באמצע השבוע שעבר פרסמה אסטון מרטין אזהרת רווח ואת תוצאותיה העסקיות, יותר נכון את גובה ההפסדים, לשנת 2019. זה שלח את ערך המנייה של החברה לצלילה נוספת, בשיעור של 16%.
בסיכום 15 החודשים האחרונים, מאז הנפקת החברה בשנת 2018, צלל הערך שלה בקרוב ל-75%, וזאת למרות שיפור קל בסוף השבוע הקודם לאחר שעיתון העסקים 'פייננשל טיימס' דיווח על השקעה אפשרית של ג'ילי הסינית – שנחשבת ל"אביר הלבן" של תעשיית הרכב העולמית בשנים האחרונות.
האמת היא שידיעות אודות מצבה הכלכלי הרעוע של אסטון מרטין, ושמועות אודות מכירה שלה – למרצדס, לב.מ.וו, ולשלל מועמדים אחרים – נפוצו לאורך כל השנה וחצי האחרונות. במקביל להן באו גם ההכחשות. אחת השמועות המעניינות מבין אלה הועלתה על-ידי רשת סקאי ניוז הבריטית, ולפיה אחת החברות שמתעניינת באסטון מרטין היא לא אחרת מאשר יצרנית הסוללות הסינית CATL, שהיא כרגע יצרנית הסוללות הגדולה ביותר בעולם לרכב חשמלי. CATL, אגב, הכחישה את הדיווח הזה.
הדבר הברור היחיד כרגע הוא שחברת 'אסטון מרטין לגונדה אחזקות גלובליות בע"מ', כפי שנקרא כיום הגלגול המודרני של אחת מיצרניות הרכב המוכרות והמיוחדות ביותר בעולם, עושה את מה שמוגדר כ"מאמץ אחרון להשגת מימון חדש". הדבר היחיד שלא חדש במאמץ הזה הוא שההיסטוריה בת 106 השנים של אסטון מרטין רצופה באינספור מצבים שבהם היא נמצאה על סף פשיטת רגל, וגם כמה הזדמנויות שבהן חצתה את הסף הזה.
גלגל ההצלה שנראה כרגע המבטיח ביותר מבחינת אסטון מרטין הוא הקרוסאובר החשמלי החדש שלה, DBX, אשר עומד במרכז התוכנית העסקית של החברה להכפיל את היקף המכירות שלה עד ל-14,000 מכוניות בשנת 2023. הבשורות הטובות, בהקשר הזה, הן שלמרות מחיר בסיסי של כ-190,000 דולר למכונית – אנשי המכירות של החברה רשמו כבר 1,800 הזמנות וזה מבטיח לחברה הלוואה בהיקף של כ-100 מיליון דולר שתאפשר לה להתחיל לייצר DBXים. החדשות הרעות הן שכתוצאה מביקוש חלש למספר דגמים, ומהאטה כלכלית עולמית, נחתכו הרווחים שלה לשנת 2019 ב-45% ביחס ל-2018, ואזהרת הרווח שפורסמה בשבוע שעבר מטילה צל כבד על עצם היכולת שלה לשרוד.
בשנה שעברה גייסה אסטון מרטין 150 מיליון דולר באמצעות אגרות חוב, אלא שהיקף ההתחייבויות הכולל שלה עומד כעת על יותר מ-1.3 מיליארד דולר, בשעה שערך המניות של החברה עומד על כ-1.5 מיליארד דולר בלבד. במילים פשוטות, השווי החשבונאי של אסטון מרטין כרגע קרוב ל-0, בקופת המזומנים שלה נותרו כ-107 מיליון דולר, קצב "שריפת המזומנים" מהיר והיא זקוקה להשקעה מיידית נוספת – בין אם של בעלי המניות הנוכחיים ובין אם על-ידי מכירת חלקים ממנה למשקיעים חדשים. בין בעלי המניות הנוכחיים של אסטון מרטין נמנים מרצדס וחברת ההשקעות הפרטית Investindustrial. חברת ההשקעות הכווייתית Adeem מחזיקה בכ-60% מן הבעלות בחברה.
מנכ"ל אסטון מרטין, אנדי פאלמר, אמר בשבוע שעבר שלחברה "הייתה שנה מאכזבת מאד", אבל הוא התחייב לנקוט בצעדים שיעלו אותה מחדש על הגלגלים. בין השאר הוא טען שבכוונת החברה "להתייעל" ולצמצם עלויות, כמו גם להעלות מחירים כדי להגדיל את הרווחיות שלה. באותה הזדמנות הוא אישר שהחברה "בוחנת את תוכניותיה לשנת 2020" ושהיא בוחנת חבירה למשקיעים פוטנציאליים לגבי גיוס של מימון חדש.
