סוף עידן ותחילתו של עידן חדש: יצרנית הרכב וספקית המנועים רנו, אשר רשמה בעבר כמה פרקים מפוארים בפורמולה 1 – בין השאר בזכות מנועי טורבו מהפכניים – תפסיק לייצר מנועים בעצמה ותהפוך ללקוחה של מרצדס. במקביל, טויוטה חוזרת לקרקס המהיר בעולם על כנפי קבוצת המירוצים האס.
רנו לקחה את הזמן שלה, אבל לפני כשבועיים היא שמה קץ לשמועות והודיעה רשמית על הפסקת הייצור של מנועי פורמולה 1, וזאת לאחר עבודת מטה מעמיקה שמצאה שאין כדאיות כלכלית למחלקת מנועי המירוצים שלה.
החל מעונת 2026, שבה נכנסות לתוקפן תקנות חדשות בעיקר בתחום המנועים, תיאלץ קבוצת הפורמולה 1 של רנו – אלפין – להשתמש במנוע מתוצרת של יצרנית רכב מתחרה.
רנו נכנסה לראשונה לפורמולה 1 כספקית מנועים כבר לפני 48 שנים, והיא נחשבת לזאת שחוללה את מהפכת מנועי הטורבו. רנו הייתה מאוד דומיננטית גם בשנות התשעים והאלפיים, וזכתה בארבע אליפויות רצופות עם קבוצת רד בול.
אלא שרנו לא הצליחה להתאים את המנועים שלה לעידן ההיברידי, ומאז שנת 2014 התדרדרו הביצועים שלה. את החבטה הסופית ספגה רנו בשנת 2022 לאחר שהוקפאה האפשרות לפתח את המנועים הקיימים, וזאת במטרה לחסוך במשאבים לקראת מהפכת המנועים של 2026.
סגירת מחלקת מנועי המירוצים של רנו מוסברת במידת מה על ידי התסכול הגובר של לוקה דה מאו, מנכ"ל רנו, מן התפקוד הנמוך של אלפין בשנים האחרונות, במיוחד לנוכח העובדה שכל המאמצים של 300 העובדים במפעל מנועי המירוצים ב'וויריי-שאיון' לא מניבים תוצאות.
מנועי הפורמולה של רנו מפגרים במידה ניכרת אחרי מתחרותיה, וקברניטי החברה החליטו להסיט משאבים לפרויקטים אחרים כמו פיתוח מכוניות ספורט שיישאו את סמל אלפין וכן טכנולוגיות מתקדמות שונות בתחומי ההנעה החשמלית, סוללות, והקמת יחידה לניטור פורמולה 1 שתעקוב אחר ההתפתחויות בספורט.
ההערכות בענף הן שבעונות הבאות אלפין תרכוש מנועים ממרצדס – יצרנית שמנהלת מספר פרויקטים טכנולוגיים משותפים עם קבוצת רנו-ניסאן-מיצובישי, במיוחד לנוכח העובדה שמרצדס איבדה את אסטון מרטין, שעוברת להשתמש במנועי הונדה.
מוקדם עדיין להעריך כיום כיצד יתפקדו כל המנועים החדשים בעונת 2026, פשוט מפני שכולם יהיו חדשים, אבל אם צריך להמר על היכולות הטכנולוגיות של מרצדס לעומת אלה של רנו – יש מצב שקבוצת אלפין תצא נשכרת מן ההחלטה שלא להשתמש במנועי רנו.
למרצדס יש מוניטין טוב בכל הקשור להסתגלות לתקנות חדשות – כפי שהוכיחו בעונת 2014 עם מנוע שהפך להיות הסטנדרט של הספורט. מצד שני, לאלפין לא תהיה שליטה על פיתוח מנועי מרצדס וזה עלול להגביל את הגמישות שלה בפיתוחים חשובים אחרים, למשל בעולמות השלדה ומערכות האלקטרוניקה.
מלכת ההיברידיות חוזרת
15 שנים לאחר מירוץ הפורמולה 1 האחרון שבו השתתפה תחזור טויוטה אל מסלולי הקרקס אבל בשלב ראשון היא לא תהיה ככל הנראה ספקית מנועים. בסוף השבוע האחרון הצהירו קברניטי טויוטה על חתימת חוזה עם קבוצת המירוצים האס האמריקנית, וטויוטה תהיה ספקית טכנולוגיה שלהם.
ל'גאזו רייסינג', מחלקת המירוצים של טויוטה, יש המון ניסיון והישגים מרשימים במירוצי סיבולת, והמנוע שמשמש אותם שם יכול היה להוות בסיס מושלם למנוע פורמולה חדש מתוצרתם. אבל עד שמנוע כזה יגיע למסלולי הפורמולה תסתפק גאזו רייסינג בפיתוח וייצור של רכיבי שלדה וחלקים נוספים במכונית של האס, ותסייע להם בפיתוח אווירודינמי, ובסימולציות וייצור חלקים – תחומים שבהם האס נעזרת כיום בפרארי וביצרנית השלדות דלארה. בנוסף, טויוטה תתאים את מנהרת הרוח שלה לצרכים של האס, וכך תייעל את תהליך הפיתוח של הקבוצה.
קבוצת האס חתומה על הסכם אספקת מנועים עם פרארי שתוקפו חל עד לעונת 2028, וייתכן שטויוטה תנצל את שתי העונות הראשונות של העידן ההיברידי החדש כדי לפתח מנוע מוצלח יותר. מצד שני – עיקר העניין של טויוטה בכניסה לספורט הזה נובע מן הרצון שלה לקדם את המיתוג שלה כחברה מתקדמת-טכנולוגית, בדגש על טכנולוגיה היברידית שנחשבת ל'פורטה' שלה. המשמעויות: ראשית לכל, ייתכן שלטויוטה יהיה משהו טוב יותר להציע להאס כבר בעונות 2026 או 2027, ואז האס תנטוש את פרארי, ושנית – ייתכן שהיפנים יחליטו ללחוץ חזק יותר על הדוושה ויציעו להאס הצעה כלכלית שהיא לא תוכל לסרב לה. זה פחות או יותר מה שאאודי עשתה עם סאובר השוויצרית, ולטויוטה לא חסר כסף אם רק יוחלט שם לעשות מעשה.
