שורה תחתונה תחילה: אחד המיני-קרוסאוברים האיכותיים והמאובזרים ביותר בקטגוריה שלו, כלי שמותאם היטב ללקוחות עירוניים
מי אתה אופל קרוסלנד X?
כשלוש שנים לפני שג'נרל מוטורס האמריקנית מכרה את חברת אופל הגרמנית לפיג'ו-סיטרואן הצרפתית חיפשו האמריקנים פתרון לקו המוצרים האירופאי שלהם, וזאת מתוך הבנה שלא יוכלו להוסיף ולהתבסס על פלטפורמות מיושנות שחלקן תוכנן ופותח בקוריאה.
שיתוף הפעולה הזה, שהחל בימים שבהם ג'נרל מוטורס החזיקה ב-7% מפיג'ו-סיטרואן (ולאחר מכן מכרה אותו), מבוסס על שתי פלטפורמות שהצרפתים חלקו עם הגרמנים: אחת בגודל קומפקטי, שעליה נבנים בצרפת פיג'ו 3008 וסיטרואן פיקאסו (כמו גם דגמים רבים נוספים), ופלטפורמת סופר-מיני שעליה בונים הצרפתים את מכוניות הסופר-מיני שלהם, למשל פיג'ו 208 וסיטרואן C3. הפיתוח המשותף כלל גם את מערכות ההנעה – מנועים ותיבות הילוכים, וכמובן גם את מערכת החשמל והאלקטרוניקה שמהווה חלק לא נפרד מן הפלטפורמות.
על בסיס הפלטפורמה הקומפקטית נבנה 'גרנדלנד X', שמתמודד בקטגוריה של מיצובישי אאוטלנדר, קיה ספורטאז' ומאזדה CX-5, ואילו על בסיס הפלטפורמה הקטנה נבנה 'קרוסלנד X', שנבחן כאן, במטרה להתמודד מול ניסאן ג'וק, רנו קאפצ'ור, הונדה HR-V, מאזדה CX-3, טויוטה C-HR, יונדאי קונה, סיאט ארונה, וגם – לא לשכוח – פיג'ו 2008 וסיטרואן 'קקטוס'.
הפרויקט התקדם, קרוסלנד הושק בעולם בתחילת 2017, ובצירוף מקרים כזה או אחר נרקמה בין ג'נרל מוטורס לבין פיג'ו סיטרואן עסקה למכירת אופל, שהייתה טובה לשני הצדדים: האמריקנים הצליחו להיפטר ממותג שאותו לא הצליחו לנהל במשך קרוב לשלושה עשורים (ולכן הפסידו שם את המכנסיים), ואילו הצרפתים קנו שחקן חיזוק לנקודה שבה הם נתפשים כחלשים: מותג גרמני שמשדר איכות גבוהה.
עד לתחילת שיתוף הפעולה בין אופל לפיג'ו-סיטרואן נמצאו שתי החברות האלה בפיגור. לגרמנים יש אמנם את 'מוקה' – מיני-קרוסאובר בעיצוב ג'יפוני למראה, אשר מבוסס על הפלטפורמה המיושנת של 'קורסה' ומיוצר במפעל שלהם בספרד, אבל זה כלי יקר לייצור ומיושן טכנולוגית.
הצרפתים, מצידם, הבינו אמנם שמה שלקוחות באמת רוצים זה קרוסאוברים, אבל כל מה שיצא תחת ידם זה 2008 שנראה כמו גרסת הסטיישן של 208, או קקטוס שנראית כמו תרגיל בעיצוב בבצלאל.
'קרוסלנד X', היצירה שהינדסו מהנדסי אופל על בסיס הפלטפורמה הקטנה של פיג'ו, מדגיש את הטעות שעשו הצרפתים כאשר בחרו שלא להעז ולא "הלכו על כל הקופה". על בסיס אותה פלטפורמה בנו הגרמנים כלי גדול ומוחצן בהרבה, עם בסיס גלגלים שנמתח לאורך 260.4 ס"מ, כלומר 7.3 ס"מ מאד משמעותיים יותר מאשר 2008, הוא ארוך יותר ב-5.3 ס"מ, רחב ב-2.4 ס"מ ובעיקר גבוה יותר ב-5.1 ס"מ. התוצאה, בהתאם, היא הרבה יותר "ג'יפון", והרבה יותר נוכחות ומרחב פנימי.
בקו המוצרים של אופל 'קרוסלנד X' לא מחליף ישירות את 'מוקה' אלא דווקא את 'מריבה' – שהייתה טעות מסוג אחר של אופל וג'נרל מוטורס (כאשר בחרו לייצר מיני-מיניוואן במקום מיני-ג'יפון). לצורך זה קרוסלנד אפילו שומר על כמה מנגיעות העיצוב של מריבה, למשל מראה קופסתי למדי, ועל רמת שימושיות גבוהה כמוביל אנשים קטן לסביבה עירונית.
