הבינלאומיות OIML R91 נבדק ונמצא שרכב המטרה חצה את אזור הלולאות במהירות משתנה (האצה /בלימה). המידע המפורט בסעיף 9.3 הועבר לידיעת לנציג המשטרה".
במילים אחרות – ב"דוח הטכניון" מחודש נובמבר כתוב בשפה שלא משתמעת לשתי פנים שכאשר מכוניות שנמדדו במהלך הניסויים נמצאו באותו רגע במצב שבו הן מאיצות או מאיטות – נמצא שהמצלמות תיעדו מהירות שונה ממהירות הנסיעה האמיתית שלהן, ובשפה פשוטה: המצלמות זייפו!
מן הדוח עולות גם בעיות נוספות, עליהן תוכלו לקרוא בתחקיר שפרסמנו בינואר, אבל מה שלא פחות חשוב להדגיש זה שכאשר אנחנו פרסמנו את הממצאים שלנו, על בסיס טיוטת דו"ח הטכניון, המשטרה עדיין עמדה בסירובה לפרסם את הדו"ח באופן רשמי, ולא הסכימה להעביר אותו לידי עו"ד ליטווק אשר ביקש אותו בהתאם לחוק חופש המידע. תשובה כזאת, בצרוף "הדו"ח", התקבלה אצל עו"ד ליטווק רק לפני כשלושה שבועות, והדו"ח שצורף לה היה… טיוטת הדו"ח כפי שנחתמה בתחילת נובמבר שעבר.
אין דוח סופי, יש דוחות מהירות
לאחר שעו"ד ליטווק קיבל את הדוח (אותו דוח שאנחנו פרסמנו בינואר השנה) עלה חשד יותר מסביר לפיו אין בידי משטרת ישראל דוח סופי. המשמעות היא שכל מה שיש בידי המשטרה, ועל בסיסו חודש משלוח דוחות המהירות לנהגים – הוא מסמך שבו כתוב באופן מפורש שכ-15.5% מן הדגימות שהתקבלו במסגרת ניסוי הטכניון נפסלו מפני שהמהירות שנמדדה בהן הייתה שונה מן המהירות שנקלטה במצלמות.
עו"ד ליטווק פנה שוב למשטרה והזכיר שבקשתו המקורית לקבלת הדו"ח הוגשה ב-18 בנובמבר אך נדחתה בטענה ש"המסמך המבוקש אינו סופי ונמצא בשלבי עיצוב", אולם הדוח שנשלח לו כעבור כשלושה חודשים נושא את התאריך 4 בנובמבר. עו"ד ליטווק טען בתמימות שהדוח שהועבר אליו בסופו של דבר "אינו עדכני ומוכיח דווקא את חוסר אמינותן של מצלמות המהירות", וביקש לדעת "האם מדובר בדו"ח העדכני המצוי בידיי משטרת ישראל"?
"מהאמור לעיל", כתב עו"ד ליטווק, "עולה כי הדו"ח שצורף לבקשתי אינו דו"ח המוכיח את אמינות מצלמות המהירות מסוג א 3. בנסיבות כאמור, אבקש לדעת האם קיים דו"ח עדכני בעניין מצלמות המהירות מסוג א' 3, ולחילופין ככול שהאכיפה באמצעות מצלמות מסוג א 3 נשענת על הדו"ח שצורף במענה לבקשתי, נראה כי אין מנוס מהפסקת האכיפה באמצעות המצלמות וזיכוי אלפי נהגים אשר נפגעו מהם".
היום (ב') התקבלה, כאמור תגובת משטרת ישראל, והיא לא פחות מדרמטית. "הדוח שנמסר לך על ידינו, במסגרת בקשת חופש מידע 56/19, הינו הדו"ח הסופי שנמצא בידי משטרת ישראל". במילים פשוטות – משטרת ישראל מודה שעדיין אין בידיה דוח סופי של הטכניון – אותו דוח שכבר בחודש אוגוסט 2018 הכריזו לגביו נציגי המשטרה שהוא "מוכיח באופן סופי את אמינות מצלמות המהירות", ואילו המסמך היחיד שכן נמצא בידי המשטרה מוכיח בדיוק את ההיפך: 15.1% דגימות שגויות שנפסלו הן בוודאי נתון שמספיק כדי לזכות כל נהג מחמת הספק לו יגיע דוח זה לדיון בבית משפט.
עו"ד תומר גונן, אשר הוא וצוותו חשפו את הפרשה ואת התנהלות המשטרה במהלך המשפט בעכו, אמר היום ש"הדוח של הטכניון מאשר את כל מה שנחשף בתיק בדראן (המשפט בעכו – ג.מ.): כאשר נהג מאיץ או מאט כאשר הוא חולף ליד מצלמת מהירות אין דרך לדעת אם המדידה תקינה. לנוכח הכתוב בדו"ח הטכניון אין אלא להתפלא על כך שמצלמות המהירות הוחזרו לפעולה".
עו"ד גונן ממליץ לכל אדם שקיבל דו"ח מהירות לבקש להישפט, ולכל אדם שיש לו תיק פתוח הוא ממליץ לשקול שיקולי עלות-תועלת אם לנהל משפט שבו יובאו לדיון גם הממצאים החדשים, או להגיע עם נציגי התביעה להסדר טיעון "מאד מקל" שלא כולל רישום נקודות.
גורמים מקורבים לנושא רמזו היום ל-TheCar שבמשטרה ובפרקליטות מתגבשת החלטה להשבית את כל המצלמות מסוג גאטסו (א-3) ולהפסיק לשלוח דוחות חדשים, וזאת בין השאר על בסיס ממצאי הבדיקה של הטכניון.
בשולי הדברים לא מיותר לציין שממשלת ישראל, ואזרחי ישראל, בזבזו מאות מיליוני שקלים על מערכת א-3 המיותרת, אשר לא רק שלא הועילה לבטיחות בדרכים אלא בסבירות רבה פגעה בה ובנו. אפילו דו"ח הטכניון, שנועד במקור כדי "להכשיר את השרץ", עלה למשלם המיסים 187,200 ש"ח, כפי שגילה עו"ד ליוטטק בבקשה נפרדת שהגיש במסגרת הליך חופש מידע.
את תגובת משטרת ישראל נוסיף אם וכאשר נקבל כזאת.
