בטקס שבו קיבל אגף התנועה 50 ניידות חדשות, הצהיר מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב יוחנן דנינו, כי במהלך 2014 "נמשכת מגמת הירידה במספר ההרוגים". אלא שהנתונים מצביעים דווקא על עלייה, ואפילו ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים הבהירו כי "נעצרה מגמת הירידה בהרוגים". מי צריך בדיקת מציאות?
מגמת הירידה במספר ההרוגים בתאונות דרכים נעצרה כבר בשנה שעברה, אך מפכ"ל המשטרה משוכנע שנרשם שיפור מתמשך בבטיחות. "המדיניות אותה בחרנו אכן הוכיחה את עצמה", אמר אתמול (א') המפכ"ל, רב-ניצב יוחנן דנינו. "הנתונים בהחלט מצביעים על כך שבחרנו בדרך הנכונה. לכן בחרנו להמשיך במדיניות זו גם בשנה הנוכחית, שבמהלכה נמשכת מגמת הירידה במספר ההרוגים והנפגעים".
את הדברים אמר המפכ"ל בטקס שבו קיבל אגף התנועה 50 ניידות חדשות, שנרכשו על-ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אלא שממש במקביל פרסם יו"ר הרשות לבטיחות, ד"ר יעקב שיינין, הודעה שבה נטען כי אין כל שיפור בבטיחות. "אני אישית יושב מדי יום על נתוני ההרוגים, ומנתח את התופעה המצערת (המצביעה על כך) שנעצרה מגמת הירידה בהרוגים", הבהיר אתמול שיינין, בהודעה שפרסמה הרשות לרגל העברת הניידות לאגף התנועה.
הנתונים הסטטיסטיים תומכים בעמדתו של שיינין: מספר ההרוגים ב-2014 גבוה במעט ממספר ההרוגים אשתקד, ובשנה שעברה היה מספר ההרוגים גבוה מאשר בשנת 2012. אולם, הסטטיסטיקה מטעה: בחודשיים הראשונים של 2014 דווקא חלה ירידה ניכרת במספר ההרוגים – כ-20% פחות מאשר בתקופה המקבילה אשתקד. אלא שאת הירידה הדרמטית ייחסו ברשות לבטיחות לגורם אחד בלבד, שאינו מושפע ממדיניות האכיפה של משטרת ישראל: מזג אוויר חריג.
"זה נבע מכך שהיו פחות 14 ימי גשם (ב-2014 לעומת הממוצע, ש.ה)", הסביר לאחרונה בכיר ברשות לבטיחות, בדיון שערכה ועדת הכלכלה של הכנסת. ולכן, אם "מנקים" את החריגה הסטטיסטית, מגלים שהמציאות חמורה משמעותית מכפי שאפשר ללמוד מעלייה קלה (כ-2%) במספר ההרוגים בתאונות דרכים מתחילת השנה.
"רואים באכיפה הכרח בל-יגונה"
למרות הפער בתפיסת המציאות, המפכ"ל ויו"ר הרשות מסכימים על כך שיש להגביר את האכיפה. "עם סיום טקס זה הניידות תפוזרנה בערים השונות", הבטיח אתמול המפכ"ל, "דבר שיוביל למתן מענה מבצעי טוב יותר מהיר יותר יעיל יותר". על-פי ד"ר שיינין, "בשלב הנוכחי, כאשר מגמת הירידה המהירה בהרוגים נעצרה לצערי, אנו רואים באכיפה הכרח בל יגונה. (אבל) אנו לא מחפשים דו"חות".
האם אכיפה יכולה לשנות לטובה את המצב? לא בטוח. כבר בתחילת 2013 הבינו ברשות לבטיחות כי הירידה הניכרת שנרשמה במספר ההרוגים ב-2012 היא בגדר "סטייה אקראית", ולכן תכננו לנקוט צעדים שימנעו שינוי לרעה. "אנו מתכננים להכין תכניות אגרסיביות עם משטרת ישראל כדי להגביר בצורה משמעותית את האכיפה, וזאת על-חשבון פעילויות אחרות החשובות לטווח ארוך, כדי למנוע עלייה במספר ההרוגים בשנת 2013", הסבירו שם בדו"ח שפרסמו.
אלא שהתכניות האגרסיביות של הרשות לבטיחות לא התגשמו, ומספר ההרוגים בשנה שעברה דווקא עלה לעומת 2012. בעניין זה ראוי להזכיר כי 2013 הייתה השנה המלאה הראשונה שבה הופעל מערך מצלמות המהירות החדשות, וב-2014 הגיע מספרן לשיא: לפי נתוני המשרד לביטחון פנים, פועלות כיום בכבישים 134 עמדות-מצלמה – כאשר רובן (87) מותקנות בכבישים בין-עירוניים.
אולם, למרות הרחבת מערך מצלמות האכיפה האלקטרוניות, דווקא בכבישים בין-עירוניים חלה מתחילת השנה עלייה משמעותית במספר ההרוגים (כ-10%). גם במקרה זה, נראה שהפתרון הנבחר של המשטרה הוא הגברת האכיפה והרחבה נוספת של מערך המצלמות: על-פי תוכנית העבודה של המשרד לביטחון פנים, עד סוף השנה יגדל מספר המצלמות הפעילות בכ-60% לעומת מספרן בסוף 2013.
בעניין זה ראוי להזכיר דברים שאמר יו"ר הרשות לבטיחות בסוף יוני, בדיון של ועדת הכלכלה: "אנחנו אמרנו ש(ל)כל דבר שאנחנו עושים יהיה מחקר מלווה", הבטיח ד"ר שיינין. "אין יותר דברים סתם. זה תחום (בטיחות בדרכים, ש.ה) שהוא לא מדע מדויק כמו פיזיקה. אם אתה לא עושה מחקר מלווה ואתה (לא) בודק את התוצאות, יכול להיות שאנחנו מתאמצים ומוציאים הרבה מאוד כסף, אבל אין אפקטיביות לזה".
אמנם הרשות לבטיחות עורכת מחקר מלווה לבחינת יעילותן של מצלמות המהירות, אך מאז תחילת 2013 – כלומר, לפני שנעצרה מגמת הירידה במספר ההרוגים בתאונות – לא פורסמו לציבור נתונים אודות השפעתן על מצב הבטיחות בכבישים.