עיצוב, מיצוב
אופל, רגע לאחר שעברה לידי פיג'ו-סיטרואן, נמצאת בפרשת דרכים מאד מורכבת מבחינות רבות, והראשונה בהן נובעת מדילוג טכנולוגי בין פלטפורמות ומערכות הנעה שפותחו על-ידי ג'נרל מוטורס אל אלה שפותחו על-ידי פיג'ו-סיטרואן. בנוסף, אופל מתנתקת מן היצרן האמריקני שעליו נסמכה 88 שנים, אבל לא יכולה לעשות את זה בדילוג אלים מידי כדי שלא לזעזע את בסיס הלקוחות שלה.
אם לא די בכך, גם היבואנית של אופל לישראל, ששייכת לקבוצת הליסינג הגדולה במדינה, קבוצת שלמה, לא יכולה להוסיף ולבסס את המכירות שלה על הגב של לקוחות ליסינג, וזאת ראשית לכל מכיוון שאופל לא נמצאת במצב שהיא יכולה לייצר ולשלוח לנו כמויות לא מוגבלות של כלי רכב. שנית – הדגמים של אופל יקרים ולא תחרותיים ביחס למתחרים מקוריאה ומיפן.
במציאות כזאת, עוד לפני שמדברים על עיצוב, חשוב לשים לב לכך שאופל – בתקופה הקצרה יחסית שהיא מיובאת על-ידי היבואן הנוכחי שלה – עדיין לא הצליחה למצב את עצמה בישראל כמותג עם ייחוד כזה או אחר, או להתאים מוצרים לקהל לקוחות או להיפך. ברור שאופל הוא יצרן אירופאי, גרמני, בעל ותק ומסורת, ואין ספק שזה משדר משהו. ברור גם שהכיוון החדש של אופל הוא אל דגמים אופנתיים ונחשקים יותר – אבל המיצוב של המותג והדרך שבה הוא יכול לגרום ללקוחות לחשוק דווקא בו – עדיין לוטים בערפל.
קרוסלנד X מעוצב בעיצוב מודרני שמשדר ביטחון עצמי, איכות, אופנתיות צעירה אך מאופקת מן הסוג שגילינו לראשונה עם 'אדם', יש בו כמה רמזי עיצוב עבים ל'מוקה X' וגם – כאמור – משהו מן הריבועיות הקופסתית-שימושית שאיפיינה את 'מריבה' הי"ד. הסך הכל הוא מוצר מאד משכנע שמשדר מסר מאסיבי אבל לא מנופח, צעיר במידה אבל מספיק סולידי כדי שלא להרתיע לקוחות כפי שיש שנרתעים מג'וק או מ-C-HR.
רמות האבזור השונות של 'קרוסלנד'- מ'אנג'וי' דרך 'אינוביישן' ועד ל-'אינוביישן פרה', מתומחרות ברמת המחירים שבין 120 ל-135 אלף ש"ח, כלומר כ-15% יותר מן הכלים הכי פחות יקרים בקטגוריה אבל גם 10% פחות מן היקרים ביותר, ובתוך כדי כך שהוא מציע רמת אבזור גבוהה למדי כבר החל מרמת האבזור הבסיסית.
פיג'ו 2008, רק לצורך הדוגמא, מוצע ברמת הכניסה במחירים דומים, אבל עם מוצר הרבה יותר זול למראה ולמגע ועם רמת אבזור נמוכה יותר.
עיצוב פנים, שימושיות
כאשר מתיישבים בתוך קרוסלנד נעלם מיד כמעט כל קשר לפיג'ו ולסיטרואן (למעט כאשר משתמשים במתגי ההפעלה של החלונות) ומתקבלת תחושה של ישיבה בכלי יותר איכותי ומכבד, בהפרש של כמה רמות. על אף שזהו הקרוסאובר הקטן, והפחות יקר, של אופל, התחושה בתוכו מאד יוקרתית, ולפלסטיקה שמסביב יש מסר מאסיבי, איכותי, בנוי כהלכה ועם איכות חומרים טובה מאד.
לוח המחוונים, רוב המתגים והמנופים, גלגל ההגה על כפתוריו ומתגיו, ואפילו הריח והצליל, מגיעים מעולמה של אופל ומתמודדים היטב מול מוצרי קבוצת פולקסווגן. למעשה, עוד לפני שמניעים את המנוע, בשלב שרק "ממששים" את הכלי ומתייחסים אליו ביחס לקטגוריה הרלבנטית לו – התחושה היא שמדובר בדגם המוצלח ביותר מבין כל מגוון הדגמים שאופל הציגה עד כה בישראל (לא כולל גרנדלנד, שאליו נגיע בהמשך).