אחד השמות המעניינים שהוזכרו בשבועות האחרונים בהקשר הזה הוא המיליארדר הקנדי לורנס סטרול, אשר עשה את הונו בהשקעות במותגי אופנה ידועים ובהם פייר קרדן, ראלף לורן וטומי הלפיגר. סטרול הוא גם הבעלים של קבוצת הפורמולה 1 – Racing Point, ולפי פרסומים שונים הוא אמור להשקיע כ-260 מיליון דולר באסטון מרטין. בין אם השקעה כזאת תתבצע או לא, מה שבטוח זה שהחברה זקוקה לקשר חזק יותר אל יצרנית רכב מבוססת, כדי לחלוק איתה את עלויות הפיתוח. הבעיה היא שאף יצרנית רכב לא זקוקה כרגע למותג נוסף – נחשק ואהוב ככל שיהיה – אשר לא מחזיק ברשותו טכנולוגיה ייחודית ויכול להציע לה בעיקר השתתפות בהפסדים. יצרניות הרכב עסוקות כרגע בהישרדות, ואת הדולרים העודפים שלהם הן משקיעות בטכנולוגיות של הנעה חשמלית, קישוריות, תחבורה חכמה ואוטונומיה.
לב.מ.וו, ששמה עלה בחודשים האחרונים גם בהקשר של רכישה אפשרית של יגואר ולנד רובר מידי טאטא ההודית, יש את רולס-רויס שעושה יפה מאד בשוק האולטרא-יוקרה, ומספיק כאבי ראש אחרים, ואילו למרצדס, שעסוקה בהשקעות במותג החשמלי החדש שלה, EQ, לא אצה הדרך "לזרוק כסף טוב אחרי כסף רע". במצב כזה נשואות כל העיניים אל לי שופו, המיליארדר הסיני שהקים את ג'ילי וכבר רכש באמצעותה כ-10% ממרצדס, כמו גם את וולוו, נתחים ב'פרוטון' וב'לוטוס' ועוד. על-פי פרסומים שונים התקיימו לאחרונה מגעים בין אנשי ג'ילי לאנשי אסטון מרטין בנוגע להשקעה אפשרית, אולם ככל הידוע ג'ילי לא מעוניינת להשקיע כסף בחברה אלא להציע לה "עסקת שיתוף טכנולוגיה" אשר יכולה להועיל בעיקר ל'לוטוס', שבבעלותה החלקית.
בינתיים, הנפגעת העיקרית מן המצב הכלכלי הרעוע של אסטון מרטין היא תוכנית הפיתוח של 'ראפיד E' החשמלית, מכונית שאותה מבטיחים לנו קברניטי החברה כבר מאז שנת 2015. לפי דיווח שפרסם מגזין הרכב הבריטי 'אוטוקאר' אסטון מרטין התניעה מחדש את הפרויקט הזה בשנה שעברה (2019), אלא שכעת היא מקפיאה אותו מחדש. הרעיון המקורי היה לייצר מכונית חשמלית טהורה עם מערכת הנעה דו-מנועית שתספק כ-605 כוחות סוס, תגיע למהירות מרבית של 250 קמ"ש ותציע טווח נסיעה מרבי של 200 קילומטרים. היקף הייצור אמור היה להיות צנוע, רק 155 יחידות, מה שמבטיח אקסקלוסיביות מוערכת, ומחירו של דגם זה מעולם לא פורסם, כמו גם כמה הזמנות ממנו התקבלו בפועל.
אנשי אוטוקאר טוענים שהפרויקט נגנז ושאסטון מרטין מתמקדת כעת בהשקת DBX שמתוכננת לרבעון השני של 2020, וזה, נכון היום, נראה כמו הסיכוי הטוב ביותר, אולי היחיד, להישרדותו של אחד ממותגי הרכב האהובים, נמוערכים והנחשקים ביותר בעולם. אנשי אסטון מרטין הגיבו לדיווחים בעולם ואמרו שהם "ממשיכים לנהל דיונים עם משקיעים אסטרטגיים פוטנציאליים בנוגע לבניית קשרים ארוכי טווח אשר עשויים להיות כרוכים בהשקעה במניות, או לא". אנשיו של לורנס סטרול, וגם אנשי ג'ילי, סירבו להגיב.
