לא מעט כבר נאמר ונכתב אודות תוכנית המכסים של הנשיא דולנד טראמפ וזה עוד לפני שהם גובשו באופן סופי. אבל עד כה כמעט ולא הייתה התייחסות ספציפית לתעשיית הרכב – ובעיקר להשפעה האפשרית של המכסים האלה על הכיס של כל אחד ואחת מאיתנו.
באופן כללי, כל חומר גלם, סחורה או מוצר שמיובאים כעת לארה"ב חייבים במכס בשיעור של בין 10-50%, וזה חל גם על מכוניות שמשווקות בארה"ב, גם על חלקים שמותקנים בכלי רכב שמיוצרים בתוך ארה"ב, וגם על חומרי גלם שנחוצים לתעשיית הרכב בארה"ב.
הטיעון של טראמפ בעד הטלת המכסים הוא שזה יגרום להחזרת ייצור (למשל של כלי רכב) לתוך גבולות ארה"ב ולידיהם של פועלים אמריקנים, ומכיוון ששוק הרכב האמריקני הוא השני בגודלו בעולם, והעשיר ביותר, מאליו ברור שיש לכך השפעה עצומה על כל יצרניות הרכב.
למרבה האבסורד – היצרניות היחידות שלא מושפעות בטווח המיידי הן "האויבות" הגדולות של אמריקה – יצרניות רכב סיניות שממילא חויבו במכסים כבר קודם לכן ולכן הן כמעט שאינן משווקות רכב בארה"ב.
האבסורד גדול שבעתיים מפני שבמבחן המציאות, ובוודאי בטווח הקצר – יצרניות הרכב האמריקניות הן בין הנפגעות העיקריות מן המהלך הזה, ומפני שבהמשך מי שישלמו מכיסם את רוב המכסים (על כלל המוצרים וחומרי הגלם) – בהיקף של מאות טריליוני דולרים – הם אזרחי ארה"ב.
אבל אנחנו לא כאן כדי לספר לכם על הצרות של האמריקנים אלא כדי לתאר איך זה ישפיע עלינו, בישראל, ועל כך בהמשך.
בשבועות האחרונים פורסמו ברחבי העולם הצהרות של יצרניות רכב שונות לגבי היקף הנזקים המשוערים שצפויים להיגרם להן, ומכיוון שכל היצרניות נסחרות בבורסות השונות מדובר בדיווחים שחייבים להיות מדויקים ככל האפשר.
טויוטה פרסמה עד כה את הנתון המבהיל ביותר, לפיו היא צפויה לשאת בנזק בהיקף של כ-9.5 מיליארד דולר עוד במהלך השנה הנוכחית. מי שניצבת שנייה ברשימת הנפגעות כלכלית מן התוכנית של טראמפ היא ג'נרל מוטורס, יצרנית הרכב הגדולה ביותר בארה"ב, שצופה מכה כלכלית בגובה של בין 4 ל-5 מיליארד דולר. גם פורד האמריקנית מדווחת על נזק צפוי של כ-3 מיליארד דולר.
סטלנטיס, שעיקר פעילותה אמנם באירופה אבל היא יצרנית הרכב השלישית בגודלה באמריקה – דיווחה על צפי לנזק של 2.7 מיליארד דולר עוד השנה. קבוצת יונדאי-קיה דיווחה על פגיעה פוטנציאלית של עד 5 מיליארד דולר לשנה הנוכחית, וזה סכום שווה ערך ל-25%-30% מן הרווחים שלה בשנת 2024.
מה שגורם נזק ליצרניות רכב שמייצרות בשטח ארה"ב, בהן גם יצרניות יפניות וקוריאניות – זה שחלק מרשת האספקה שלהן מבוסס על ייצור חלקים ורכיבים בקנדה ובמקסיקו – וכל חלק כזה חייב מעתה במכס.
אפשר לומר שכמעט אין אף רכב ש-100% ממנו "מיוצר בארה"ב", וזה כולל אפילו את הדגם "הכי אמריקני" – טסלה מודל Y – שכ-30% מן החלקים שלה מיוצרים מחוץ לארה"ב.
