אסטון מרטין כיכבה בשבוע שעבר בכותרות בזכות הגיוס של מנהל הפיתוח האגדי אדריאן ניואי, אשר מגדיל מאוד את הסיכויים שלה להתמודד על פסגת הפורמולה 1. במקביל נפתח מחדש דיון אודות לאנס סטרול, מי שמכונה שלא בצדק "נפו-בייבי".
מבקריו של סטרול עושים לעצמם עבודה קלה כשהם טוענים שאסטון מרטין תעשה טעות אם תותיר אותו עם אחת משתי המכוניות של הקבוצה, מפני שאין לו את הכישרון והיכולת לכבוש את הפסגה.
לדעתם הלא מבוססת סטרול חייב את הקריירה שלו לאביו המיליארדר (היהודי), ומכאן מגיעים התואר המפוקפק "תינוק נפוטיזם" וכל ה'מימז' הלועגים שנלווים לו ברשתות החברתיות.
הסיכויים של סטרול לזכות במושב בפורמולה 1 בוודאי לא נפגעו מן היכולת הכלכלית של משפחתו, ומותר להניח שהוא גם לא אחד מעשרת הנהגים הכישרוניים ביותר על הגריד. אבל התיוג שלו כמו עוד ניקיטה מָאזֶפִּין – בנו של האוליגרך הרוסי דימיטרי מאזפין – הוא טעות בעיניי: לסטרול יש הישגים מרשימים שמצדיקים את מעמדו.
די לעקוב אחר הקריירה של לאנס סטרול כדי לתמוך בטענה שהכסף של אבא לא הזיק, אבל גם לא יכול להחליף יכולת אמיתית. סטרול ישב מאחורי ההגה כבר בגיל ארבע, ובגיל עשר זכה בתואר 'רוקי השנה' בעונת הקארטינג הראשונה שלו. בגיל 11 הוא עבר מקנדה לאירופה כדי לקדם את קריירת הנהיגה שלו. הוא הצטרף לאקדמיית הנהגים של פרארי, שם התחרה ברמות הצעירות לצד סרחיו פרז, מקס ורסטאפן וג'ורג' ראסל.
סטרול הצעיר הפגין באותן שנים ביצועים יציבים, גם אם לא דומיננטיים, וטיפס בהצלחה במעלה הליגות. בגיל 15 הוא לקח אליפות פורמולה 4 ושלוש שנים לאחר מכן לקח אליפות פורמולה 3 בתוך כדי שהוא גובר על כוכבים עכשוויים כמו ג'ורג' ראסל. הישג זה משך את תשומת הלב של קבוצות פורמולה 1, שבוודאי לא התעלמו גם מן הייחוס המשפחתי והכיסים העמוקים של המשפחה.
בשנה שלאחר מכן – כאשר ואלרי בוטאס עבר מוויליאמס למרצדס ואביו של סטרול השקיע (כך לפי הדיווחים) כ-80 מיליון דולר בוויליאמס – סטרול גוייס להחליף אותו.
בעונת הבכורה שלו בליגה הבכירה היה סטרול הנהג השני הצעיר ביותר שנהג אי פעם בפורמולה 1, אחרי ורסטאפן, ולמרות זאת השיג תוצאות שאין עליהן עוררין. למרות החיסרון הטכנולוגי של וויליאמס סטרול סיים את העונה במקום ה-12, רק שלוש נקודות מאחורי חברו לקבוצה פליפה מאסה.
סטרול עלה על הפודיום הראשון שלו בבאקו לאחר שהוכיח יכולת להתמודד תחת לחץ כבד, ובמהלך 7 שנים בליגה הבכירה הוא צבר 292 נקודות, השיג שלושה פודיומים, ותפס פול פוזישן בגרנד פרי של טורקיה בעונת 2020.
אסור לשכוח גם את הקונטקסט שבו סטרול התחרה: מלבד סרגיי סירוטקין, כל אחד מחברי קבוצתו – סרחיו פרז, פליפה מאסה, סבסטיאן ווטל, וכעת פרננדו אלונסו – היה נהג מן השורה הראשונה, וחלקם אלופי עולם. למרות זאת – סטרול הצליח לעמוד בקצב וכמעט תמיד תרם משמעותית לניקוד הקבוצתי.
התרומה של סטרול לאסטון מרטין באה לידי ביטוי לא רק על המסלול: מנהל הקבוצה, מייק קרק, ופרננדו אלונסו (שידוע בכנות מופרזת שגובלת בחוסר טאקט), שיבחו את הפידבק הטכני שלו ואת עבודתו בסימולטור, שעזרו מאוד בפיתוח המכונית.
קל לטעות בסטרול ולהתייחס אליו כאל "הבן של בעל הקבוצה", אבל במקרה הספציפי הזה אפשר להציע גם פרספקטיבה הפוכה. כידוע, בפורמולה 1 חשובות היכולות של נהג למשוך תקציבי פרסום, קשרים ויחסי ציבור לא פחות מן היכולות מאחורי ההגה, ואין כמו דניאל ריקארדו כדי להדגים את זה. נא לא לשכוח גם שאביו של לנדו נוריס הוא בין האנשים העשירים ביותר בבריטניה, שמקס ורסטאפן וקרלוס סיינז חייבים הרבה מהקריירה שלהם למוניטין של אבותיהם, ושאת סרחיו פרז מממן טייקון מדיה מקסיקני.
במקרה של סטרול, לפחות במבחן התוצאה, לא יהיה זה מופרך להניח שהאבא – לורנס סטרול – נשאב לפורמולה 1 בעקבות הבן, ולא להיפך. במילים אחרות, דמיינו מצב שבו לסטרול ג'וניור לא היו די כישרון ויכולת כדי להגיע לפורמולה הבכירה. האם גם במצב כזה היינו פוגשים שם את לורנס סטרול?
סטרול האבא עשה את הונו בתחומי האופנה והתכשיטים משנות ה-90 של המאה הקודמת ובעשור הראשון של המאה הנוכחית, והאהבה שלו למכוניות ולספורט מוטורי החלה עוד לפני שלאנס נולד. עם הכסף הגדול התפתח אצל לורנס תחביב אספנות הרכב, בדגש על פרארי.
בשנת 2000, כאשר לאנס היה בן שנתיים, האבא רכש מסלול מרוצים בקנדה, אבל רק בשנת 2018, כאשר לאנס נהג כבר בעונת המרוצים השנייה שלו בפורמולה 1 נכנס לורנס בעוצמה לנבכי הקרקס המהיר בעולם, רכש את השליטה בקבוצת המרוצים 'פורס אינדיה' ושינה את שמה ל'רייסניג פוינט' (ולימים לאסטון מרטין).
אמרו מעתה: לא פחות מכפי שלאנס סטרול נהנה מן הגב של אבא שלו, לורנס סטרול נמצא במשחק של הגדולים בזכות ההצלחה של הבן שלו.
לקריאה נוספת:
פורמולה 1: תקנות חדשות מבטיחות מירוצים צמודים והשפעה על כל תעשיית הרכב