מרחב הפנים מלפנים טוב מאד, עם שפע מקום לראש, לכתפיים ולברכיים, תנוחת הנהיגה מצוינת עם שפע אפשרויות כיוון להגה ולמושב, מושב הנהג מתכוונן – חלק באופן חשמלי, כך שאפשר להגיע לזווית מסעד מושלמת ולתמיכה טובה לברכיים, והמושב עצמו קשיח במידה ותומך היטב. חשוב מכל: על אף שזהו מיני-קרוסאובר יש לו תנוחת ישיבה גבוהה ושולטת יותר מאשר ברוב מתחריו לקטגוריה, אם לא בכולם. הרמז היחיד לפלטפורמה הקטנה שעליה מבוסס הרכב הזה מתקבל במקום המצומצם מידי שנותר להניח בו את כף רגלו השמאלית של הנהג.
סביבת הנהג מעוצבת בפשטות ועם ארגונומיה ברמה גבוהה, כל כפתור ומתג ממוקמים היטב ושדה הראיה לכל הכיוונים טוב מאד, מה שמאד מקל על הנהג בתמרוני חניה. התלונה המשמעותית ביותר מופנית, בשלב זה, כלפי מערכת המולטימדיה אשר אמנם ממוקמת היטב אבל עדיין לא מציעה אפשרות לניווט באמצעות 'וויז', והתפעול שלה לא מושלם. תלונות אחרות, פחות משמעותיות, הן כלפי ההתעקשות של מעצבי הפנים לשמר רמז ל'מריבה' עם קופסת חפצים בנפח צנוע מידי בין המושבים, מה שמותיר מעט מידי מקום שימושי להניח בו חפצים, וגם לא יוצר מקום לפתחי אוורור למושב האחורי, ולעניין ידית בלם-היד המוזרה.
מנגד, שקעי ה-USB וה-12 וולט ממוקמים במיקום טוב מלפנים, השעונים ברורים, וברמת האבזור הגבוהה ביותר יש גם משטח טעינה לטלפונים שתומכים בטעינה אלחוטית.
מצבם של היושבים מאחור לא רע בכלל, ודאי ביחס לקטגוריה, וזה נובע משימור העיצוב המיניוואני השימושי. המושב שמאחור אמנם קצר יחסית, לכן לא מספק מספיק תמיכה לברכיים, אבל הגובה שלו טוב, אפשר לגרור אותו קדימה ואחורה כדי להגדיל, בעת הצורך, את נפח ההטענה (או להיפך), ושני מבוגרים מקבלים בו מרחב ראש, רגליים וכתפיים שלא נופל מזה שמתקבל אצל מובילי הקטגוריה.
תא המטען לא ענק, אבל מתוכנן נכון ושימושי מאד, והוא הרבה יותר גדול, למשל, מתאי המטען של אופל מוקה או פיג'ו 2008.
התנהגות כביש, נוחות
לטוב ולרע, מהנדסי אופל הצליחו לשמר את האופי של אופל בעידן הנוכחי שלה בכל הקשור להתנהגות הכביש. המתלים, בעלי מבנה בסיסי למדי של מק-פרסון מלפנים וקורת מתח מאחור, מכוילים לשיכוך מהמורות רך יחסית, עם מהלך די ארוך, אבל עם שיכוך החזרה די חלש. התוצאה היא כלי שמקפצץ לפעמים יתר על המידה על כביש משובש, ומשדר תחושה כאילו שהמתלים מעט מתבלבלים.
מי שייקח את קרוסלנד לקטעי נהיגה יגלה אמנם מהר מאד שזהו כלי עם רמת אחיזה מפתיעה לטובה, ועם שליטה לא רעה בכלל בגלגול הגוף, אבל שהוא גם לא מאד מתלהב להיות "מכונית לנהג", מה גם שההיגוי די מעורפל וקל, אם כי מאד מדויק.
התחושה הכללית מזכירה יותר את 'אינסיגניה' (ולאו דווקא לטובה) מאשר את סיטרואן C3, כלומר שלא מדובר בכלי רהוט, מדויק וחד, אבל כאשר נוהגים על כבישים סלולים טוב, גם במהירויות וגם לאורך קילומטראז' רב, מתקבלת מכונית נוחה ובטוחה מרוב המיני-ג'יפונים האחרים.
רמת שיכוך הרעשים טובה מאד, בעיקר רעשי מנוע ורוח, וזה תורם מאד לתחושת האיכות הכללית, הגבוהה, שמתקבלת בכלי הזה, ובאופן כללי מתקבל אחד המיני-קרוסאוברים הנוחים והאיכותיים ביותר בקטגוריה.