מבין יצרניות הרכב האירופאיות צפויה התעשייה הגרמנית – שמייצאת 65% מכלי הרכב האירופאים שמיובאים לארה"ב – לחטוף את המכה הקשה ביותר. אנשי פולקסווגן דיווחו על נזק צפוי של כ-1.5 מיליארד דולר במחצית הראשונה של השנה כתוצאה של 16% צניחה במכירות. מרצדס-בנץ דיווחה על צניחה בהכנסות הצפויות שלה מ-9.4 מיליארד אירו ב-2024 ל-3 מיליארד השנה, ופורשה על מכה בהיקף של קרוב למיליארד דולר. הונדה דיווחה על נזק צפוי של כ-3 מיליארד דולר, ניסאן מעריכה שתינזק ב-2 מיליארד דולר, סובארו בכ-1.4 מיליארד, וכך הלאה והלאה.
כדי להדגים כיצד נבנה הנזק הכלכלי הזה אפשר לקחת לדוגמה את ראב 4 של טויוטה שמיוצר במדינות שונות ברחבי העולם והוא גם אחד מכלי הרכב הנמכרים ביותר בארה"ב.
מערך הייצור של ראב 4 לשוק האמריקאי בנוי על בסיס רשת גלובלית מורכבת שמגיעה עד יפן, קנדה, ואל מפעל ההרכבה במדינת קנטאקי, ארה"ב. דגמי ראב 4 שמיובאים באופן ישיר מיפן ומקנדה "חטפו" מכס בשיעור 15% ו-25% בהתאמה, ואילו כלי הרכב שמורכבים בקנטאקי הפכו כעת ליקרים יותר בגלל שחלק מן הרכיבים שמותקנים בהם מגיעים מחוץ לארה"ב וחייבים במכס.
בטווח הבינוני טויוטה תעביר יותר ייצור לתוך ארה"ב וזה הרי מה שטראמפ הבטיח שיקרה – מה שמוכיח לכאורה את הטענות שלו. אלא שאם הייצור בארה"ב היה כלכלי – טויוטה הייתה מייצרת שם את המכוניות שלה מלכתחילה, ומכיוון שהיא נאנסת לעשות את זה רק בגלל המכס – מאליו ברור שהיא תיאלץ לייקר את המוצרים ולהפיל את תוספת העלות על הלקוחות האמריקנים שלה.
ההשפעה על השוק הישראלי: אשליית ההזדמנות
בטווח הקצר – יבואניות רכב לישראל עשויות להיות הנהנות הגדולות מן המכסים של טראמפ, מפני שזה עשוי לפתוח בפניהן עולם של הזדמנויות. רק תחשבו על כל אותן מכוניות שעומדות כרגע ומעלות אבק בנמלי אירופה לאחר שהיו מיועדות לייצוא לארה"ב – אבל העלאת המחיר המתבקשת בארה"ב מצמקת שם את הביקוש. אם יש משהו שמלחיץ יצרניות רכב זה להתמודד עם מלאי עומד, ואם יבואניות רכב ישראליות ייקחו קצת מעודפי המלאי האלה הן יקבלו מחירים מאוד אטרקטיביים.
אבל מה שנשמע כמו הזדמנות שלא תשוב הוא לא באמת הזדמנות, בראש ובראשונה בגלל תזמון גרוע: רבות מיבואניות הרכב לישראל תקועות גם ככה עם מלאי עודף בגלל שבשנתיים האחרונות הן העלו מחירים כאילו אין מחר – וכיום הן מתמודדות עם ביקוש נמוך לעומת היצע רב מידי.
בנוסף, גם ליבואניות רכב שיקוששו הזדמנויות (ויצליחו לממן אותן עם שיעורי הרבית הגבוהים שקיימים כיום) – אין שום מוטיבציה לחלוק את השלל הזה עם הלקוחות שלהן. נהפוך הוא. הדבר האחרון שהן רוצות זה לפגוע במחירי המחירון שלהן – אשר כמעט תמיד משפיעים השפעה רוחבית על מספר מותגים שהיבואנים מייבאים ממדינות שונות ברכבי העולם.
לו הייתה מתקיימת בשוק הרכב שלנו תחרות אמיתית ייתכן שההזדמנויות האלה היו מתורגמות להורדת מחירים לצרכן, אבל כאשר עשרות מותגים שונים מיובאים על ידי פחות מ-10 יבואנים – אל תבנו על זה שמי מהן תשתף אתכם בחגיגה שלה גם אם היא תקבל מחירי "חצי חינם".
אגב, פרט משעשע: בפרסומים כאלה ואחרים בישראל נכתב שהמכסים של טראמפ יוצרים הזדמנות לייצוא רכב מארה"ב לישראל. זה לא נכון וגם לא יקרה. מה שהמכסים עושים, כאמור, זה דווקא לייקר את כלי הרכב שמיוצרים באמריקה והם מקטינים במקביל את היקפי הייצור מחוץ לאמריקה. אלה שתי מגמות שרק מייקרות – לא מוזילות – דגמים שעשויים להתאים לייבוא לישראל.
וזה לא הכל: כפי שהצגנו קודם – יצרניות הרכב עומדות להפסיד יחד עשרות מיליארדי דולרים בשנים הקרובות, וכאשר יצרניות רכב מפסידות הן חותכות את ההפסדים באמצעות צמצום היקפי הייצור ומעלות מחירים כדי לשמר רווחיות. בקיצור – כל המגמות – למעט עודפי מלאי זמניים – ימשכו את המחירים כלפי מעלה ולא לאף כיוון אחר. התוצאה תהיה מחירי רכישה גבוהים יותר ואלה יגולגלו לצרכן הישראלי ויתווספו ללחצים אינפלציוניים ולהעלאות מיסים אפשרויות.
תוכנית המכסים של טראמפ מגלגלת כדור שלג במהלך בלתי הפיך ויקר של ארגון מחדש של שרשראות האספקה בתעשיית הרכב. כל היצרניות שמוכרות בארה"ב מאיצות השקעות בייצור בתוך ארה"ב – ורוב הדגמים שייוצרו שם לא מתאימים לישראל מפני שהם מצוידים במנועים גדולים יותר ובאבזור שונה.
העברת ייצור תייבש מפעלים אחרים שמייצרים כיום למספר תקינות, למשל אמריקנית ואירופאית, אולי אפילו תסגור אותם, וכך יקטן ההיצע לשוק שלנו.
הצד השני של המטבע
גם הצד השני של המטבע לא מנצנץ אלינו. כתגובה מתבקשת למהלך המכסים של טראמפ הטילו מדינות אירופה מכס מקביל על יבוא מארה"ב לשטחיהן, למשל מכס בשיעור של 50% על פלדה שמיוצרת בארה"ב ונשלחת אל מפעלי ייצור רכב באירופה. פלדה יקרה יותר מעלה את מחירי הרכב ולא מורידה אותם, כלומר שגם הייצור של רכב באירופה עלול להתייקר אם לא תימצא מספיק פלדה ברוסיה או בסין.
אם מי מאיתנו זקוק ל"נחמת עניים" הוא יכול להתנחם בעובדה שמי שישלמו את המחיר הגבוה ביותר, תרתי משמע, הם הצרכנים האמריקנים: אנליסטים צופים שהמחיר של רכב ממוצע בארה"ב יתייקר ב-5,000-10,000 דולר, וזה יגרור שורת התייקרויות בתחומים קשורים, כמו זינוק צפוי של כ-19% בפרמיות הביטוח בארה"ב. בנוסף – דגמים קטנים שנמכרים כיום במחיר נמוך מיוצרים בדרך כלל במקסיקו או באסיה – והם עלולים להימחק מן השוק האמריקני.
שורה תחתונה
מהלך המכסים של טראמפ הוא לא עוד ידיעה כלכלית סתמית או ארגומנט בויכוח פוליטי, מפני שהוא ישפיע על מפת ייצור הרכב העולמית, יכתיב סדרי עדיפויות חדשים ליצרנים ובהם גם העלאת מחירים לצרכנים בכל העולם – כולל כאן בישראל. אנליסטים מעריכים שמחירי רכב עלולים להתייקר בעולם בממוצע בסדר גודל של 5-15% וזאת במקביל לצמצום התחרות ואולי גם לעיכוב במועדי ההשקה של דגמים חדשים.
לקריאה נוספת:
האם ממשלת ארה"ב תחסל את המערכת המעצבנת והמיותרת ביותר במכוניות עם מנועי בעירה?
לנהוג בסוס טרויאני: האם המכונית הסינית שלכם מרגלת עבור ממשלת בייג'ינג?
אילון מאסק פורש אבל הנזק שנגרם לטסלה בלתי הפיך