מי שמחפש "מכונית לנהג" יעדיף את מאזדה CX-3 או את טויוטה C-HR, אבל מי שמטפס לכאן לאחר שנהג על ג'וק, 2008, או אפילו מוקה X, יקבל שדרוג מיידי וברור. מרחב המחיה הטבעי של קרוסלנד הוא העיר ופרבריה, ושם הוא מציע רמת נוחות גבוהה, קוטר סיבוב קטן ונוח, ונוחות הושבה גבוהה של ילדים על מושבי בטיחות.
מנוע, ביצועים
מנוע הטורבו-בנזין התלת צילינדרי של פיג'ו-סיטרואן, בנפח 1.2 ליטר, הוא מנוע אהוב וחביב שממהר לטפס לסל"ד גבוה ולמסור את הכח שלו לטובת מאמצי התאוצה. יש לו רק בעיה אחת, שניכרת מאד ביחס לטיפוסים הדומים לו מבתי פולקסווגן ורנו: הוא מייצר רמה גבוהה מידי של רעידות, בעיקר בסל"ד נמוך, בעיקר כשהוא קר, ותמיד כאשר הוא תחת לחץ מצערת מתון.
שיכוך הרעשים המצוין של המכונית הזאת מפחית אמנם מן החלק הווקאלי של הבעיה הזאת, אבל לא מתחושת ה"וויברוץ" עצמה, שלא מתאימה לשאר ההתנהלות המתוקתקת של 'קרוסלנד', וזה קצת חבל.
בנוסף, על אף שמבחינה אובייקטיבית לא מדובר בכלי מאד כבד המתלים שלו מכוילים באופן שיוצר תחושת כבדות, וזה יוצר רושם מוטעה כאילו שהתאוצות מעט חלשות. כאשר בוחנים את המצב מול השעון, או מול כלי רכב אחר, מסתבר שקרוסלנד הוא כלי די זריז בסך הכל, וש-110 הכ"ס שלו, ובעיקר כמעט 21 קג"מ של מומנט, מאיצים אותו בקלילות.
מנוע ה-1.2 טורבו, בסך הכל, מספק תחושה בשרנית ותאוצות שיספקו כל לקוח סביר.
בטיחות
כבר מרמת הכניסה, 'אנג'וי', מצויד קרוסלנד במכלול מערכות הסיוע לנהג, המקוריות, שנקרא Opel eye וכולל התרעה (פאסיבית) לסטייה מנתיב הנסיעה, התרעת התנגשות עם בלימת חרום אוטונומית, זיהוי הולכי רגל, זיהוי תמרורים, התרעת עייפות, מצלמת חניה וחיישני לחץ אוויר.
מערכות אחרות, שבעיניי פחות חשובות, לא כלולות גם לא בתוספת תשלום, ואלה הן בקרת שיוט אדפטיבית ושליטה באורות למניעת סנוור, לכן הפריט המשמעותי היחיד שחסר לי הוא התרעה מפני כניסה לנתיב חסום.
קרוסלנד קיבל ציון מצוין של 5 כוכבים ו-85% להגנת הנוסעים מלפנים במבחני הריסוק של פרויקט Euro-NCAP, שנערכו לפי התקן המחמיר של שנת 2017, והוא משווק בישראל, כאמור, עם מערכות הבטיחות המקוריות ולא עם מערכת מהתקנה מקומית.
שורה תחתונה
ברמת האבזור הבסיסית, תמורת מחיר מחירון של 120 אלף ש"ח (לפני "הטבת השקה") – אופל קרוסלנד X הוא אחד המיני-קרוסאוברים המשתלמים ביותר שבנמצא כיום בישראל.
תוספת של 10,000 ש"ח מאבזרת אותו גם בריפוד איכותי יותר למושבים, גג שמש גדול (ומיותר), בקרת אקלים וחישוקי 17 אינטש, ואם מוסיפים עוד 5,000 ש"ח מתקבלת תצוגה עילית חביבה ושימושית ומערכת מולטימדיה מקורית מיותרת למדי. צביעה דו גוונית, כלומר גג בצבע שחור, עולה 2,500 ש"ח.
קרוסלנד X לא מתאפיין במראה ה"ג'יפוני" המוחלט, אלא יש בו משהו יותר מיניוואני, ומרווח הגחון שלו לא מאפשר לו לתקל מכשולים בשטח. זה לא מפריע לו להיות אחד המיני-קרוסאוברים האיכותיים והנעימים ביותר למשפחות צעירות במרחב עירוני ופרברי, וכלי נוח לנסיעות בינעירוניות רגועות.
העידן החדש של אופל מתחיל כעת, עם כלים מודרניים שמבוססים על פלטפורמות חדשות של פיג'ו-סיטרואן, והמוצר הראשון מן הדור הזה שבו הזדמן לי לנהוג מבטיח גדולות ונצורות לגבי העתיד.
צילומים: גיל מלמד, אופיר דואק, יח"צ
בחנו: גיל מלמד, אופיר דואק
